|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המפלגה של שרון שרה את שירת הברבור, בעבודה התחלפה ההנהגה ובליכוד נתניהו איתן מתמיד. הוקמה ועדת השרים להתיישבות וועדת אדמונד לוי, אך מגרון וגבעת האולפנה פונו. בשנה הבאה - בחירות. סיכום פוליטי לתשע"ב
|
|
לבני. קדימה שהועברה למופז היא ממלכה מפורקת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| מחנה השמאל מצוי כרגע בשלבי הטענה מחדש. גם ללא הבחירות, הבוחר של השמאל לחץ על כפתור "מחק" בתיקייה של קדימה והפעיל מחדש את המחשב. על נתניהו היה לפעול במהירות כשהמחנה ממול נערך ומתארגן, וללכת לבחירות | |
|
|
|
על-פי כל חוקי הפוליטיקה הישראלית, השנה החולפת הייתה אמורה להיות שנת בחירות. ה ממשלה נכנסה לשנתה הרביעית, ולנתניהו היה משתלם לכאורה ללכת לבחירות כשהשמאל מפורר ומפולג ואובמה טרם נבחר לקדנציה שנייה בארה"ב. נתניהו בחר שלא ללכת לבחירות. גם עכשיו מצבו לא רע. שלי יחימוביץ' טרם הצליחה למצב את עצמה כמועמדת לראשות הממשלה, ומחנה השמאל עדיין מפולג, אבל הזמן פועל עכשיו נגד נתניהו. אם החלטתו הנחפזת להכניס את קדימה לממשלה בתחילת הקיץ לא נבעה מהכוונה לפעול באירן, היום כבר אפשר לקבוע בוודאות כי הייתה זו החלטה מוטעה. הוא פספס הזדמנות לנצח בבחירות בהפרש גדול. בינתיים המערכת הפוליטית שוהה בחוסר ודאות. ראש הממשלה טרם הגיש לממשלה את התקציב, ובהחלט ייתכן שלא ייקח סיכון פוליטי נוסף ויודיע בתחילת מושב החורף על הקדמת הבחירות. ככל הנראה, נתניהו עצמו טרם הכריע.
|
|
|
|
סוף המפץ של שרון זה ארך שתי קדנציות, אך שנת תשע"ב תיזכר כשנה שבה המפה הפוליטית הישראלית חזרה להיות מה שהייתה. הליכוד מוביל את גוש הימין ומפלגת העבודה חוזרת להנהיג את גוש השמאל. סיעת קדימה תחזור למושב החורף בעוד כחודש כשהיא גוויה מהלכת. הכי גדולה בכנסת, אך נטולת חיים. ב-22 בספטמבר 2011, כמה ימים לפני ראש השנה הקודמת, גברה שלי יחימוביץ' על עמיר פרץ בסיבוב השני בפריימריז במפלגת העבודה. ליחימוביץ' נכונו ניסיונות לא קלים, כשלמפלגתה מסורת רבת-שנים לחסל את העומדים בראשה. מושב החורף מתחיל עם שמונה ח"כים בלבד, כשליחימוביץ' אין סיכוי לכהן כיו"ר האופוזיציה. אך יחימוביץ' מצליחה לפסוח בבטחה מעל המוקשים. העבודה ממשיכה להתאושש בסקרי דעת הקהל, עמיר פרץ נאלץ להשלים עם המציאות של שביתת נשק פנים-מפלגתית, ויחימוביץ' מגיעה לפגרת החורף ללא פגע. התוצאה לא מאחרת לבוא. העבודה וקדימה חולקות מאגר קולות לא זהה אבל דומה, ועל-פי חוק הכלים השלובים ציפי לבני מאבדת גובה בסקרים ובתוך מפלגתה שלה. תחילת טבת תשע"ב, ינואר 2012: יאיר לפיד, שמזהה את חולשתה של לבני, מודיע על כניסתו לפוליטיקה. לפיד הקדים במקצת את הרכבת. הוא הבחין בהיחלשותה של קדימה, אבל טעה בקריאת המפה הפוליטית פעמיים. ראשית, כשסבר שהבחירות בפתח. שנית, כשחשש שמא הכנסת תאשר חוק צינון לעיתונאים והגיע למסקנה שעליו לפרוש מידית מערוץ 2. הסבירות שהכנסת תאשר את הצעת החוק הייתה קלושה והבחירות לא היו באופק. לפיד קפץ למים מוקדם מדי, אבל כניסתו לפוליטיקה בשילוב התחזקותה של העבודה עשו את שלהן. לבני, שהלכה מתחילת השנה מדחי אל דחי, נותנת בסוף ינואר את הסכמתה להקדמת הפריימריז. שאול מופז, שמתחילת הקדנציה מנהל מאבק להקדמת הפריימריז, מצליח להשיג סוף סוף את מבוקשו. 27 במארס: שאול מופז מנצח בהפרש גדול בפריימריז בקדימה. ציפי לבני הולכת הביתה והוא יורש את כס יו"ר האופוזיציה. אבל גורלה של המפלגה כבר נחרץ: מופז מקבל לידיו ממלכה מפורקת. במאמץ נואש להציל את מה שנשאר הוא מחפש מקלט פוליטי ב ממשלה. עם תחילת הקיץ הכנסת נחשפת למחזה חסר תקדים, כשהקואליציה פועלת להקדמת הבחירות ל-4 בספטמבר ואילו המפלגה הגדולה של האופוזיציה מנסה לחסום בגופה את הדרך לפיזור הכנסת. לבסוף מופז מצליח לדחות את הקץ ונדחף לממשלה רק כדי לצאת ממנה כעבור חודשיים וקצת. קדימה ממשיכה להידרדר. זה היה צפוי. המעגל נסגר. קדימה שהתיימרה להיות מפלגת מרכז ולרשת את הליכוד שברה חזק שמאלה כבר בקדנציה הראשונה שלה, הקדנציה של אולמרט. הן תוכנית ההתכנסות שהתגלתה כביצה שלא נולדה והן ההסכמות שאליהן היה אולמרט נכון להגיע באנאפוליס מיקמו את קדימה על המפה הפוליטית הישראלית בדיוק בנישה של מפלגת העבודה. הקו המדיני היה זהה, כשההבדל בין שתי המפלגות הוא חברתי-כלכלי בלבד. קדימה היא ימין כלכלי, בעוד העבודה היא שמאל. נכון שלשני המנהיגים של קדימה אין אג'נדה משלהם ואין אמירה, אבל ייתכן בהחלט שהתפרקותה של המפלגה הייתה בכל מקרה בלתי נמנעת. העבודה חזרה ותפסה את מקומה על המפה והדבר דחק את קדימה לאחור וחיסל אותה כמפלגת השלטון של מחנה השמאל. נקודה נוספת: השילוב האידיאולוגי שהציבה, בין שמאל מדיני לימין כלכלי, הוא שילוב קטלני כשמדובר בבוחר הישראלי. השילוב משקף אומנם את עמדות האוליגרכיה, אבל לאוליגרכיה אין מספיק אצבעות. הבוחר הישראלי בחלקו הגדול הוא שמאל כלכלי וימין מדיני-ביטחוני. הוא לא אוהב את שרי אריסון, אבל את הערבים הוא אוהב פחות. יחימוביץ' זיהתה מצוין את הנקודה כשהצניעה את הפן המדיני והבליטה את זה הכלכלי-חברתי. מחנה השמאל מצוי כרגע בשלבי הטענה מחדש. גם ללא הבחירות, הבוחר של השמאל לחץ על כפתור "מחק" בתיקייה של קדימה והפעיל מחדש את המחשב. על נתניהו היה לפעול במהירות כשהמחנה ממול נערך ומתארגן, וללכת לבחירות. הרוב המכריע של בכירי הליכוד גורסים שבתחילת יוני החמיץ נתניהו את ההזדמנות. עם זאת, לא בטוח שעד הבחירות שייערכו ככל הנראה בתחילת 2013 תספיק שלי יחימוביץ' לבנות את עצמה כמועמדת בת סיכויים לתפקיד ראש הממשלה. כך או אחרת, מחנה השמאל חוזר לימים עברו. מפלגת העבודה בראש המחנה, ומפלגות המרכז מתאמצות לנגוס ממנה וגם קצת מהימין. גם אם רמון יקים מפלגה משלו, זאת תהיה מפלגה בינונית-קטנה. אם תחבור ללפיד, בינונית. הפרק של קדימה תם. המפץ של שרון בא אל סופו.
|
|
|
|
|
| דוח לוי טרם אושר, אבל ההנחה הרווחת היא שהוא יאושר בממשלה עד סוף הקדנציה. בכל מקרה, עצם הקמת הוועדה ועצם הגשת הדוח שקובע שיש מקום לראייה משפטית-מדינית אחרת, ומאשרר את העובדה המשפטית שישראל אינה מדינה כובשת, הם הישג כמעט חסר תקדים בשני העשורים האחרונים שבהם מחנה הימין מתנהל בשדה הרעיוני-הסברתי בעיקר במגננה | |
|
|
|
על פניה, אין חשיבות להתמודדות נתניהו–פייגלין שנערכה בינואר השנה. התוצאות היו ברורות מראש ודי הזכירו את התוצאות בהתמודדות הקודמת. ההערכות שנתניהו מקדים את ההתמודדות על ראשות הליכוד כי בכוונתו להקדים את הבחירות התגלו כשגויות. עם זאת, להתמודדות נתניהו–פייגלין הייתה משמעות פוליטית גדולה מכפי שחושבים. ההתמודדות חיזקה את נתניהו בזירה הפנים-ליכודית, כשהוא הופך למנהיג חזק וריכוזי כמעט בממדים של שרון. ראשית, העובדה שאף אחד מבכירי הליכוד לא קרא תיגר על מנהיגותו מדברת בעד עצמה. אף אחד לא נושף בעורפו של נתניהו. אין לו יריבים. אין לו גם יורשים, אך זו בעיה שאיתה יצטרך הליכוד להתמודד לקראת סוף הקדנציה הבאה, זמן שנראה היום כנצח. נכון לעכשיו נתניהו הוא מנהיג בלתי מעורער ובלתי מאוים בתוך הליכוד. שנית, ההתמודדות החלישה את השרים ואת הח"כים. לא משום שמי מהם שקל להתמודד על ראשות הליכוד - סילבן שלום בדק אומנם את האפשרות, אבל החלטת הבזק של נתניהו תפסה אותו לא מוכן - אלא משום שמעתה נתניהו כבר לא זקוק להם פוליטית. עד הבחירות הוא לא יזדקק לתמיכתו של מי מהם בהתמודדות על ראשות המפלגה. השרים והח"כים עצמם נקלעו למצב שבו הם חייבים להתחשב בנתניהו פעמיים: כראש ה ממשלה שרובם ככולם תלויים בו וכיו"ר המפלגה שעלול לחבל בסיכוייהם להתברג במקום גבוה ברשימת הליכוד לכנסת הבאה. הדבר בא לביטוי בפרשת חוק ההסדרה. השרים מצאו את עצמם חסרי אונים. כך המצב גם בוועדת השרים להתיישבות. השרים הפכו לסטטיסטים. היכולת של הפלג הימני-רעיוני בתוך הליכוד להשפיע על המהלכים בממשלה נפגמה ברגע שנמנע מפלג זה מנוף פוליטי משמעותי. המתפקדים יכולים היום להשפיע על השרים, אך לא על ראש הממשלה. לימין יש גם שני שטרות שנכתבו בשנה החולפת ומחכים לפירעון בשנה הבאה: דוח אדמונד לוי: הדוח טרם אושר, והשאלה היא האם יאושר בממשלה עד סוף הקדנציה. בכל מקרה, עצם הקמת הוועדה ועצם הגשת הדוח שקובע שיש מקום לראייה משפטית-מדינית אחרת, ומאשרר את העובדה המשפטית שישראל אינה מדינה כובשת, הם הישג כמעט חסר תקדים בשני העשורים האחרונים שבהם מחנה הימין מתנהל בשדה הרעיוני-הסברתי בעיקר במגננה. הקמת האוניברסיטה באריאל: אם דוח לוי הוא קביעה רעיונית חשובה, הקמת האוניברסיטה באריאל היא קביעת עובדה בשטח. בדומה לדוח לוי מדובר במהלך שטרם הגיע אל סופו, וגם כאן חובה על ממשלת נתניהו להביא את הדברים אל המוגמר בכדי לקבל את השבחים. ראשי האוניברסיטאות עדיין מקווים שעמדתו של ברק יחד עם בג"ץ יצליחו להביא לדחייה שתימשך עד אין קץ.
