|   15:07:40
דלג
  אורן פרסיקו  
מבקר עיתונות העין השביעית
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

10,000 שעות

האם בישראל צומחת פלוטוקרטיה המשתקת את העיתונות? האם העיתונאים העניים משותקים ממילא? והאם העיתונים המעסיקים אותם מאבדים את צביונם?
17/02/2013  |   אורן פרסיקו   |   כתבות   |   העין השביעית   |   תגובות
גיא רולניק. ישראל צועדת לקראת הפיכתה לפלוטוקרטיה [צילום: פלאש 90]

"באופן מסורתי חופש העיתונות וחופש העיתונאי ועצמאותו נמדדים בעיקר ביכולת של העיתונאי לעמוד מול הריבון, מול הממסד, מול המערכות החזקות במדינה. זה טוב ויפה אבל העולם השתנה. בשנים האחרונות, בוודאי בישראל, מרכז הכוח עבר למקומות אחרים והכוונה היא כמובן לעולם העסקים בכלל ולעולם הפיננסים בפרט. במקומות מסוימים רוב הכוח אם לא כולו נמצא בידי שחקנים אחרים שהם הרבה יותר מתוחכמים, הרבה יותר מורכבים הרבה יותר דינמיים מהממשלות", כך אמר ביום שלישי האחרון (12.2) גיא רולניק, העורך הראשי ומייסד "דה מרקר", במסגרת יום עיון בנושא "תנאי העסקת העיתונאים והשפעתם על חופש העיתונות", אשר התקיים באוניברסיטה הפתוחה.

מדינת ישראל, הסביר רולניק, בדומה לארה"ב, צועדת לקראת הפיכתה לפלוטוקרטיה, מדינה שבשליטת בעלי ההון. "למה אנחנו לא קוראים מספיק על התופעה המדהימה הזו בעיתונים?", שאל רולניק, "אולי בגלל שהעיתונות היא עסק שיושב עמוק בתוך המערכת האקולוגית הזו ובמקרה הטוב חי איתה בסימביוזה ובמקרה הגרוע הוא פשוט קטן ועלוב לידה".

רולניק תיאר כיצד כלי התקשורת בישראל התעלמו מההתרעות של "דה מרקר" בדבר הריכוזיות הגבוהה במשק הישראלי והשלכותיה, ואף הכחישו את קיומה של הבעיה. "כאשר הממשלה הישראלית בסופו של דבר כן ניסתה לפרק את אותה אוליגרכיה ישראלית השולטת בעולם העסקים ובשוק ההון, וכנגזרת מזה גם ברוב כלבי השמירה של הדמוקרטיה, העיתונות באופן מדהים לקחה צד מאוד מוזר", אמר רולניק. "עיתונות ועיתונאים בעד כוח רב בידי מעטים! עיתונאות בעד מועדון קטן שמנהל את המשק, עיתונאות בעד מועדון כזה שלא נבחר על-ידי אף אחד.

"מי שמכיר את שוק ההון ואת מבנה המשק הישראלי שהתפתח פה בשנים האחרונות מבין שזה לא מקרה כמובן. כאשר יש מועדון קטן ששולט בטריליון שקלים של כספי ציבור, כאשר יש מועדון קטן שנמצא בקשרים חברתיים ועסקיים עם הבעלים של כלי התקשורת ועם חבורה קטנה של עורכים בכירים, אנחנו מקבלים עיתונות בלי מצפן, בלי כיוון, בלי אג'נדה ובלי שליחות. [...] זו המערכת שבה העיתונות עובדת היום, זו שאלת המפתח שממנה כולם מנסים להתחמק. האם במשק ריכוזי שבו יש קומץ אנשים ששולטים בסכומי כסף כל כך אדירים - ומכאן גם השפעה עצומה שלא לומר שליטה בפוליטיקה ובכלבי השמירה - האם יכולה להיות כאן עיתונות עצמאית?".

לדברי רולניק, "אנחנו רואים שלפעמים דווקא החזקים והרווחיים ביותר בקרב כלי התקשורת הם הראשונים להיות במיטה יחד עם הגורמים הכלכליים החזקים ביותר ולהכפיף את האג'נדה שלהם לאותה חבורה".

