הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   אנשים  היסטוריה  מדיני/פוליטי  צבא וביטחון 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הקשר בין האור הכחול למלטונין
27/09/2016   |   נ. ארדינסט, י. מורד
 
 
 
ישראלים נטולי ישראליות
27/09/2016   |   יוסי ברנע
 
 
 
כורע על מפתנה
27/09/2016   |   יוסף כהן אלרן
 
 
 
אדם יסוד עולם
27/09/2016   |   משה חסדאי
 
 
 
לסייע לכבד שמיעה להשתלב בחג
27/09/2016   |   ורדית דנציגר
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
בחלוף חמישים שנה
אב"א אחימאיר ז"ל (1962-1897)

ד"ר אב"א אחימאיר נושא דברים בוועידה הארצית של תנועת החרות (1950)

מה עם ייבין, אלטמן, רמבה וגרוסמן?
במחנה הלאומי מתרכזים, כמובן, בדמותו השגיבה, המופלאה, של זאב ז'בוטינסקי, וגם בזו של מנחם בגין, אשר זכינו והוקם מרכז למורשתו בלב ירושלים. אבל האם יש להסתפק רק בהם? ומה על יהושע ייבין ואריה אלטמן? אייזיק רמבה ומאיר גרוסמן? יוסף כצנלסון והלל קוק? זאב פון ויזל ויהודה מרגולין?

הכרתי את אבי 19 שנה בלבד, 19 שנותיי הראשונות. אך הכרתיו טוב יותר לאחר פטירתו, כאשר צללתי לים המאמרים, המכתבים והיומנים שלו - העיזבון הרוחני שהותיר אחריו דברים מכנס במכון ז'בוטינסקי במלאת חמישים שנה למות אבי, אב"א אחימאיר

>
>
>
>
▪  ▪  ▪
אדם הלך לעולמו לפני יובל שנים - מי יזכרוהו? מי יעלו לקברו? מי יקדישו ערב לזכרו? לא הרבה אנשים, גדולים ומשפיעים ככל שיהיו, זוכים לכך כעבור שנים כה רבות מאז הסתלקו.

אב"א אחימאיר זכה לכך. חמישים שנה מלאו למותו, והנה לא רק שדמותו אינה נשכחת, היא נחקרת על-ידי סטודנטים, מונצחת בערי ישראל, בבול דואר, נלמדת בכנסים ומסעירה גם לאחר עבור זמן כה רב, ולאחר שכל בני דורו אינם עוד עימנו. וזאת - לאחר שנים של השכחה, השמצה, סילוף.

תנועת ז'בוטינסקי התברכה, לצידו של ראש בית"ר, בשורה של אישים משכמם ומעלה - מנהיגים, סופרים, פובליציסטים - שהיו, פעלו ו...השתכחו. תיקיהם שמורים בארכיון של מכון ז'בוטינסקי. אין עושים די להנצחתם, להפצת מורשתם. לא מקצים לכך תקציבים. מכון ז'בוטינסקי נאבק על קיומו, על עצם יכולתו להוציא אל הפועל את מלוא שליחותו וייעודו.

לא כן בצד השמאלי של הקשת הפוליטית והרעיונית - שם יודעים טוב יותר להנציח ולהאדיר אישים, שפעלו לצד הגדולים. יש לשמאל את בן-גוריון ואת ברל כצנלסון, אבל גם מרוממים גלריה שלמה של אישים, פוליטיים, פובליציסטים, סופרים, עסקנים, מוציאים לאור כתבים שלהם ומממנים ביוגרפיות עליהם.

במחנה הלאומי מתרכזים, כמובן, בדמותו השגיבה, המופלאה, של זאב ז'בוטינסקי, וגם בזו של מנחם בגין, אשר זכינו והוקם מרכז למורשתו בלב ירושלים. אבל האם יש להסתפק רק בהם? ומה על יהושע ייבין ואריה אלטמן? אייזיק רמבה ומאיר גרוסמן? יוסף כצנלסון והלל קוק? זאב פון ויזל ויהודה מרגולין? - ואלה הם רק אחדים מן השמות המזהירים, הנשכחים, העולים כרגע בראש.

גם אב"א אחימאיר, הציוני משחר נעוריו בבוברויסק שברוסיה הלבנה, מחולל המרי בבריטים, אבי הציונות המהפכנית ו"ברית הבריונים" הנחשונית, היה משתכח, אלמלא החלטנו בני המשפחה להביא לידיעת הרבים את תורתו ופועלו, בפעולות הנצחה שונות, שגולת הכותרת שלהם - הפיכת הדירה הרמת-גנית שבה התגורר בעשור חייו האחרון, למוזיאון וארכיון משפחתי, "בית אבא", העלאת אתר אינטרנט הנושא אותו שם, והוצאתם לאור של שישה כרכים מכתביו.

