|   15:07:40
דלג
  ניר מן  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

האלמוני שהציל את הפלמ"ח

ב'שבת השחורה' הצליחו הבריטים לשים את ידם על הכרטסת שבה נרשמו שמות כל לוחמי הפלמ"ח - אך את מחברת הקוד, שבה נכתב המפתח לפענוח החומר המוצפן, הם לא תפסו. סיפורו של יעקב לוי, איש הבריגדה שחילץ את המחברת אגב סיכון עצמו, לא זכה לחשיפה עד היום
03/07/2012  |   ניר מן   |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות
הבריטים רצו להכות בתנועות המרי [צילום: פרנק שרשל/לע"מ]

ביוני 1946 הגיע המאבק המזוין של תנועת המרי העברי לנקודת רתיחה. בליל 16-17 ביוני פוצצו יחידות הפלמ"ח 11 גשרים שקישרו בין ארץ ישראל לשכנותיה. המבצע המם את השלטונות הבריטיים בתעוזתו ובהיקפו, והניע אותם להפעיל את תוכנית 'ברודסייד'. תוכנית זו נועדה להכות בפלמ"ח, ומטרתה האסטרטגית הייתה לתפוס מסמכים שיוכיחו לקהילייה הבינלאומית שארגון 'ההגנה' הוא הזרוע הצבאית של המוסדות הלאומיים. ב-16 ביוני השיג שירות הידיעות של 'ההגנה' את תוכנית 'ברודסייד' הסודית במלואה, ובהוראת הפיקוד העליון נחשפה התוכנית בשידורי תנועת המרי כדי להרתיע את השלטונות המנדטוריים מלממשה. הבריטים הוכו בתדהמה אך לא היססו להוציאה לפועל.

בליל שבת, 29 ביוני 1946, הנחיתו 17 אלף חיילי הדיוויזיה המוטסת השישית ('הכלניות') את המהלומה הקשה ביותר שספג היישוב העברי בימי המנדט - מבצע 'אגתה'. ברחבי הארץ הוטל עוצר וב-27 קיבוצים נערכו חיפושים אחר מחסני הנשק הארציים של 'ההגנה' ואחר מבוקשים. מפקד הצבא הבריטי בארץ, הגנרל אלווין ברקר, דיווח שכוחותיו נתקלו ב"התנגדות אקטיבית" בשבעה קיבוצים, ובראשם קיבוץ תל-יוסף. בקרב שם נהרג הצעיר חיים חרודי. שני חברי ניר-דוד, יעקב גלזר וטוביה ארטל, נהרגו בתגבור עין-חרוד. 2,718 חשודים נכלאו במחנות מעצר ברפיח, בלטרון ובעתלית, ובהם 56 נשים, כ-200 פלמ"חאים וכמה ממנהיגי היישוב. בקיבוץ יגור התגלה הסליק המרחבי ובו כמויות נשק אדירות. הודות להתרעה המקדימה הוסתר ובוער מרבית החומר הארכיוני.

ההישג המודיעיני המשמעותי ביותר של הבריטים היה תפיסת כרטסת השמות של כל לוחמי הפלמ"ח במטה הארגון בקיבוץ מִזרע - אך את מחברת הקוד, שבה נכתב המפתח לפענוח החומר המוּצפן, סוכני הבולשת הבריטית (C.I.D.) לא איתרו. האוצר המודיעיני נותר ככלי ריק, והוא גנוז עד היום בארכיון הקיסרי בבריטניה.

הקיבוץ כותר

סליק השבת
למטה הפלמ"ח במזרע היו כמה סליקים - ברפת, בכוורת ליד הצריף, בחדר מגורים סמוך ובעליית הצריף עצמו. הסליק בעליית צריף המטה נקרא 'סליק השבת', משום שבו הוחבאו המסמכים השוטפים בסוף השבוע. אלא שביום הפקודה כשל 'נוהל השבת'

מטה הפלמ"ח במזרע היה בצריף שנקרא 'צריף המודדים של הקרן הקיימת' בפאתי הקיבוץ. "בכל יום א' נערכה ישיבת מפקדים בהשתתפות יצחק שדה, יגאל אלון, אורי ברנר, יצחק דובנו, שוש ספקטור ומפקדים נוספים", העידה בלה גיטליס, חברת מזרע, שהתוודעה לייעודו האמיתי של הצריף כשנקראה לסייע ב'אספקה קטנה' ובעניינים שוטפים. למטה הפלמ"ח היו כמה סליקים - ברפת, בכוורת ליד הצריף, בחדר מגורים סמוך ובעליית הצריף עצמו. הסליק בעליית צריף המטה נקרא 'סליק השבת', משום שבו הוחבאו המסמכים השוטפים בסוף השבוע. אלא שביום הפקודה כשל 'נוהל השבת', והפלמ"ח נחלץ הודות לתושייתו ולאומץ לבו של אדם אחד.