עוד התייחס רולניק בדבריו לוועדי העובדים שקמו לאחרונה בקרב כלי תקשורת בישראל. "אלה יכלו להתניע דיון בסוגיות האלה, הם מכירים את זה טוב", טען. "אם אני לא טועה הוועד האחרון שעשה הרבה מאוד רעש אפילו קם בעיתון ספציפי שמכיר את הנושא הזה מקרוב, הם יכלו לחבר את העיתונאים לשיח הזה. אבל לצערי את הפחד ממועדון הריכוזיות והפניית השיח למקומות אחרים לא ראיתי מספיק בתוך השיח שעלה מהקמת הוועדים. אני לא יודע למה. יכול להיות שהם עדיין לא טרחו ללמוד, להבין ולחשוב על עולם האינטרסים של המו"לים".

- "יש לנו כאן תופעה של גופים שיודעים לעשות חדשות"
- ומקוֹרן תחילה
- פחות שכר, יותר עמל
- רמת סיכון גבוהה יותר אינה קטסטרופה
- ת תו תוכ תוכנית חירום

"חופש העיתונאי נגזר בצורה ישירה מתנאי ההעסקה

חגי מטר, יו"ר ועד העיתונאים של מעריב (בנבצרות, בשל פיטוריו הנידונים בימים אלה בבית הדין לעבודה) הגיב בהמשך יום העיון לדברי רולניק. "מרגע שיש הסכם קיבוצי", אמר מטר, "אנשים ב'מעריב' יודעים שלפחות שנה וחצי הם חסינים מפיטורים. זה דבר שלא היה קודם ושלא קיים בכלי תקשורת אחרים, וזה דבר שאני מקווה שיתחיל להעצים את העיתונאים ב'מעריב' ויגרום להם להאמין שהם יכולים להילחם לא רק על פנסיות, אלא גם על נושאים אחרים. אם יש משהו שהם רוצים להגיד ומונעים מהם לפרסם מסיבות אינטרסנטיות של הבעלים, אז אפשר לפנות לוועד. הוועד יגיד 'רגע, יש פה סיפור טוב, אין שום הצדקה להפיל אותו. נילחם על זה'".

לשאלת מנחה הדיון, מזכ"ל מועצת העיתונות לשעבר אבי וינברג, האם הוועד אמור להתערב בתכנים, השיב מטר: "לדעתי, בפירוש כן". בהמשך הדיון הוסיף מטר: "אני חושב שוועד בפירוש צריך לקחת אחריות ולהעביר ביקורת גם על הבעלים. גם ב'מעריב' גם ב'דה מרקר' ו'הארץ', בכל מקום. זה דבר שאמנם לא הספקנו לעשות, אבל בימי השיא של המשבר, רגעים בודדים אחרי שהוועד הוקם, עשינו פעולות מאוד משמעותיות של כמעט הפקעת עמודים בעיתון ובאתר כדי להעביר ביקורת על הבעלים שפוגעים בנו. ראינו, מתוך תפיסה של אנשים שמשרתים את המנויים, שלא יתכן שמנויי 'מעריב' לא יידעו שהעיתון שהם מחזיקים ביד אולי ייסגר מחר ושהכותבים שהם אוהבים לקרוא אולי לא יקבלו פנסיה. חשבנו שיש לנו שליחות ציבורית ומחויבות ציבורית להגיד מה קורה עכשיו ב'מעריב', מה קורה לדנקנר שחייב לנו כסף, איפה הדברים האלה עומדים ואיך המאבק שלנו נראה".