אבא ואנחנו, בניו - יעקב ויוסי

נזיפה חד-פעמית
בשבילי אבא היה - נזיפה חד-פעמית על שאני לוקח עמי טרנזיסטור לטיול הכיתה. במקום זאת, אמר, עלי להביט על הנוף הארצישראלי סביב וליהנות ממנו, או - כעס על שניסרתי ענף במבוק בגינת ביתנו, ענף שחרג במקצת מן השורה... והחריגה - שמעתי מפיו - הן זהו דווקא היופי שבטבע

הגאווה להיות בנו של איש הגות

אני הכרתי את אבי 19 שנה בלבד, 19 שנותיי הראשונות. הכרתיו טוב יותר לאחר פטירתו, כאשר צללתי לים המאמרים, המכתבים והיומנים שלו - העיזבון הרוחני שהותיר אחריו. לקחתי על עצמי לרכז את עזבונו הספרותי ולעשותו ככל האפשר לנחלת הרבים. וכך, הנצחתו של אבא, הוצאת כתביו לאור והפצת מורשתו - הם כל כולם מעשה ידי בני המשפחה וחוג ידידים מצומצם, ידידים שכולם אינם עוד בחיים. שום גוף ציבורי-תנועתי איננו מסייע בידינו.

עד גיל 19, ואני אז בשירות חובה בצה"ל, הכרתי את אבא בלי גרשיים (אב"א - אבא בן אייזיק), והזכרונות הם חמים ומרגשים. כמעט אין יום שאין הוא עולה בזכרוני, מתוך געגוע ורצון לעשות עוד משהו שקשור בו ועוד פעולה למען זכרו מחמם הלב.

בשבילי אבא היה קודם כל אב כפשוטו - חום, ליטוף, מילה מעודדת, מילים מפנקות ברוסית, האיש העובד בגינה, המטייל ברחבי הדירה ולאורך השדרה, כשידיו משוכלות לו לאחור. לעתים לוקח אותי, הקטנצ'יק, על הכתפיים בסמטאות העיר העתיקה בירושלים שמלפני העצמאות, או - ואני כבר נער - לטיול ב"אגד" ברחבי ישראל, בסיורים לעיתונאים...

בשבילי אבא היה - נזיפה חד-פעמית על שאני לוקח עמי טרנזיסטור לטיול הכיתה. במקום זאת, אמר, עלי להביט על הנוף הארצישראלי סביב וליהנות ממנו, או - כעס על שניסרתי ענף במבוק בגינת ביתנו, ענף שחרג במקצת מן השורה... והחריגה - שמעתי מפיו - הן זהו דווקא היופי שבטבע.

בשבילי אבא היה כמובן - החדר שלו, היכל הקודש, העמוס בספרים בכמה שפות, שולחן הכתיבה, הניירת וכלי הכתיבה, העטים הנובעים, מיטת העץ עם ערימת הכרים. וכיום הדירה הזאת היא מוזיאון לזכרו.

בשבילי אבא היה - האהבה הגדולה לאימא סוניה, משענתו האמיתית, האיש שמפעם לפעם לוחש לנו בגאווה: "בחרתי לכם אימא טובה, נכון?", ולה הקדיש את ספרו "עם קריאת הגבר" במילים אלה: "לסוניה, עת אשמדאי רקד את ריקודו בתוככי האומה, עת הועמדתי בצל הגרדום - לא היססת להושיט לי את ידך, ותבני את ביתנו, ותהי אם הבנים, וככה הגענו עד הלום"...

בשבילי אבא היה - התגלמות הצניעות, ההסתפקות במועט, אהבת הבצל והזיתים והלחם השחור, אוהב המשפחה, נערץ על ידידיו, האיש הצנום, כפוף הגו, המתרווח בכורסת הקש בחדרו, או בחצר ביתו, ראש תמיד בתוך הספר ועיפרון בפה, כדי לסמן מה שצריך לחזור אליו ואולי להגיב עליו.

בשבילי אבא היה - הגאווה להיות בנו של איש הגות, עקבי בדעותיו, שמוכן לשלם כל מחיר אישי על עמדותיו העצמאיות, סופר מקורי והוגה בעל סגנון ייחודי, שמתעניין בך ובלימודיך, בחבריך, במעשיך, שאינו כועס על זה שאני בצופים ולא בבית"ר, שאינו מטיף לבנו ואינו כופה דעתו.

