הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   חקלאות וכפר  מוניציפלי/מקומי  סביבה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
לפרקליטו שמחוני מסר עדויות מטהרות; בתמורה להקלות - מסר עדויות מפלילות
10/08/2017   |   יואב יצחק
 
 
 
ארץ בטוחה
10/08/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
דור בהגרלה
10/08/2017   |   דביר מור
 
 
 
מהי שירה
10/08/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
הפאבים נלחמים בקללות
10/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
חוות שטוק השוממה [צילום: אלי אלון]
עזובה והזנחה בבית חוות שטוק
"פשע היסטורי" בחסות המדינה
בית חוות שטוק - מבנה בעל פרק היסטורי חשוב בתולדות הישוב - עומד מזה שנים רבות שומם, עזוב ומוזנח. הבית הדו-קומתי הנראה מרחוק לחולפים בכביש חיפה-נצרת היווה את המבנה המרכזי של חוות שטוק. הוא נמצא בתוך מתחם חוות המחקר "נווה יער" ובאחריותה, ולא נראה רצון ועניין מיוחד לחשוף אותו לציבור, דבר המסביר אולי את העובדה כי רק מעט ישראלים ביקרו באתר היסטורי זה בהשוואה לביקורי מטיילים באתרים היסטוריים מסוגו באזור
שאלה מתבקשת
השאלה שעלתה בראשי כשהגעתי למקום וראיתי את העזובה והלכלוך היא איך נותנים למבנה זה, בעל הערך ההיסטורי, וגם האדריכלי, שהוא בבעלות ובאחריות מדינת ישראל, להיות במצב עלוב כזה במשך שנים כה רבות? איפה המודעות והאכפתיות?

תולדות חוות שטוק
קצת היסטוריה: משפחת וחוות שטוק
▪  ▪  ▪
משפחת שטוק, משפחת תעשיינים יהודית-איטלקית מהעיר טריאסטה, עסקה בחקלאות ובייצור יינות וליקרים. בבעלותה היו חוות ויקבים ליד העיר טריאסטה שבאיטליה, וגם ברחבי אירופה. אגב, ברנדי שטוק 84' המפורסם והמיתולוגי נקרא על שם המשפחה ויוצר בבתי היקב שבבעלותה.

בשנת 1924 רכשה משפחת שטוק חלקת אדמה גדולה ליד ג'דה - רמת ישי של היום - לשם הקמת חווה חקלאית ועיבוד חקלאי. אט-אט נבנה בחלקת האדמה שעל הגבעה שמול כביש חיפה-נצרת, בניין דו-קומתי (שכתבה זו עוסקת בו) וסביבו צריפי עץ. כמו-כן נבנה מגדל מים (שקיים עד היום) ושסיפק מים לשדות ולבעלי חיים. החווה הייתה ידועה בשם "חוות שטוק", ומופיעה בשם Stock's Farm במפות המנדט הבריטי.

הקמת וניהול החווה הופקדו בידי יהודה אלטמן, קרוב משפחה של משפחת שטוק שגר בארץ. החווה כללה בין השאר פלחה [חקלאות בעל אקסטנסיבית של גידולי שדה, בעקר לגרעינים (ויקיפדיה)], מטעים ולול תרנגולות. במחצית שנות ה-30 לערך הוחכרו החווה והאדמות שסביבה לתנועת המושבים לשם הכשרת גרעיני עליית הנוער לקראת עלייתם להתיישבות בישובים השונים. בחוות שטוק שהו ועבדו מאות חלוצים לקראת עלייתם להקמת ישובים חדשים באזור עמק יזרעאל וגם מחוצה לו.

עם קום המדינה החליטו יורשי משפחת שטוק למסור את החווה לממשלת ישראל במחיר סמלי, ובמקום הוקמה תחנת הניסיונות "נווה יער", הפועלת עד היום, כאשר מבני חוות שטוק ובראשם הבית הדו-קומתי משמשים בשנותיה הראשונות של תחנת הניסיונות "נווה יער" כמשרדים וכמחסנים.

>
לא הרחק משער הכניסה הראשי לחוות המחקר החקלאי הממשלתית "נווה יער", השוכנת בסמוך לכביש חיפה-נצרת מול מושב בית שערים, ניצב מבנה ישן אך מרשים בן שתי קומות, מבנה החריג במראהו ביחס למבנים סביבו. החולפים בכביש חיפה-נצרת יכולים לראותו מרחוק. זהו בית חוות שטוק, בית שהיווה את המבנה המרכזי של חוות שטוק, חווה חקלאית שהוקמה במקום במחצית שנות העשרים של המאה הקודמת על-ידי משפחת שטוק, משפחה יהודית-איטלקית אמידה שעסקה בחקלאות ובייצור יינות וליקרים. עם קום המדינה עברה חוות שטוק לבעלות המדינה ובמקום הוקמה תחנת ניסיונות למחקר חקלאי - "נווה יער", הפועלת במקום עד היום.