מהשעה שלוש בליל השבת השחורה נעו שיירות צבא בכביש עפולה-נצרת, ובשעה ארבע בבוקר כיתרו יותר מאלף חיילים סקוטים את מזרע. בשער המשק הודיע המפקד הבריטי ל'מוכתר' הקיבוץ על הטלת עוצר מוחלט. הלה מחה נמרצות ונקט תרגילי השהיה למשיכת זמן (לפתע התברר שאיש מחברי מזרע ה'ייקים' לא יודע אנגלית). בכל אותו הזמן התנהלה פעילות קדחתנית לניקוי צריף הפלמ"ח.

"במעון מטה הפלמ"ח נמצאו באותה השבת שני אנשים בלבד - קצין תורן ואלחוטאית. בשעה שחדרו הבריטים למשק הצליחו השניים בעזרתם המסורה של חברי המשק להסליק את מרבית החומר", נכתב בספר תולדות ההגנה. כשהחלה התנועה המסיבית של השיירות הבריטיות הזעיקו שומרי הלילה את המא"ז (מפקד האזור) פינחס מרומי, וזה רץ עם שני שכניו, אברהם (טוּשֶק) אמרנט ואריה (זיגוֹ) ניר, לצריף הפלמ"ח. השלושה העירו את ציפורה רוזן האלחוטאית ואת יהודה סגס המזכיר הטכני, והחבורה התגייסה בבהילות ל'ניקוי' הצריף.

"בליל שבת ישבנו עד שעה מאוחרת והעברתי הודעות באלחוט למג"דים שיצאו לחופשת שבת על שינוי מקום ישיבת המפקדים שנועדה ליום ראשון", כתבה לימים רוזן לאורי ברנר, סגן מפקד הפלמ"ח שחקר את הנושא. "מכיוון שהגיעו שמועות שביגור עלול להיערך חיפוש של הבריטים הוחלט להעביר את ישיבת המפקדים למקום אחר. לא שיערנו שהחיפושים יהיו גם במקומות נוספים. עוד לפני עלות השחר הושלמה הסלקת אמצעי האלחוט, המפות והמסמכים. אני זוכרת היטב שנכנסתי לחדרך, אורי, וחיפשתי אפילו מתחת לנייר שהיה במכתבה מקרטון שהייתה על שולחנך. כשהאיר היום, ולדברי יהודה כבר לא נשאר דבר הדורש סילוק, עזבנו את הצריף".

החומר הארכיוני וקופסת המשדר נארזו בארבע מזוודות שהיו בהיכון למקרה חירום, ונתלשו חוטי החשמל של המשדר והאנטנה שהתנשאה מעל הצריף. כל החומר נלקח לסליק במתבן של מזרע, שבו נשמרו דגל הפלמ"ח וחומר ארכיוני. מכיוון שהסליק היה מלא עד אפס מקום הועברו המזוודות הגדושות לסליק במכבסה. עם השלמת ההסלקה הולבש סגס בסינר והוטל עליו לקלף תפוחי אדמה במטבח הילדים, וצפורה נטמעה באוהלי ההכשרה במשק (ונעצרה לאחר מכן). בשעה עשר בבוקר איתרו הבריטים את צריף המפקדה המבוקש והציבו עליו כוח אבטחה מוגבר.

מתחת למדים המגוהצים

בשעה חמש בבוקר הקהיל פעמון הקיבוץ את החברים למגרש ליד חדר האוכל ושם הם הצטוו להסתגר בצריפיהם. קיבוץ מזרע של השומר הצעיר היה אחד משמונת הקיבוצים שבהם נתקלו הכוחות הבריטיים ב"שיתוף פעולה הגיוני", לפי הגדרת הגנרל ברקר. ייתכן שהודות לשיתוף הפעולה נהגו הבריטים ביחס מקל וסלחני, ובזכותו הצליחה פעולת ההצלה של מחברת הצופן.

לאחר הטלת העוצר נזכר סגס שכרטסת השמות של הפלמ"ח הושארה בצריף המטה. "כעסתי על יהודה, כי ידעתי בפירוש שהיה לנו מספיק זמן לסלק את הכול", כתבה לימים האלחוטאית בעדותה. לפתרון הבעיה נחלצה חברת הקיבוץ לאה (לושקה) כץ. לושקה שירתה בתפקיד חובשת קרבית בשורות הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ונודעה כ'פייטרית' נועזת. כשהוטל העוצר היא ענדה לזרועה את סרט הצלב האדום שלה, וגייסה לצדה את אליהו פיינמסר הפלמ"חאי כ'סניטר'. הזוג עבר בין צריפי החברים להענקת טיפול רפואי, כביכול, והעביר מידע תחת רוביהם המכודנים של המלווים הבריטים. במוחו של מרומי צצה ההברקה להטיל את משימת חילוץ הכרטסת על יעקב לוי, חבר קיבוץ ששירת בבריגדה היהודית בצבא הבריטי.

שלושה שבועות לפני 'השבת השחורה' נולד ערן, בנם הבכור של מרים ויעקב לוי. האב המאושר, שטרם השתחרר מהבריגדה, קיבל חופשה מיוחדת ונסע למשפחתו. "בשעת בוקר מאוחרת נקראתי לחדר האוכל והגעתי כשאני לבוש מדי צבא בריטיים ומלווה בחייל בריטי", שִחזר לוי בעדותו על מאורעות השבת. "פיינמסר ביקש ממני לנצל את המדים שלבשתי על-מנת להיכנס אל המִפקדה של הפלמ"ח ולהוציא משם את מחברות הפלמ"ח. שללתי את האפשרות שאפשר לבצע פעולה כזו מכיוון שהייתי מלווה בחייל בריטי שפיקח עליי בכל צעד ושעל. כאשר יצאתי מחדר האוכל התגלה לי ש'החייל שלי' נעלם. דרשתי וקיבלתי חייל אחר, שכמובן לא ידע מאין באתי.

"ניצלתי את המצב החדש והלכתי ישר לצריף הפלמ"ח. במקרה באותו הרגע קיבל המשמר האנגלי ארוחת צהרים וכולם היו מאחורי הצריף. ניצלתי את שרשרת המקרים הבלתי צפויים על-מנת להיכנס לצריף בלי להתגלות. מצאתי את ארון הפח שהכיל את כרטסת הפלמ"ח. קרעתי את עטיפות מחברות הקוד, תחבתי אותן מתחת למדים המגוהצים ויצאתי מן הצריף עם כלֵי האוכל לאשתי ישר לידי הסמל האחראי לשמירה. ראיתי שהוא החוויר והצלחתי לבלבל אותו ולהיחלץ מהחיפוש שערך עליי. בעזרת חייל מלווה שלישי 'מצאתי' את הצריף שלי, פירקתי קרש פנימי בקיר ודחפתי את כל הניירת לחלל הקיר".

לאחר הסתלקות לוי החלו חיילי חיל ההנדסה הבריטים בחיפושים יסודיים בצריף. הם חפרו סביבו, עקרו את מרצפות הרצפה, העמיסו את כל הרהיטים והחלו בסריקות בעזרת מגנומטר. הישגם היחידי היה, כאמור, כרטסת של כל לוחמי הפלמ"ח ומפקדיו, אך ללא מחברת הקוד נותר השלל כנכס חסר ערך. בחסות המהומה שהתעוררה בערב, כאשר 71 עצורי מזרע (ובהם שתי נשים) הועמסו מהמכלאות בשער הקיבוץ על משאיות לרפיח ולעתלית, דיווח לוי למרומי על חילוץ המחברת. בגלל החשש שהבריטים ימשיכו בחיפושים הוחלט לשרוף את מחברת הקודים. החומר הארכיוני ודגל הפלמ"ח הועלו באש תנור המאפייה של מזרע, שבער שעות נוספות במוצאי אותה השבת.

מעשה שעשיתי בזמנו

פרשת מטה הפלמ"ח מעוררת שאלות. מדוע לא הועלתה רמת הכוננוּת לאחר ליל הגשרים ותפיסת תוכנית 'ברודסייד'? איזה תחקיר נערך בנושא לאחר אירועי השבת (האם בכירי הפלמ"ח חקרו את עצמם)?