"האיש שהיטה את הזרם"

ורק פעם אחת, בתשובה לשאלה סקרנית נועזת שלך, הקטן, פולט מילות גאווה על המחתרת שלו, מקור גאוותו, ועל קיפוחה בהיסטוריוגרפיה הציונית והתנועתית. "בעוד חמישים שנה יעריכו את 'ברית הבריונים' ואת תפקידה ההיסטורי שלא כהערכת משכיחיה" - אמר לי, ואכן אין היום לקסיקון או אנציקלופדיה שלא תוזכר בו, לטוב ולרע, התנועה הנחשונית הזו של שחרור לאומי.

בשבילי אבא היה - האיש שיוצא מדי יום שני בבוקר מן הבית, חש אל תחנת האוטובוס כדי לעלות לירושלים, בה יעשה יומיים-שלושה במסגרת עבודתו המדעית באנציקלופדיה העברית, ויחזור ביום חמישי לרמת-גן אל הקן המשפחתי, האהוב עליו יותר מכל.

בשבילי אבא זה גם - חמשת העיתונים היומיים שמגיעים כל בוקר אל מפתן ביתנו ובהם "חרות" עם מאמריו העמוקים והקוצפים, עם הטורים או המדורים "אנטי-מא", "רקב ביעקב", אחוות עמים", "מה טובו" וכו', ותחת שמות עט שונים ובהם: א. שמאי, אבא סיקרא, א. מערבי, אבישי, א. גיא, אבא אריכא ועוד ועוד.

ובשבילי אבא הוא כמובן - ספריו שיצאו עוד בחייו "רפורטאז'ה של בחור ישיבה", "יודאיקה", "עם קריאת הגבר", שעליהם נוספו ששת הכרכים שיצאו לאור לאחר מותו, וזה מעט מדי.

ובשבילי וגם בשביל הציבור - אבא זה האיש שעליו אמר זאב ז'בוטינסקי "מורנו ורבנו", "האיש שהיטה את הזרם" - כפי שהגדירו בנו של ראש בית"ר, ערי, והאיש שעצב גדול לא מש מעל פניו מאז הוטחה בו ובחבריו העלילה הנוראה של רצח ארלוזורוב. ב-1933 נרצח חיים ארלוזורוב בגופו - בידי שני ערבים, כמובן - אב"א אחימאיר נרצח בנפשו.

"דרך חייכם תהיה יותר סלולה מדרך חיינו אנו"

בשבילי ובשביל אחותי זאבה ואחי יעקב אבא הוא - האיש שכותב לנו מכתבים מרגשים בכתב יד שמזכיר את זה של ז'בוטינסקי, כמו אותו מכתב שקיבלתי ממנו במלאת לי ח"י שנים לפני התגייסותי לצה"ל:

  • "יוסי, אתמול, ביום הולדתך, רציתי לברכך בטלגרמה. אבל מה יש להגיד בטלגרמה? הן לפי כל מהותה טלגרמה היא יבשה. לכן דחיתי הדבר להערב. ואתה תקבל איחולי באיחור, אבל במכתב ארוך קצת.

    יוסי, יום ההולדת שלך השנה הוא מיוחד במינו. בעוד חודש-חודשיים ואתה עוזב לעד ולתמיד את בית הספר התיכוני. אתה מקבל תעודת בגרות. ומיד אתה הולך לצבא. פירוש הדבר: אתה עוזב לראשונה לזמן ממושך את 'קן' ההורים, שנדמה לי שהיה חם למדי. אתה יוצא השנה למלחמת החיים ולא נשאר להוריך אלא לעקוב אחר צעדיך מתוך עיניים מעורפלות, מתוך תפילה ומתוך איחולים לאושרך, לפחות להצלחותיך, ובעצם אלה הם איחולינו אנו, הוריך, ביום הולדתך השנה. מספסל בית הספר התיכוני אתה עובר לבית ספר יותר קשה, לבית ספר של השירות בצבא. והמורים שלך יהיו קצינים ותת-קצינים. אלה הם פדגוגים מחמירים. אינם יודעים חוכמות. אני יודע, שאתה תהיה חייל טוב, כשם שהיית תלמיד טוב בבית הספר העממי והתיכוני. איני רוצה להטיף לך 'ציונות'. החיילות-הצבאיות זאת היא מעמסה. אין זאת שאלה רק של גבורה, רק של 'בכל נפשך'. זאת היא שאלה של הכרה. אנו יודעים שאתה תעמוד בניסיון בכל המקרים.