בית חוות שטוק נמצא בשטח, באחריות תחנת המחקר של משרד החקלאות "נווה יער", או בשמה הרשמי: מכון וולקני למחקר חקלאי צפון. למרות שמדובר במבנה מרשים מבחינה אדריכלית ובעל פרק היסטורי חשוב בתולדות הישוב, עומד המבנה מזה שנים רבות עזוב, שומם ומוזנח, ודומה כי לאיש לא אכפת ממנו. למעשה, בית חוות שטוק "כלוא" בתוך שטח חוות המחקר "נווה יער" ודומה כי אין עניין מיוחד או לחץ ציבורי לחשוף אותו לציבור הרחב או לקבוצות מטיילים. הדבר מסביר את העובדה שיחסית מעט אנשים, כולל מטיילים ותיקים, שמעו עליו או ביקרו בו בהשוואה לאתרים היסטוריים אחרים מסוגו באזור.

שנים של לכלוך

ביקרתי בימים אלה במקום וצילמתי אותו [ראה תמונות מטה]. נדהמתי מהעזובה ומהלכלוך במבנה מרשים והיסטורי זה: בכל חדריו של המבנה היו פזורות ערימות צואת יונים, גרוטאות, פסולת בניין, שקי אשפה, וניכר לפי מצב הלכלוך כי המבנה לא נוקה במשך תקופה ארוכה ביותר, אני מעריך שאף בסדר גודל של שנים.

השאלה שעלתה בראשי כשהגעתי למקום וראיתי את העזובה והלכלוך היא איך נותנים למבנה זה, בעל הערך ההיסטורי, וגם האדריכלי, שהוא בבעלות ובאחריות מדינת ישראל, להיות במצב עלוב כזה במשך שנים כה רבות? איפה המודעות והאכפתיות? ניתן להגדיר את המצב כ"פשע היסטורי" בחסות המדינה, ואם לא יטופל וישוקם, בית חוות שטוק סופו כבתים ישנים רבים מסוגו - להיסדק ולהתפורר או להיהרס.

"אין הגדרה ייעודית למה ישמש המבנה"

שוחחתי עם מספר עובדים בחוות "נווה יער" וכולם הביעו פליאה איך נותנים למבנה כזה להישאר מוזנח.

מתי אלפנביין, רכז מינהלי בכיר במכון למחקר חקלאי "נווה יער", מסכים בשיחה איתי כי בית חוות שטוק נמצא במצב לא טוב. "הבעיה היא כמו תמיד תקציבית", הוא אומר. לדבריו, נעשתה בעבר פנייה למשפחת שטוק במטרה לברר את האפשרות של שילוב המשפחה האמידה בשיקום המבנה. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הסכימה, לדברי אלפנביין, לסייע בהכנת ובהגשת תוכנית מקצועית לשיפוץ ושיקום המבנה, אך הבעיה הייתה מי יתחזק אותו. ולשם כך דרוש כסף: "צריך לפנות לאוצר שהוא אחראי לתקצוב המבנים במשרדי ממשלה", אומר אלפנביין.

שאלתי את אלפנביין מדוע מבנה חוות שטוק מלוכלך כל כך ותשובתו הייתה: "אני מכון מחקר, תפקידי לחקור, לא לנקות". אלפנביין אולי לא יודע, אבל הלכלוך והגרוטאות בבית שטוק הם כנראה שרידים מהתקופה בה שכנו במבנה זה משרדי ומחסני חוות המחקר "נווה יער" בשנותיה הראשונות במקום (אז נקראה תחנת ניסיונות נווה יער).

אורי ציוני, מנהל מחוז הצפון במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, אומר בשיחה איתי כי בעבר התנהלו שיחות בין אנשי המועצה לשימור אתרים לבין אנשי מכון "נווה יער", במטרה לברר אפשרות לשיקום המבנה ההיסטורי בחוות שטוק, אולם הדברים לא הגיעו לידי סיכום. "כל עוד אין הגדרה ייעודית למה ישמש המבנה, לא ניתן להזרים אליו כספים ותקציב", אומר אורי ציוני.