"לאחר חודש ימים נקראתי לבירור בתל אביב לפני יעקב דורי ויהושע גלוברמן. נדרשתי להסביר את השיקולים להשמדת הארכיון, והַסברתי נתקבלה על דעתם", כתב מרומי ב-1962 (הגם שדורי היה ב-46' באמריקה).

להבדיל מחברי מזרע שנחשדו בחברות ב'הגנה' ונאסרו ברפיח, מצבו של לוי היה שונה בתכלית משום שהיה חייל בריטי בשירות פעיל. אם היה נתפס בשעת מעשה, נשקפה לו סכנת הרשעה בבגידה בנסיבות מחמירות לפי חוקי החירום המנדטוריים, שדינה - גרדום. עובדה זו מעצימה את התמיהה מדוע סיפור גבורתו של לוי לא פורסם עד כה.

בשנת 1969 חידש אורי ברנר, שהיה מפקד הפלמ"ח בפועל ב'שבת השחורה', את חקירת הנושא. בראיון עם מרומי שאל אותו ברנר: איך ניצל מפתח הקוד של הכרטסת? מרומי ענה: אינני יודע.

"איך לא נתפסה המחברת השחורה, שבה היה המפתח של הכרטיסייה, אינני זוכרת", כתבה אז שוש ספקטור. לעורך ספר על 'השבת השחורה' כתב ברנר ב-1982: "לפני שנים מספר, בוודאי למעלה מעשר, סיפרה לי שוש ספקטור כי שמעה על חייל חבר-מזרע שהוציא ביום החיפוש חומר מצריף הפלמ"ח שם. לבקשתה נסעתי איתה אל אותו חבר. מה שזכור לי הוא כי האיש לא ידע כבר אז לענות על הרבה שאלות, ולא ידענו מה לעשות בעדותו (אין ספק כי אכן היה ביום החיפוש בצריף)".

במלאת ארבעים שנים לשבת השחורה (1986) פורסמה ב'דפי מזרע' רשימתו משכבר של אברהם אמרנט על אירועי הפרשה. למקרא הדברים פנה אליו לוי וביקשו לתקן את גרסתו. "נדמה לי שמגיע לי 'קרדיט' על מעשה שעשיתי בזמנו והוא לא נודע ברבים", כתב. רק כעבור עשר שנים פורסמה רשימתו של אמרנט ז"ל, לאחר שהכניס את תיקונו המבוקש של לוי.

חיכה לגילוי

לא היה "פייטר"
אפרת לוינברג: "אבא בכלל לא היה 'פייטר' וממש לא התפאר בעלילות גבורה. חרה לו שהוא לא זכה להערכה על המעשה שלו בשבת השחורה. זה סיפור שמלווה את המשפחה כל החיים. הוא לא כעס, אבל לא הבין איך סיפורו הושתק. הוא הרי לא עשה זאת למען עצמו. כשסיפר את סיפורו תיאר זאת תמיד כצירוף מקרים. לדבריו נקלע לאירוע בנסיבות אקראיות ובסיטואציה נקודתית מאוד"

לאחרונה קיבלתי מארכיון הפלמ"ח את מכתב עדותו של יעקב לוי על חלקו באירועי 'השבת השחורה' במזרע. כשהתקשרתי לבית הדיור המוגן וביקשתי לשוחח עם לוי, נמסר לי שהוא נפטר לפני ימים אחדים בשנתו ה-89.

"הוריי עלו ארצה ב-1938 והגיעו לקיבוץ מזרע במסגרת 'עליית הנוער'", מספרת אפרת לוינברג, בִּתו של יעקב לוי. "הם עזבו את מזרע ב-62' ועברו למושב בית-שערים, שם התגוררו עד מעברם לדיור מוגן". לוי שירת בכל מלחמות דורו ובעזבונו אותות מהבריגדה, ממלחמת העצמאות, ממבצע קדש, מששת הימים ומיום כיפור. "אבא בכלל לא היה 'פייטר' וממש לא התפאר בעלילות גבורה", מספרת בתו. "את סיפוריו תמיד תיאר בריחוק אובייקטיבי. הוא היה אדם רגיש מאוד ורחב אופקים, והעובדות והדיוק היו לחם חוקו. חרה לו שהוא לא זכה להערכה על המעשה שלו בשבת השחורה. זה סיפור שמלווה את המשפחה כל החיים. הוא לא כעס, אבל לא הבין איך סיפורו הושתק. הוא הרי לא עשה זאת למען עצמו. כשסיפר את סיפורו תיאר זאת תמיד כצירוף מקרים. לדבריו נקלע לאירוע בנסיבות אקראיות ובסיטואציה נקודתית מאוד".