    את האיחולים לך אינך זקוק לשמוע ממני. הן אושר הילדים זהו אושרם של ההורים. וכשם שהוריך אינם מתביישים בך וביעקב, כך גם אתם אין לכם מה להתבייש בהוריכם. העיקר שדרך חייכם תהיה יותר סלולה מדרך חיינו אנו. צא, יוסי, לדרך החיים, שאינה דרך סלולה, ודע שמאחורי גבך עומדים הורים בלב דופק ובעיניים מעורפלות.

    אבא".


וכעבור שנה מעת שיגור מכתב זה - ואבא כבר איננו.

אבא נפטר בגיל 65. יום אחד לאחר שנעצמו עיניו לנצח, בעיתון שכותרתו הראשית בישרה: "אב"א אחימאיר איננו", התפרסם מאמר מלומד מפרי עטו, בגיליון ערב שבועות תשכ"ב, על הסופר ש. בן-ציון במלאת 30 שנה לפטירתו. ועוד שנים לאחר שהלך לעולמו, הופיעו בכרכי האנציקלופדיה העברית ערכים מקוריים רבי-חשיבות שהכין מבעוד מועד, חתומים: א. אח.

בנציון נתניהו ז"ל. ידיד אמת של אבא

מה שאבא הותיר אחריו:
עיזבון רוחני הכולל אלפי מאמרים וכתבי יד, אגרות, גזרי עיתונים, צילומים - שמהם עולה מחשבתו העצמאית וההגיונית על המצב באומה ובמדינה, בעם היהודי שכה היה יקר לו, ועד כמה צדק - במאבקו למען הגשמת העצמאות ושחרור חבלי מולדת, מלחמתו בסוציאליזם ובקומוניזם, מאבקו לטיפוח ערכי טבע ומניעת הוונדליזם שנעשה, למשל, לאגם החולה, לנהר הירקון, ולבניין גימנסיה "הרצליה", שבו למד בנערותו, וכמובן - מלחמתו הבלתי מתפשרת ברקב ביעקב, בשחיתות

האדם שבנציון העריך יותר מכל

ואין מנוס מן המחשבה: כמה הפסדנו, כמה פניני הגות ורוח לא נולדו, כמה ניצוצות רוח לא נדלקו, משום שלבו של אבא נדם בטרם עת - במותו מות נשיקה בעת ששיחק עם נכדתו האהובה, עדה, בבית ברמת-אביב.

המחשבה הזו עולה לאור מה שכן נשאר אחריו - עיזבון רוחני הכולל אלפי מאמרים וכתבי יד, אגרות, גזרי עיתונים, צילומים - שמהם עולה מחשבתו העצמאית וההגיונית על המצב באומה ובמדינה, בעם היהודי שכה היה יקר לו, ועד כמה צדק - במאבקו למען הגשמת העצמאות ושחרור חבלי מולדת, מלחמתו בסוציאליזם ובקומוניזם, מאבקו לטיפוח ערכי טבע ומניעת הוונדליזם שנעשה, למשל, לאגם החולה, לנהר הירקון, ולבניין גימנסיה "הרצליה", שבו למד בנערותו, וכמובן - מלחמתו הבלתי מתפשרת ברקב ביעקב, בשחיתות.

לפני כשבועיים הלך לעולמו אחרון המוהיקנים מבני דורם של ז'בוטינסקי ואחימאיר, ההיסטוריון הדגול פרופ' בנציון נתניהו, ידיד אמת של אבא, שהיה "האדם שפרופ' נתניהו העריך יותר מכל אדם אחר" - כעדות בנו, ראש הממשלה.


הרבה שיחות היו לי עם פרופ' נתניהו המנוח והנושא העיקרי שעלה בהן - פועלו וכתביו של אבא. "חשוב וצריך לעשות" - אמר לי - "שייצא לאור כרך מאמרים חדשים על אחימאיר, וכן שייצאו לאור מחדש ספריו 'יודאיקה' ו'עם קריאת הגבר', נקיים משגיאות ההגהה, ובעיקר - לאחר קובץ המאמרים על סופרים ועיתונאים יהודיים וישראלים - 'עין הקורא' - גם קובץ מאמריו על סופרי רוסיה".