חזית בית שטוק [צילום: אלי אלון]
לכלוך ועזובה [צילום: אלי אלון]
לא נוקה שנים? [צילום: אלי אלון]
תאריך:  21/08/2012   |   עודכן:  22/08/2012
אלי אלון

מועדון הבלוגרים עוקבים: 76לקבלת רשימות אלי אלון לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"פשע היסטורי" בחסות המדינה
הודעות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
זו מורשת רבין!
22/08/12 17:17
 
שחם
26/01/15 19:59
2
הניה
23/08/12 07:37
 
humanape
23/08/12 11:18
3
אלכסנדר חומש
1/03/14 21:46

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
"לעם הסיני יש שריטה בלתי מוסברת: הוא סבור שכל היהודים הם נכדים של איינשטיין, גאונים מאין כמוהם. לדעתי, הם סובלים ממה שאני מכנה 'קונספציה שגויה'". את ההבחנה הזו השמיע באוזניי שגרירנו בסין, עמוס נדאי, המסיים בימים אלה חמש שנות כהונה מעניינות ומרתקות בבייג'ין. "אף שאני מנסה לצנן את התלהבותם, גם מטעמי צניעות וגם כדי להיצמד לעובדות, הם חוזרים ומנפנפים לי במספר הגבוה של יהודים זוכי פרס נובל העומד בלי שום פרופורציה למספרם בעולם. פשוט אי-אפשר לשכנע את הסינים שהעם היושב בציון אינו עם של חכמים וגאונים".
"על-פי הסכם משנת 1969 שנעלם שהיה נחתם בציריך במשרד של באבאזדה מורטזה מרדכי, על הרווחים 90% למורטזה מורדכי באבאזדה ו-10% לאברהם איברהים באבאזדה, ובדיוק על אמת ואמונה כל מה שהיה כתוב בהסכם הזה מילה במילה מכבדים ועושים כל החשבונות של מזומנים שלקח אברהם מחשבונות בנק שהיה לו יפוי כוח עליהם וגם על העסקים מאה שלו מורטזה, שני מגרשים, 23 דונם ו-42 דונם בגבעת שמואל, מאז שנת 1980, 1981 (ו-1983) בכל דרכים פסולות, סחורה של שטיחים, ועל נזקים כספיים, על כסף מזומן שגרם אברהם לאחיו מורטזה הפסדים, על-פי החוקים שרגילים אצל הבנקים עד עכשיו, ישלם עם תשלומים חודשיים עד שנה, וסוגר באהבת שלום ואחוה כל החשבונות. סך הכל הם אחים ומרדכי האח הגדול היה במקום אבא של כן המשפחה".
20/08/2012  |  איתמר לוין  |  כתבות
קוראים יקרים, למקרה שהידיעה חלפה ככה מעל לראשיכם, קפריסין היא הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. איכשהו קרה שדווקא בימים שסדר היום הבינלאומי נע בין סוריה ואירן לבין המשבר הכלכלי של גוש היורו, נפל דווקא בחלקה של קפריסין הקטנה להנהיג את האיחוד האירופי. ושלא ישתמע מדבריי זלזול, חס ושלום, אך לצורך ההשוואה, כאשר רוסיה פלשה לגאורגיה ב-2008, צרפת הייתה הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, והנשיא דאז ניקולא סרקוזי הוא שניהל ביד רמה את המהלכים המדיניים עם רוסיה.
20/08/2012  |  פזית רבינא  |  כתבות
למען האמת לא לגמרי ברור כיצד זה קרה. עד לפני לא יותר מתריסר חודש, לא היה נושא קונצנזואלי יותר בישראל. במערכת הפוליטית ובמערכת הביטחון, בדרג המדיני ובקרב מעצבי דעת הקהל - לכול היה ברור שהתחמשות איראן בנשק גרעיני היא סכנה ברורה ומידית. אחרי קרוב ל-40 שנה שבהן הטרור היה האיום העיקרי, איש לא חלק על ההבנה שאיראן גרעינית תציב לפני ישראל משוואת כוחות חדשה לחלוטין.
20/08/2012  |  אריאל כהנא  |  כתבות
ידיעות אחרונות ו"ישראל היום" מצאו מקום בשעריהם לדיווח על תקיפת ערבי עובדי פניציה וערוץ 10 נאבקים על עבודתם מוסף "השבוע" של הארץ נסגר
20/08/2012  |  אורן פרסיקו  |  כתבות

פורומים
חקלאות וכפר
מוניציפלי/מקומי
סביבה
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
אור לוין
איך נבחר דונלד טראמפ?
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט