בדרך לתחריר

"מצרים קרובה מאוד לנקודת הכרעה", אומר באופטימיות מופלגת עאטף, פרשן באחת מתחנות הטלוויזיה המצריות, המבקש ששם משפחתו לא יצוין פה. "בסוף החודש או בתחילת החודש הבא צפויות להיערך בחירות חדשות לפרלמנט, ובחודש נובמבר אנחנו אמורים להרכיב את החוקה החדשה. זה אומר שבשבועות הקרובים צפוי במצרים עימות ישיר בין תנועת האחים המוסלמים ונציגיה בפרלמנט, שינסו למשוך לכיוון חוקה בעלת אופי דתי קיצוני, לבין הכוחות הליברליים. רק בסוף התהליך הזה נדע לאן פניה של מצרים מועדות".

עאטף, כמו כולם בעצם, מודה שמאזן הכוחות במוסדות המדינה ובמערכת החוקתית השתנה לטובת האחים המוסלמים, בין היתר בגלל היעדרות השחקן המרכזי, הצבא, השחקן שפעל מאחורי הקלעים לטובת הליברלים עד שצמרתו נערפה בחודש שעבר במהלך מפתיע של הנשיא החדש מוחמד מורסי איש 'האחים'. בכל זאת עאטף שומר על אופטימיות. "הקלף החזק הוא עדיין העם, והוא יפעיל לחץ על הממשל וההפגנות יתחדשו. העם עדיין לא השתכנע מההצהרה של מורסי שהוא נשיא של כל מצרים. הוא עדיין מחכה לראות שינויים בצדק החברתי, ובשחיתות המנהלית והמוסרית. ודווקא בתחומים האלו הוא לא עשה דבר".

"פיטורי עורכי עיתונים, שופטים, אישי ציבור ובכירים במדינה הם דבר חיובי, כי זה מנקה את האורוות ממושחתי מובארק", אומר לנו חוסיין, פעיל פוליטי הנזהר אף הוא מלהזדהות בשמו המלא. "הבעיה היא שתנועת האחים המוסלמים שמה במקום המושחתים שפוטרו מושחתים מטעמה, ולזה אנחנו לא מוכנים. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לעבר עימות ישיר. נצא לרחובות ונביא את המיליונים בחזרה לכיכר. לא ניתן למורסי להפוך את מצרים למדינה דתית".

בחודשיים שמורסי מכהן בתפקידו, ממשיך חוסיין, "הוא כבר הספיק לפתוח במבצע בסיני ולצאת לסין ולאירן. בשבוע הבא הוא יוצא למלזיה ואחר כך לארצות הברית. הוא מתנהל כאילו הוא נבחר כדי לנהל את מדיניות החוץ המצרית, אבל הוא שכח את ההבטחות שהוא נתן לפני הבחירות. לנו חשוב הנושא הפנימי במצרים. אין לנו אוכל, יש אבטלה, אין תיירות ויש עוני שהולך ומתגבר. עם כל הכבוד לסוריה ולאירן, שמורסי והאחים המוסלמים יתחילו לפרוע את ההתחייבויות ולא לשחק במגרשים המדיניים ולערער עוד יותר את היציבות הכלכלית של מצרים. לא חוכמה להסתובב בעולם, לשדר פתיחות והתחדשות מצרית, ולהשיג רווח פוליטי ומדיני עצמי על חשבוננו. מורסי צריך להסתכל על מצרים החבוטה ועל האזרחים המסכנים ולהתחיל ללכלך את הידיים בבוץ כדי להוציא את מצרים ממנו".

שרירים מדיניים

כתבה על מורסי במגזין האמריקני 'וורלד טריביון' השבוע זכתה לכותרת "הכוכב העולה בשמי המזרח התיכון". העיתון משתאה לנוכח הצלחתו של מורסי לפרק את המועצה הצבאית העליונה, משקל-הנגד השלטוני הגדול, החילוני, שכבל את רגליו, הגוף שמילא את הוואקום השלטוני שנפער בעקבות המהפכה, ושההערכות היו שלא יזוז משם.

"בטורקיה, מפלגת הצדק והפיתוח האיסלאמית ומנהיגה ראש הממשלה ארדואן הצליחה להיפטר מהכוח האופוזיציוני המשמעותי שעמד מולה, הצבא, רק לאחר עשור", הסביר האנליסט המצרי האני סברה. "האחים המוסלמים הוכיחו פעילות פוליטית מרשימה ויכולות בין-אישיות שאפשרו לו למוסס את האחדות בצבא המצרי ולהשתלט על המנגנון המקבל מארצות הברית מיליארדי דולרים בכל שנה".