כה אמר לי בנציון נתניהו, שעמד בראש הוועד להוצאת כתבי אחימאיר לאור, וכה נמשיך ונעשה בשנים הבאות. נכין לדפוס עוד כתבים של אב"א אחימאיר, אבא שלנו, אבא של דור לוחמים לחירות עמם, אידיאליסט והומניסט, אוהב עמו היהודי.


מתוך דברים שנשא יוסי אחימאיר, בכנס על אב"א אחימאיר והציונות המהפכנית, שהתקיים ביום חמישי במכון ז'בוטינסקי, לציון 50 שנה למות אביו.
תאריך:  25/05/2012   |   עודכן:  25/05/2012
יוסי אחימאיר

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה בחירות 2015 בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בחלוף חמישים שנה
הודעות  [ 8 ] מוצגות  [ 8 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
קובי ד.
25/05/12 10:13
2
א.פ
25/05/12 10:14
3
סהרורים טרוריסטים
25/05/12 11:26
4
יעקב איציקוביץ
25/05/12 13:14
5
קורןנאוה טבריה
25/05/12 14:03
6
פועה
26/05/12 11:58

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
במשרד לפיתוח הנגב והגליל קיים תפקיד מיוחד שנקרא מנהלת תחום דוברות ותקשורת רוסית. מהות התפקיד - לקשר בין התקשורת בשפה הרוסית לבין המשרד. לא ברור לי עדיין, מדוע נדרש ונחוץ תפקיד זה כאשר מדובר במשרד שתפקידיו העיקריים, לעודד אוכלוסיות צעירות דוברות עברית ברובן הגדול, לעבור ממרכז הארץ לנגב ולגליל, וכן ליזום ולפתח תשתיות באזורים אלה.
24/05/2012  |  אלי אלון  |  כתבות
מבט חטוף על מספר מחלבות הבוטיק שקמו לאחרונה, מצביע על כך שישראל היא מעצמה של חלב, עם שפע של גבינות איכותיות, שלא נופלות באיכותן מאלה האירופאיות, ויש אומרים שאפילו מתעלה עליהן. באופן לא מפתיע, הנתח הגדול ביותר של ייצור החלב שייך לפרות, אבל הגידול הגבוה ביותר בשנים האחרונות שייך לחלב העזים והכבשים.
24/05/2012  |  רותם מימון  |  כתבות
הקיץ כבר כאן, האוויר מתחמם - 25 מעלות צלזיוס לפחות, אנחנו שמחים שהשמש יצאה, אבל עולם שלם של פרוקי רגליים שמח יחד איתנו. מכל מיני פינות נסתרות ואפלות מתחילות לבקוע הביצים הקטנות שנמו להן את תנומת החורף - משפחת פרוקי הרגליים, הטילה ביצים כל השנה אבל עכשיו, זה הרגע הגדול שלה - נמלים, ג'וקים, צרעות, תולעים, פשפשים, פרעושים, עכבישים וקרדיות האבק, כולם מתעוררים לחיים.
24/05/2012  |  אלון אלימלך  |  כתבות
מאז פסיקת בג"ץ ב-21 בפברואר שביטלה את חוק טל, החוק שהסדיר בעשור האחרון את שאלת שירותם הצבאי של החרדים, הפכה שאלת גיוס החרדים לסוגיה ציבורית מרכזית, שנייה בחשיבותה אולי רק לסוגיית אירן. היא עמדה גם במוקד מערכת הבחירות של תחילת השבוע, וגם במוקד ביטולן בהמשך השבוע. לפחות באופן רשמי, הסעיף המרכזי שלמענו הקימו שני השותפים החדשים, בנימין נתניהו ושאול מופז, את ממשלת האחדות הוא ההבטחה לגבש חוק גיוס חלופי, שוויוני בהרבה מקודמו, עד 1 באוגוסט, מועד פקיעת חוק טל.
24/05/2012  |  יאיר שלג  |  כתבות
לקראת הקיץ, רענון הבית והרהיטים יגרום לנו לתחושה נעימה ואוורירית. כל הטיפים כיצד ניתן באופן פשוט וביתי לתחזק שטיחים, ספות ווילונות וכך לשמור עליהם לטווח זמן ארוך
24/05/2012  |  רוני עיני  |  כתבות

פורומים
אנשים
היסטוריה
מדיני/פוליטי
צבא וביטחון
כתבות שיווקיות
אלון תורג'מן
מה עדיף בחורף: מזגן או תנור
צוות חדשות עולם
המדריך לשופינג במדריד
הזדמנויות עסקיות
מיזמים חדשים
פרויקט יוקרתי בברוקלין במחיר הזדמנות
לפרסום במדור זה הקלק כאן
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |