המשבר החמור בעיתון מעריב נראה, על-פניו, כבלתי פתיר. בהעדר מודל עסקי שיביא לגידול ניכר בהכנסות, לא ניתן לקיים עיתון זה, במתכונתו הנוכחית, גם אם יסכימו הבנקים ויתר הנושים. כולל העובדים, למחיקת חובות לצמיתות. בנסיבות אלה, וגם אם ימצא פתרון חלקי, תוך כמה חודשים, לכל היותר, יפוטרו מרבית עובדי מעריב. עם פיצויים חלקיים בלבד.

הנאמנים - ד"ר שלמה נס ועו"ד ירון ארבל, מבינים זאת היטב. לכן הם בוחנים כמה חלופות שכבר הוצגו בפניהם, וכן רעיונות שהועלו מצד כמה גורמים חיצוניים. שאלת השאלות, עליה אין מענה בשלב זה, האם ניתן להוציא לאור את מעריב במתכונת של עיתון יומי או רק עיתון/מגזין שבועי. לשאלה זו חשיבות מיוחדת הן באשר לסכום שניתן לקבל תמורת העיתון והן באשר למספר העובדים שיוכל הרוכש להעסיק בעתיד. בשל ההתעניינות בחלק מנכסי מעריב, האריכו הנאמנים את מועד הגשת ההצעות עד יום 11.10.12.

אחד האירועים המפתיעים: התעניינות מצד קבוצת עמוס שוקן, הנתונה אף היא בקשיים גדולים. גורם רשמי מסר ל-News1, כי נציג מטעם קבוצת שוקן פנה לפני מספר ימים לנאמנים וביקש מידע כדי להגיש הצעה מטעם הקבוצה. בשלב זה אין לדעת, כמובן, אם מדובר בהתעניינות רצינית מצד קבוצת שוקן או רק בקשקשת. שוקן עשוי להביע עניין ברכישת המנויים המחזיקה כ-60 אלף לקוחות, וכן ברכישת המותגים: מעריב ו- nrg. הפצת עיתון הארץ, למשל, למנויים של מעריב, עשויה להכפיל את מספר הקוראים לעיתון זה. אם, כמובן, יסכימו לקבלו.

הנכס הסמוי - בדוחות

אחד הנכסים הסמויים והעיקריים של מעריב הוא ההפסדים הצבורים. כידוע, בעלי השליטה הקודמים, ובהם: רוברט מאקסוול, עפר נמרודי, זכי רכיב וקבוצת אי.די.בי. שבשליטת נוחי דנקנר, הזרימו לעיתון כמיליארד ש"ח. חלק ניכר תמורת הון מניות. ההפסדים הצבורים של מעריב מסתכמים בכ-500-400 מיליון ש"ח. השווי למכירה הינו כרבע מגובה ההפסדים הצבורים. היינו: 100-125 מיליון ש"ח, לכל היותר. ואולם, מחמת זאת שמדובר במצב משברי מיוחד, יוכלו הנאמנים לקבל תמורת נכס כמה עשרות מיליוני ש"ח בלבד.

מי שירכוש את חברת מעריב החזקות בע"מ, יוכל לקזז רווחים מהפסדים אלה וליהנות מחבות מס נמוכה יחסית. קיים סיכוי שתאושר עסקה שכזו מצד הממונה על ההגבלים העסקיים, הן מפאת השינוי במבנה העיתונות בישראל (עיתונו של שלדון אדלסון, מלך הז'טונים, הפך לנפוץ ביותר); והן כדי להציל את הפנסיה של העובדים. כאמור, מחמת הנסיבות, הנאמנים יוכלו לקבל רק חלק מהשווי האמיתי של הנכס הסמוי בדוחות.

על-פי דיני המס, רק גורם הפועל בתחום העיתונות המודפסת רשאי לקזז רווחים (שלו) מהפסדים צבורים (של מעריב). וגם זאת אם יעמוד בשורה של תנאים. הגורמים הבאים בחשבון לעסקה מסוג זה הם בעיקר שלושה:

• קבוצת ידיעות אחרונות שבשליטת ארנון מוזס;

• קבוצת שוקן (אם קיים בכלל צפי לרווחים עתידיים בקבוצה זו);

• וקבוצת אלי עזור (בעל השליטה בג'רוזלם פוסט ושותף בישראל פוסט), הפועל בדרך כלל בעצה עם מוזס. סוד גלוי הוא כי עזור התעניין בעבר, יותר מפעם אחת, ברכישת בית הדפוס בבת ים, הכולל מקרקעין לבניה (כפי שעשה בג'רוזלם פוסט).

גורלו של מעריב יוכרע כנראה עד סוף 2012. עד אז יאלצו בכירי מעריב להסתפק במשכורות צנועות יחסית. גורלו של העיתון תלוי גם בעובדים, שנאנסים עתה, שלא בטובתם, להמשיך ולעבוד ולהוציא עיתון מדי יום, למרות הסיכון שלא יקבלו את גמולם.