ואכן, שר ההגנה החדש, הגנרל עבד אל-פתאח סיסי, שמונה במקומו של הגנרל האגדי סאמי אנאן במהלך הבזק של מורסי בחודש שעבר, לא איבד זמן והודיע על הדחה מידית של שבעים קצינים בדרגה המקבילה לגנרל. כולם, כמה לא מפתיע, כאלה שהביעו לפני המהפכה נאמנות למשטר הקודם.

כחלק ממדיניות השקיפות שמוחמד מורסי מבקש להחצין, גורמים בבית הנשיא פרסמו השבוע סיכום פעילות לחודש אוגוסט, שבו הם מציינים את הפגישות המדיניות שקיים הנשיא הנכנס, ובהן גם את זו ההיסטורית בטהרן. בסעיף התרומה לכלכלה המצרית ציינו במשרד הנשיאות את החתימה על שמונה הסכמים עתירי ממון עם מי שנחשבת יריבתה המושבעת של ארצות הברית, סין, שאליה הגיע עם משלחת בכירים ממש לפני הביקור בטהרן.

שני הביקורים שידרו לעולם את המסר שמורסי מנהל מדיניות חוץ עצמאית, בניגוד להתרפסות של חוסני מובארכ בפני וושינגטון. במזרח התיכון אוהבים מנהיגים חזקים, פעילים ועצמאים, ומורסי מקפיד לעשות את הרושם הזה. העיתון הטורקי 'מיללית' היה בין הרבים שקנו את הסחורה ברצון. "זוהי מדיניות חוץ אקטיבית שיכולה לתרום לסדר האזורי", נכתב שם. "מורסי הוכיח שהוא מוכן להיפתח למדינות אחרות ואיננו כפוף לאף אחד". בעיתון ציינו כי ביקורו התקדימי של הנשיא המצרי בטהרן, האויבת לשעבר, התקיים למרות חוסר שביעות הרצון האמריקנית, וכי מורסי לא היסס גם לומר באירן אמירות שלא נעמו לאוזני מארחיו. "נראה שסוף סוף יש מנהיגות אמיתית במצרים", ציינו בעיתון.

מה שמלהיב את נאמני תנועת האחים המוסלמים, לעומת זאת, הוא בראש ובראשונה השינויים החברתיים שהנשיא מבצע. ההיתר שניתן למגישות החדשות בטלוויזיה המצרית ללבוש חיג'אב וחיזוק לימודי האיסלאם בבתי הספר נראים להם כהתגשמות החלום והנבואה האיסלאמית והשלמת המהפכה. יועצו של הנשיא, ד"ר בסאם זרקא, הצהיר כי על-פי הנתונים שבידיו רוב העם המצרי מעוניין בשינוי החוקה ובהשתתתה על חוקי השריעה. "כבר הושגה הסכמה לגבי 95 אחוזים מהנקודות של החוקה", הוסיף.

אין שינוי בלחם

הליברלים, כאמור, לא מתפעלים. בלשון המעטה. באתר 'מורסימֶטֶר' שנפתח לאחר ניצחונו של מורסי בבחירות לנשיאות, מרוכזות כל ההבטחות שהעניק המועמד ומחולקות לתחומים: ביטחון, תנועה, מזון, בריאות הציבור ודלק. במעלה העמוד מונח ציר הזמן שנע בין 0 ל-100: מאה ימי החסד. שני שלישים מהימים עברו, ומספר ההבטחות שמולאו עומד, לדעת מנהלי האתר, על שלוש בלבד, מתוך 64.

הנה כמה דוגמאות. במצרים 90 מיליון נפש, ועוד מיליון נולדים מדי שנה. סוגיית הלחם נחשבת נושא מרכזי במדינה, ובתחום הזה ביצועיו של הנשיא הנבחר דלים ביותר. הבטחתו לאפשר גיבוי ותמיכה למאפיות בעתות משבר - ומצרים כיום במשבר - לא מולאה. גם לא העברת תמריצים למאפיות שמשפרות את איכות הלחם.

בנושא הניקיון ואיכות החיים מורסי מילא את הבטחתו להשיק קמפיין להגברת המודעות לשמירה על ניקיון, והוא עושה הרבה כדי שמצרים תיראה טוב יותר.

בתחום הדלק - מורסי הכריז מלחמה במבריחי הנוזל המתייקר - בין היתר נגד הברחת דלק לרצועת עזה, שהיא למעשה מימון של הפלשתינים על גבם של אזרחי מצרים. לעומת זאת מורסי לא קיים את הבטחתו להקים מנגנון פיקוח חדש על מכירת הדלק.