חגי סיפר עוד כיצד שירת עיתון מעריב את דנקנר בתקופה שבה היה הבעלים. "יש מערך עיתונאי מאוד ידוע ומוכר", הסביר חגי. "יש עורך ראשי, יש את העורך של המדור, שמכתיבים רוח, שאומרים ידיעה כזו וכזו לא תהיה, ידיעה כזו כן תהיה. אתה לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שאם דנקנר הוא בעל הבית אז ידיעה מסוימת לא תהיה. בהיעדר ועד, באותם ימים לא היה למי לפנות. מה, תלך למועצת העיתונות ותבקש מדליה דורנר שאומרת שאין לה שיניים, 'בבקשה, תעזרי לי מול דנקנר'?. זה לא משהו שאתה יכול לעשות, אז אתה מקבל את התכתיבים. העיתונאים אומרים לעצמם בסדר, 'אחליק פה, ואעשה איזה שיתוף פעולה עם שופרסל ואז במקום אחר אוכל לתמוך במחאה החברתית'. כן או לא, תלוי בחודש ובשנה ובמצב רוח.

"אבל זה לא רק דנקנר. דנקנר היה ב'מעריב' שנה וחצי, והבעיות של העיתונות הרבה יותר גדולות ומערכתיות. החופש של העיתונאי נגזר בעיני בצורה ישירה מתנאי העסקה במובן הכי פשוט – עד כמה אתה קם בבוקר ואומר 'אני יכול לעשות את העבודה שלי היום'. אם אני ככתב מוניציפאלי בתל אביב מקבל 5,000 שקל בחודש, וזה מה שקיבלתי גם אצל שוקן וגם אצל דנקנר, ככתב שאמור במסגרת תפקידו לגור בתל אביב, אז יש שכר דירה של תל אביב ועלויות של תל אביב ולהגיע למערכת. אני יודע שאני צריך להתקיים גם מדברים אחרים.

"ואני יודע שהציפיות ממני הולכות וגדולות עם הזמן. ברגע שיש אינטרנט אני צריך לספק עוד ועוד ידיעות כי ברגע זה מישהו איפשהו בפייסבוק העלה סרטון של מכונית שחונה ובאו אנשים ומציירים סביבה חנייה וכולם עושים לזה עכשיו שייר. 'לא יכול להיות שלנו לא יהיה הסרטון של ההיא שציירו לה את החנייה מסביב לאוטו!'. אז זה מה שאני אעשה. אני לא אלך עכשיו לעשות תחקיר על קבלנים בעירייה, כי אין לי זמן. ואם נשאר לי קצת זמן ומילאתי את מכסת הידיעות, בשאר הזמן אני לא אלך להיפגש עם מקורות אלא אלך ואחלטר במקומות אחרים, כי זה מה שאני צריך לעשות כדי להתפרנס. כך, במובן הכי פשוט, המשכורת ותנאי ההעסקה לא מאפשרים לעיתונאי את אורך הרוח שנדרש כדי לייצר עיתונות טובה".

עמוס שביט, שעבד בעבר כעיתונאי במעריב וידיעות אחרונות וכיום כראש מערך ההסברה של עיריית באר שבע, תיאר בפני באי יום העיון את מצב העיתונאים כיום מנקודת מבטו של איש יחסי ציבור. "אני פוגש עיתונאים מוחלשים, עיתונאים שנזקקים לשירותים של מושא הכתבה שלהם", אמר שביט. "אני בעצם ספק תוכן עבור עיתונאים. אני מעניק להם שירותים. שירותי הסעה, אני מעמיד לרשותם צלם של העירייה, אני נותן להם ארוחת צהריים חמה ואני עושה את כל זה במודע.

"הרבה פעמים איש התקציבים שואל אותי 'מה פתאום, השתגעת, 500 שקלים עבור עיתונאית למונית הלוך ושוב מתל אביב? איזה מין עיתונאית זו?'. אמרתי לו 'אתה השתגעת, אם אני משלם לה עבור הנסיעה אני כבר יודע מה יהיה בכתבה, אני יודע בוודאות לאן הכתבה הזו הולכת ואני יודע בוודאות שהכתבה בדיוק משרתת את הצרכים שלנו'. וכך היה, שילמתי, לאורך כל הדרך".

"מה זה חשוב לי איזה סודות העורכים יודעים?"