למה הוא לא פִרסם את סיפורו?

הוא לא ידע ליחצן את עצמו. זה לא התאים לאופי שלו. אבא היה נגר אמן ולימד נגרות. כשיצא לפנסיה הוא הפך את הנגרייה לאטליֶה והתחיל לצייר. ציוריו הצבעוניים מלאי אור וחיוּת. היה לו חלום שפעם מישהו יבוא לתקן כיסא שבור ובמקרה יראה את ציוריו ויגלה אותו. הוא תמיד חיכה שמישהו מבחוץ יגלה אותו. לפני פטירתו הוא התכוון לערוך תערוכה מציוריו, וחודש לאחר מותו התקבלה תשובה חיובית מגלריית 'קסטרא' בחיפה. ב-14 ביוני נפתחה התערוכה והיא תהיה פתוחה עד 15 ביולי".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  03/07/2012   |   עודכן:  04/07/2012
ניר מן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האלמוני שהציל את הפלמ"ח
תגובות  [ 7 ] מוצגות   [ 7 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אביתר בן-צדף
3/07/12 19:49
2
יהודה דרורי
4/07/12 00:10
 
אביתר בן-צדף
4/07/12 08:16
3
איתן אלמוג
4/07/12 10:11
4
קורןנאוה טבריה
5/07/12 10:51
5
קורןנאוה טבריה
5/07/12 11:01
6
שיג
5/07/12 14:55
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יותר מעשרים צוותי כיבוי ושישה מטוסים ניסו להשתלט על השריפה שהשתוללה במבואות ירושלים ביום שלישי. כביש מספר 1 נסגר לתנועה בשני הכיוונים, אורחים פונו מבית ההארחה של מעלה-החמישה, והחשש משידור חוזר של שריפת הכרמל עמד באוויר. השריפה פרצה בשני מוקדים במקביל, במעלה-החמישה ובאזור ליפתא, וכאשר נדמה היה שהושגה שליטה על האש, הוזעקו הכוחות למוקד שריפה חדש בסיבוב מוצא. במזל גדול הרוח שינתה כיוון וכוחות הכיבוי השתלטו על האש, אך אז התקבלה קריאה על דליקה נוספת, שוב במוצא. "אין סיכוי שאש תפרוץ מחדש מעצמה במקום שכבר היינו בו וכיבינו", אומר רשף-משנה אסף אברס, דובר שירותי כבאות והצלה ירושלים.
המחזאית צביה הוברמן רקחה סיפור היסטורי ובו קיפלה את סיפורם של קומץ נערים שהפליגו על האנייה בתקווה להגיע לארץ ישראל, אך חוו אירועים מסעירים. הבמאית דדי ברון הצליחה ללהטט עם להקת השחקנים המוכשרת והעלתה הצגה קולחת, מעניינת, שחשוב וראוי להציגה בפני בני הנוער שאינם מודעים לעלילות אותם ימים. בימים אלה ימלאו 65 שנים לסיפור מסעה של אקסודוס לעבר חופי הארץ.
03/07/2012  |  חיים נוי  |   כתבות
גם אם התברכת בעור נפלא וגנים טובים, בגילאי 50-40 כבר קשה להסתיר את שיני הזמן. כשאת בשיא הקריירה שלך, השקעת שנים בהתקדמות במעלה סולם הדרגות וכעת יש לך צוות שכפוף לך, את משתתפת בישיבות הנהלה, יש לך אחריות ומכבדים את דעתך המקצועית. את צריכה להיראות בהתאם. יש לך את האפשרות להשקיע בבגדי מעצבים ובתכשיטים יוקרתיים ולהפגין את הסטטוס שלך, שהרווחת ביושר.
03/07/2012  |  הלגה רקנטי  |   כתבות
החופש הגדול החל, והחזאים מבטיחים בעיקר עוד מאותו הדבר. לכן אין זמן מתאים מזה לארוז את המגבות, השמשיות וקופסאות הפירות, וכמובן - אל תשכחו קרם הגנה, ולצאת לבילוי הקלאסי והזול של הקיץ - חוף הים.
03/07/2012  |  לירון ורדי גלר  |   כתבות
במבט לאחור, האם אתה סבור שהבריטים היו מפנים את הארץ אלמלא מאבק הדמים שניהלו נגדם האצ"ל והלח"י? שאלתי.
03/07/2012  |  יוסף עברון  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il