|
|
כתב אישום נגד אביגדור ליברמן: השמועות על הגשה קרובה של כתב אישום נפוצו מדי פעם בקרב פוליטיקאים ועיתונאים וגרמו לספקולציות רבות באשר להשלכות של ההחלטה. מה מצפה לליברמן? תסריט אריה דרעי או תסריט צחי הנגבי? האם יוגש כתב אישום המאפשר עסקת טיעון? האם מדובר בפתיחת הליך משפטי שעשוי להסתיים בעונש ללא מאסר שיאפשר ליו"ר ישראל ביתנו לחזור לפוליטיקה כעבור קדנציה, או שמא כתב האישום יכלול סעיפים קשים כך שהמשפט יימשך שנים רבות וליברמן ימצא את עצמו מנוטרל? וכיצד ינהג שר החוץ? האם יוציא את סיעתו מהקואליציה? אם כן, האם פרישת ישראל ביתנו תוביל להקדמת הבחירות? מי יירש את תפקידו במפלגה? בתור יורשת כמעט ודאית סומנה חברת הכנסת פאינה קירשנבאום. כמה מנדטים תגרוף ישראל ביתנו אם תלך לבחירות בצל משפט שיתנהל נגד העומד בראשה? מועד הגשת כתב האישום הלך והתרחק. עוד כמה ימים. עוד חודש. מארס. יוני. לפני סוף מושב הקיץ. לפני החגים. נכון לעכשיו נראה שהפרקליטות נתקעה. כתב האישום, אם בכלל, יוגש אחרי החגים. כמובן, הכוונה לא לחגים הקרובים. חלופה לחוק טל: פְּסק בג"ץ שלא אפשר להאריך את תוקפו של חוק טל טרטר את המערכת הפוליטית וכמעט גרם להקדמת הבחירות. נתניהו הכניס לחודשיים ומשהו את קדימה ל ממשלה. על הכנסת היה לחוקק הצעת חוק חלופית לחוק טל עד סוף מושב הקיץ. החרדים רצו חוק טל 2. דעת הקהל, כולל של מצביעי הליכוד, תבעה שינויים. לא היה ברור כיצד יצליח נתניהו לרבע את המעגל, ובפרט כשהבחירות באופק. ועדת פלסנר הוקמה והתפרקה, קדימה פרשה מהממשלה, הכנסת יצאה לפגרה מבלי לחוקק את החוק ולא קרה דבר. התברר ולא לראשונה כי המציאות הזמנית היא הקבועה ביותר. תוקפו של חוק טל פג, שר הביטחון לא מגייס תלמידי ישיבות ועולם כמנהגו נוהג. מחאה חברתית: שמענו שהאיחוד האירופי מזרים כספים, שהאוהלים מוכנים ושהכיכרות עתידות לבעור, כשבשונה מהקיץ הקודם שבו לא הייתה למחנה השמאל הנהגה פוליטית בעלת גוון חברתי מובהק, הפעם המאבק יוכל להתלבש ככפפה על היד על שלי יחימוביץ'. אבל לא. הכיכרות אכן בערו, תרתי משמע, אבל האש דעכה תוך ימים ספורים. אפילו התאבדותו של משה סילמן לא הניעה את גלגלי המחאה. עם ישראל נשאר בבית. אולי משום שהדלק יקר מדי. חוק ההסדרה וועדת השרים להתיישבות: "מתי מתכנסת הוועדה בפעם הבאה?" התעניין פעיל ימין אצל עוזרו של אחד השרים החברים בוועדה לפני כשבוע. "אה", אמר העוזר, "אתה מתכוון לתיאטרון הבובות הזה?" במשך כחצי שנה מנע ראש הממשלה מהשרים לקדם את חוק ההסדרה. להצעת החוק היה רוב ברור בוועדת השרים לחקיקה וכן בכנסת, אבל נתניהו לא אִפשר להעלות את הצעת החוק לדיון. כשיוזם החוק זבולון אורלב התעקש להביאו להצבעה, שרי הליכוד והשר דניאל הרשקוביץ ויתרו על תמיכתם בחוק בתמורה להבטחה של ראש הממשלה להקים סוף-סוף ועדת שרים להתיישבות. הוועדה קמה, התכנסה פעמיים והתברר כי מבחינת הפרקליטות החלטותיה – למשל בעניין מגרון - הן בגדר המלצה בלבד. דוגמת טור פרשני בעיתון. השרים בלעו את העלבון.
