|   15:07:40
דלג
  עליס בליטנטל  
מבקרת אמנות ותיאטרון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
יוסי עיני, ויטלי פרידלנד ואבי פניני [צילום: יעל אילן]

"ירושלים החדשה" - מזון רוחני משובח

דומה שדמותו ומשנתו של ברוך שפינוזה (1632-1677) נערצות בעולם כולו מאז המאה ה-17 ע"י גדולי הוגי הדעות אך בישראל, גם אם לא מזכירים אותו - כל הדברים שכתב ואמר - כמו נכתבו כיום, וכל מה שהיה קונטרוברסלי אז ועורר מחלוקות בין היהודים באמשטרדם, מצוי גם כיום במחלוקת בדורנו הצגת החאן הירושלמי - נכונה לרגע זה לגמרי
12/07/2012  |   עליס בליטנטל   |   כתבות   |   תגובות

כשגורשו היהודים מספרד, עברו חלקם לפורטוגל, תחת מסווה כנוצרים, וכונו שם מארונים (מהמילה "רגל חזיר"). כשגורשו גם משם, מצאו מקלט באמשטרדם, הולנד, אותה כינו "ירושלים החדשה”. חזרתם ליהדות הייתה כרוכה בחרדה פן יחזרו אחדים מהקהילה לנצרות, וזה הגורם לתסיסה שנוצרה שם כנגד הצעיר העילוי, ברוך שפינוזה, שהיה מיועד להיות יורשו של הרב של אמשטרדם, ר' שאול מורטירה. מכתב שהוא מקבל מהרב ב-1656, הדורש ממנו להגיע מיד לבית הכנסת, הוא תחילת ההליך של החקירה שעורך לו פרנס העיר, גאספאר רודרידז בן-ישראל, (אבי פניני, מראשוני שחקני החאן), כשבהמשך מגיע לשם גם הרב, פטרונו של ברוך, שמנסה בכל כוחו להוציא ממנו וידוי שאין לו דבר כנגד היהדות. כשנשאל פניני, הפרנס, מה מקצועו והשכלתו ענה: אני פרנס" (יעני- פונקציונר) ויש לי יותר שליטה על גזר הדין מאשר לרב הראשי. ואם זו לא ביקורת על השתלטות הפקידים על התנהלות הקהילה, כשראשי הדת נחשבים פחותים - אז מה כן ייחשב לביקורת, שיש לה השלכות לימינו בדבר עריצות הפקידים וכוח שלטונם בנבחרי העם...

אך שפינוזה (ויטלי פרידלנד, בתפקיד ראשי ההולם את כשרונותיו והקסם שהוא לוכד בו את הצופים) הוא טיפוס של מחדש, ומשנה קונספציות עבשות בדת העתיקה. חופשי מדוגמות דתיות שרירותיות המוצגות כבעלות תוקף אלוהי. בכך היה ליהודי החילוני הראשון. הוא דוגל בפתיחות, בכך שאדם צריך להיות מודע לכך שהחומר והרוח הם היינו הך, שאלוהים אינו משהו ערטילאי - אלא היקום, הטבע עצמו. דעות שרבים כיום מבינים כך את המושג "כוח עליון”, או אלוהים. כך גם חושף המחזה את התוכנית לגרום לחרם הקהילה עליו - תוך כדי חקירה צולבת, והבאת העדים כדי לערער את מעמדו של ברוך, כמו אהובתו האפלטונית קלרה, שהייתה נוצריה, ואהבתה אליו הייתה גם היא רוחנית לחלוטין, בידיעה שלעולם לא יוכלו להינשא. אורטל אבנעים בונה תפקיד המלא אמפטיה מצד הצופים אליה, בגלל הרגש, העידון והכנות במשחקה. חרף הקילומטראז' הקצר שלה, היא מרהיבה בכל קטע שלה בהצגה.

יוסי עיני, כחבר בכיר במועצת אמשטרדם, עורך בתקיפות את החקירה, ומייצג את הנוצרים החפצים להתנער מהיהודים שהיו עבורם פליטים זרים ולא רצויים. בפלפולי לשון כמו של עורך דין נכלול המגן על פושע במשפט ומוציא עבריין זכאי בדין, כך הוא מערים על שפינוזה, לוחץ אותו לקיר בשאלות ומחייב אותו להודות באמת שבליבו. ובליבו יש הרבה, כנגד החוקים המיושנים של ההלכה, חוקים שנקבעו ע" רבנים מאות שנים קודם לכן ולא שונו עד היום. רעיון חופש המחשבה שלדעתו יש להתיר לכל אחד - היה בבחינת חומר נפץ. משהו מסוג החשש הפתטי של החרדים כיום מהציונות, מההשכלה ומהמשכילים.