בתחום הביטחון מיהר מורסי למלא את ההתחייבות להוביל לתמריצים כלכליים, מבצעים ובונוסים לשוטרים ולכוחות הביטחון, אבל לא מיהר לקיים את הבטחתו בדבר החזרת האמון בין העם לכוחות המשטרה, וגם לא את זו המדברת על בונוסים לשוטרים הזוכים לשבחים מהאזרחים. התירוץ שלפיו מטרת הבונוסים שכבר ניתנו הייתה להחזיר את הביטחון לרחובות לא התקבל אצל מתנגדי המשטר. הללו האשימו את מורסי בקניית כוחות הביטחון לקראת העימותים הבאים שצפויים לו בקרוב.

ואכן, במאמר המערכת בעיתון 'אל-ביאן' תחת הכותרת "מוחמד מורסי מובארכ", הרחיבו על הדמיון בין המנהיגים, זה שנבחר וזה שנמק בכלא. "למרות ההבדלים הקיצוניים בין המשטרים במצרים, יותר ויותר אנשים במצרים מודאגים מהתנהלות הנשיא החדש ומציינים כי ההבדל היחיד בין שני הנשיאים, המודח והנוכחי, הוא רק בשמות", נכתב שם. חבר הפרלמנט מוסטפה בכרי צוטט באומרו כי "ממש כמו מוחמד חוסני מובארכ, מוחמד מורסי מתעלם לחלוטין מתפקידה של האופוזיציה במדינה, ואפילו מזלזל בה. חוסר הסובלנות כלפי גורמי אופוזיציה ואי-הנכונות להקשיב להם דומה לאלו שהפגין המשטר הקודם - וכזכור התנהגותו זו הייתה מהדברים שהצמיחו את המהפכה". בכרי הוסיף כי "האפשרות שגורלו של נשיא מצרים מוחמד מורסי יהיה כמו של קודמו חוסני מובארכ קיימת בהחלט, אם מדיניות דחיקת היריבים תימשך".

הפעיל הפוליטי ואאל אל-חמדי המשיך את הקו, וכתב באותו עיתון כי "מובארכ בזמנו חשב שהוא שולט ברחוב ושאין לו מתנגדים שם. האחים המוסלמים ומוחמד מורסי בראשם חושבים שאחרי המהפכה מעמדם ברחובות מצרים איתן. לכן הנשיא מרשה לעצמו לקדם רפורמות שפוגעות באזרחים. גם הניסיון של האחים המוסלמים להשתלט על מוסדות המדינה באמצעות נציגי מפלגותיהם, ממש כפי שעשתה מפלגת השלטון של מובארק, לא נעלם מעיני הציבור".

ריפוד אמריקני

עאטף, פרשן הטלוויזיה, מציין גם את תפקידו של השחקן האמריקני. "מובארכ, שהיה מושחת והוביל את מצרים להיכן שהיא נמצאת היום, נהנה מיציבות שלטונית בזכות ארצות הברית, כי היא ראתה בו בן ברית. ולכן לדעתי גם אם מוחמד מורסי והאחים המוסלמים יעמיקו את שליטתם בחברה, ומצרים תמשיך לצלול כלכלית ותיירותית אל חיק האיסלאם, ארצות הברית לא תתערב כל עוד הוא יישאר נאמן לברית איתה. אם הוא יעז לנסות למצמץ לכיוון שותפוֹת אחרות, וושינגטון תצטרף למאבק ואולי תפיל אותו כמו שעשתה עם חוסני מובארכ".

אבל בינתיים נראה שמוחמד מורסי והאחים המוסלמים יכולים להיות רגועים. השרירים שמפגין מורסי אולי מרגיזים את וושינגטון, אבל הממשל האמריקני עדיין שומר לפרטנר החדש את ימי התום והחסד. הלה צפוי להגיע לארצות הברית בעוד שבועיים, ב-23 בספטמבר. דובר הנשיאות המצרית יאסר עלי הודיע כי מורסי ישתתף בעצרת הכללית של האו"ם בניו-יורק, ולאחר מכן ייפגש עם בכירים בממשל בוושינגטון.

בוושינגטון ביקשו לרפד את דרכו של הנשיא המצרי לקראת ביקורו הראשון במדינה. הממשל האמריקני הודיע כי בכוונתו להפחית חובות למצרים ולתמוך בהלוואות נוספות. העיתון 'ניו-יורק טיימס' דיווח כי וושינגטון קרובה להסכם שיגובש עם מצרים וישחרר אותה מחוב של מיליארד דולר, במסגרת חבילת סיוע שמטרתו לעודד את הדמוקרטיה במצרים. כן דווח שם כי ארצות הברית תמליץ לקרן המטבע העולמית להלוות למצרים 4.8 מיליארד דולר.