|
|
| תאריך:
|
16/09/2012
|
|
|
עודכן:
|
16/09/2012
|
|
סופיה רון-מוריה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אין צרחות והעלבות
|
16/09/12 17:04
|
|
|
|
2
|
|
טוטאל לוס
|
16/09/12 17:24
|
|
|
|
3
|
|
ישמעאל
|
16/09/12 19:03
|
|
|
|
4
|
|
ליכודניקים כנסו
|
16/09/12 19:48
|
|
|
|
|
|
פנינית
|
19/09/12 15:26
|
|
|
|
5
|
|
אבידן
|
19/09/12 17:23
|
|
|
|
6
|
|
x-x
|
22/09/12 17:50
|
|
"כורי דגירה" גרעיניים עשויים לתת לנו ארכה של אלפי שנים, למציאת פתרון טוב יותר למשבר האנרגיה. כורים עתידיים כאלה עשויים לאפשר לאירן הפעלת תחנות כוח גרעיניות שלא יהוו איום צבאי. הבעיה היא שכורי הדגירה הקיימים כיום מבוססים על תגובת שרשרת גרעינית בפלוטוניום 239, "חומר הנפץ" של פצצה גרעינית מתקדמת. מצד שני, ככל שיהיו בעולם יותר כורי דגירה, מחיר הנפט ירד, ואיתו העוצמה הפוליטית של בעליו.
|
|
|
|
|
הפגנות המחאה החברתית הפלשתינית שטפו את ערי הרשות. האסוציאציה בתקשורת הישראלית הייתה מחאת רוטשילד של הקיץ שעבר, אבל אולי טבעי יותר, וודאי דרמטי יותר, לזכור שכך ממש, בהפגנות על-רקע מצב כלכלי קשה, התחילו ההפיכות במדינות ערב בחורף שקדם לקיץ ההוא.
|
|
|
|
|
הסתיו היה צריך להיאבק את דרכו אל האדם. כולם היו נגדו: הקיץ נאחז בקרנות השמש, הזמן רצה להמשיך "להבהיק ולסנוור" (כלשון המשורר הנפלא ליאור שטרנברג), וחולדאי כמעט תבע ממנו ארנונה. אך אני, בניגוד לסתיו, לא נאבקת את דרכי אל האדם. כי באורח פלא אהבת אדם מתקיימת בי, איכשהו, לצד הכעס על אכזריותו, כפי שאקליפטוס הנטוע לצד כביש ראשי מצליח, איכשהו, לשמור על ריחו למרות הזיהום הכבד האופף אותו.
|
|
|
|
|
לפני כמה שנים חדר לביתו של ליאור פרחי ז"ל פורץ פלשתיני. לאחר שהבחין בפרחי שלף הפלשתיני סכין ובין השניים התפתח עימות. למרות שנדקר בידו המשיך פרחי להיאבק עד שהפורץ ברח על נפשו. מאוחר יותר נתפס הפורץ בידי כוחות הביטחון. פרחי היה אחת הדמויות המוכרות והאהובות ביישוב שערי-תקווה. איש הביטחון המסור, מוותיקי התושבים בהתנחלות הירוקה והמטופחת, הצליח לטעת באנשים סביבו את התחושה שהם יכולים להיות רגועים ולישון בשקט בלילות.
|
|
|
|
|
אשר לתמימים, המאמינים בעינם הטובה של הערבים כלפינו, הם ייטיבו לפעול לקירוב השלום המקווה אם יבהירו לשכנינו שכל עיכוב בהשלמתם עם זכותנו למדינת העם היהודי בארץ אבותינו ובהכרתם בה בתום לב, מרחיק, גם מבחינתם, את האפשרות לחלוק עמם את פיסת ארצנו
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