זה נשמע מוזר, אך גדולי הפילוסופים מאז ועד היום, הזדהו עם גישתו האינדיבידואליסטית של שפינוזה בקשר לחופש המחשבה. אלברט איינשטיין אמר: "אני מאמין באלוהי שפינוזה". כך גם גתה, וכתוצאה מהתעמקותו של אלפרד רוזנברג, התיאורטיקן של היטלר בכתבי גתה, הוא הגיע גם לכתבי שפינוזה והפך למעריצו.

כמו משפט בסרט מתח

ההצגה אינה פלספנית, והודות למחזאי האמריקני בן זמננו דייויד אייבס, חילופי הדברים בין הדמויות מרתקים כמו משפט בסרט מתח. ההחלטה להחרימו מהקהילה היהודית, לא הזיזה לשפינוזה כהוא זה. עוד קודם לכן החל להמעיט בביקוריו בבית הכנסת, והקדיש זמן להתבוננות בטבע, לציירו עם חבר צייר ולהגיע למסקנותיו - אותן פרסם בספרו המפורסם "האתיקה". ספר הנחשב לאבן דרך בפילוסופיה המודרנית ובתרבות המערבית בכלל. התנכרותה של אחותו למחצה רבקה (כרמית מסילתי-קפלן) ועדותה כנגדו בחקירה, לא הוסיפה לו נחת. אך הכאב הגדול ביותר בהצגה הוא מאבקו של המנטור שלו, הרב מורטרה, ומאמציו להשאיר את ברוך בקהילה, רק אם יודה בכל חוקיה ומנהגיה - וכשהוא נוכח שלא ישנה את דעת בנו הרוחני ויטה אותו חזרה לחוקי הדת הנוקשים - בכאב נוראי הוא עושה כמעשה אברהם שעקד את בנו: מצביע אף הוא על גירוש הצעיר מהקהילה.

אריה צ'רנר הנפלא כמורטרה, מחצין את כל עוצמת רגשותיו מתוך מאמץ להסוותם ולהיראות אובייקטיבי. אך ליבו נקרע בקרבו, כשהגזרה נגזרת. יוסי עיני כגוי ממועצת העיר, מלא שררה וביטחון, ומצליח להשיג את מטרתו ומטרת קהילתו. גם תוך שימוש בקרוב משפחתו, הצייר (איתי זבולון החביב) שמשחק תפקיד של מרגל כפול, ומנחיל לברוך אכזבה מהמושג ידידות. וכך נשאר שפינוזה בודד וערירי, מנודה מהיהדות, ונפטר בגיל 44 משחפת.

ביקורת על דתיים בכל הדתות

עיצוב הבמה המרהיב של דנה צרפתי, שכמו העתיק בית כנסת מפואר אל בימתו, מאד מרשים ונוסך תחושה בקהל שהוא נוטל חלק באירוע. בפרט כשהבמאי סיני פתר מוציא ומכניס שחקנים מתוך האולם אל הבמה , והם משתלבים באופן טבעי במהלך העלילה. בימויו מהודק, מתוזמן נכון ומעלה תמונה כמו חיה, של מאורע היסטורי ששינה רבות בתולדות עמנו. שתי הסצינות הפותחות כל מערכה, בסגנון המסכות והקומדיה דל ארטה שביים צביקה פישזון - מעניקות מלבד צחוק ועונג לקהל, בטרם יגיע החלק הנוקב מלא הרצינות והמחשבה - טקסט שחבויה בו גם ביקורת עזה על חולשותיהם של היהודים - תאוות הממון, הצביעות בהתחפשותם לנוצרים הבאים לכנסיה, ובה בעת - ביקורת על הכמורה, כשהכומר בועל את הנערה שבאה לקבל בטקס של דרשת יום ראשון את "לחם הקודש" הטבול ביין - "דמו של ישו". צחוק-צחוק, אבל המון ביקורת חריפה על כל הדתיים בני כל הדתות. קורטוב מהביקורת של שפינוזה שנכתבה כפילוסופיה מעמיקה, המשפיעה ומטלטלת עד היום.

בשנת 1927 הכריז פרופ' קלויזנר מעל פסגת הר הצופים על התרת החרם כנגד שפינוזה. ודוד בן-גוריון דרש ב-1953 להחזיר לכתבי שפינוזה את מקום הכבוד שלהם בארון הספרים היהודי, כשהכריז עליו כעל "הפילוסוף העמוק ביותר שקם לעם היהודי באלפיים השנים האחרונות". "המחלוקת סביב החרם על שפינוזה, והמשמעות של הפילוסופיה שלו לתרבות היהודית עדיין פתוחה ומדממת, ופתרונה עשוי להאיר את הזהות התרבותית של ישראל באור חדש" אומר המתרגם הנפלא של המחזה ד"ר איתן בלום.

דנה צרפתי הצליחה להפליא בעיצוב התפאורה המדהימה, כך תואמות גם התלבושות שעיצבה דליה פן הלר, והמוזיקה של נעמה רדלר גם כן. השחקנים - כולם אחד-אחד מחוברים לעלילה ומעשירים את החוויה בתחושה של צפיה באירוע בזמן התרחשותו.

נוקב ומלא חומר למחשבה. הצגה לאנשים שאוהבים מזון רוחני משובח.

ויטלי פרידלנד ואריה צ'רנר [צילום: יעל אילן]
תאריך:  12/07/2012   |   עודכן:  12/07/2012
עליס בליטנטל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"ירושלים החדשה" - מזון רוחני משובח
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוצא לו יהודי לנופש קצר בערי הים הבלטי, כדי להתנתק לשעה קלה מן המציאות הארץ-ישראלית הדחוסה, ומוצא את ארץ ישראל רודפת אחריו לארצות ניכר רחוקות. לא מאמינים? בדידי הווה עובדה: רק הגעתי לביקור קצר בבירתה הקודמת והמרשימה של המעצמה הרוסית, ס. פטרבורג, ומצאתי עצמי בתוך תוכם של עניינים ארץ-ישראלים: לילות לבנים, גזירת הקנטוניסטים, שטחי ביטחון אסטרטגיים, ועוד עניינים כיוצא באלה, חלקם שוליים וחלקם עניינים שברומו של עולם.
12/07/2012  |  מנחם רהט  |   כתבות
מאז הורתו ב-1878, שבע ההמנון "התקווה" הרבה מרורים. חדשות לבקרים הסתערו עליו בשצף-קצף מבקרים למיניהם, שתקפו אותו ואת מחברו, נפתלי הרץ אימבר, מזוויות שונות ומשונות. מה לא העלילו עליהם? שבסך-הכל מדובר בפלגיאט, הלקוח מיצירתו של סמטנה, "מולדובה"; שהשיר הוא, בעצם, מחטף משיר-איכרים רומני; ואם לא די בכל אלה - הרי שרבים ורעים מטיחים עכשיו כלפיו שעבר זמנו ובטל קורבנו. הכל במטרה שקופה וברורה: להשליך את "התקווה" אל תהום הנשייה ולמצוא לה תחלופות "ראויות", מ"תחזקנה" ועד "ירושלים של זהב". כך או אחרת, בניסיון לעדכן את המהות והמסר שלה, הוסיפו מעת לעת להמנון בתים או מילים שלא היו בו קודם לכן.
12/07/2012  |  ראובן לייב  |   כתבות
אם תומר פרץ לא היה קיים, הקונסוליה הישראלית ומערך הדוברות הישראלי היו צריכים להמציא אותו. אחרי ביקור ביריית הפתיחה של תערוכת הציורים שלו, אותה הוא מתעתד "להרים" באוקטובר הקרוב - נדמה לי שאפשר לגייס את תומר פרץ לשורת ההסברה הישראלית בחו"ל ולהטיס אותו ואת התערוכה שלו בקרב הקהילות היהודיות ובקרב 'הגויים' ובכל האוניברסיטאות ויתר המקומות המאוחדים בהתנגדותם לישראל.
12/07/2012  |  שוש מיימון  |   כתבות
בעקבות סיפורה של ג'ורג'יה דייוויס, הנערה בת ה-19 השמנה ביותר בבריטניה, שהגיעה למשקל של 330 ק"ג, עולות שאלות מטרידות לגבי מצבנו בישראל, בכל הנוגע להשמנת יתר.
11/07/2012  |  כרמית ספרא  |   כתבות
כאשר אנו מפריזים באכילה או אוכלים מאכלים שאינם מיטיבים עם מערכת העיכול, נפוצות תופעות לא נעימות כמו שלשולים או עצירויות. תופעות אלה עלולות לגרום למחלת הפיסורה, מחלה שבה נוצר סדק או קרע ברירית המצפה את התעלה האנאלית.
11/07/2012  |  ד"ר רון גרינברג  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il