יום העיון, שנערך על-ידי המרכז ללימודי תקשורת של האוניברסיטה הפתוחה, נפתח בהרצאה מפי נשיאת מיועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, שהוקדשה לחופש העיתונות בישראל. דורנר התייחסה לדירוג של ארגון עיתונאים-ללא-גבולות, אשר הציב את מדינת ישראל במקום ה-112 בעולם מבחינת חופש העיתונות, והסבירה כי המיקום הנמוך נובע מכך שהארגון לקח בחשבון את הצרת חופש העיתונות באמצעות הצבא על השטחים.

"זו פשוט טעות משפטית בהבנת המצב במדינת ישראל", טענה דורנר. "השטחים מוחזקים בתפיסה לוחמתית על-ידי מדינת ישראל, הם לא חלק ממדינת ישראל וכפי שאני מלמדת באוניברסיטה בשטחים אין דמוקרטיה, יש משטר צבאי. רק חופש עיתונות אין? האנשים גם לא מצביעים למדינת ישראל. ולכן לומר שבשטחים אין חופש עיתונות זה דבר שאין לו משמעות".

לגבי מדינת ישראל, הביעה דורנר דאגה מכך שחופש העיתונות אינו מעוגן בחקיקה אך טענה כי בזכות הפסיקה "יש לנו חופש עיתונות וחופש ביטוי ברמה לדעתי בסך-הכל סבירה". אמנם, אמרה דורנר, גם בישראל הריבונית קיימת צנזורה צבאית, אולם לדבריה "במצב הביטחוני הקיים, במיוחד בעת קרבות ומלחמה, יש לעיתונאי הגנה כאשר בודקים מה שהוא רוצה לומר. הוא יכול להיות בטוח שלכאורה אם זה עבר צנזורה הוא לא מסכן את כוחותינו ואת העורף. העיתונאי, שהוא חלק מהעם הזה, לא רוצה לסכן".

ביום שבו ראש הממשלה זימן בבהילות את ועדת העורכים בבקשה שימנעו מלהביא לידיעת הציבור מידע שעשוי להביך את מדינת ישראל, נשיאת מועצת העיתונות הסבירה כי ועדת העורכים "כבר לא פועלת כפי שפעלה". לדבריה, בעבר "השלטון היה מספר לעורכים כל מיני סודות כדי שהם לא יספרו את זה לאחרים". דורנר הוסיפה: "אני לא מבינה בכלל את הסידור הזה. מה זה חשוב לי איזה סודות העורכים יודעים? אין לעורכים שום דבר לעצמם אלא חייבים הם להביא את זה לציבור הרחב, אחרת למה לספר להם סודות, אבל כך העניין פעל".

"ההון התרבותי של העיתונים הולך ונעלם"

נציגי האקדמיה ביום העיון היו ד"ר צבי רייך וד"ר אורן מאיירס. מאיירס הציג ממצאים ממחקר שערך יחד עם ד"ר רועי דודזון בדבר השינויים לאורך השנים במהלך הקריירות של עיתונאים. לדבריו, בשנים האחרונות ניכרת ירידה בכמות הקריירות היציבות, כפי שניתן למצוא בשידור הציבורי וכפי שפעם היו נפוצות גם בתקשורת המסחרית. לעומת זאת, חל גידול בקריירות של עיתונאים-יזמים, ושל עיתונאים ההופכים ליזמים בעל כורחם.

רייך הציג את תובנותיו בדבר דלדולו של ההון האנושי בארגוני החדשות ותיאר תמונת מצב עגומה של מקצוע העיתונאות. רייך הסביר כי נדרשו למעלה מ-100 שנה לבניית קונספציית המומחיות העיתונאית, ובתוך פחות מ-20 שנה, בעקבות המשברים הכלכליים וקריסת המודל הכלכלי של העיתונות, איבדו ארגוני החדשות את מרבית ההון התרבותי שצברו. תחומים שבעבר תפסו דסקים שלמים נעלמו; כתבים שבעבר התמחו בתחום אחד נדרשים לסקר שלושה וארבעה תחומים; כתבים שכיסו בעבר אזור גיאוגרפי מצומצם נדרשים לכסות כיום אזורים אדירים; כתבים ששימשו כשליחים קבועים בבירות העולם הוחלפו בפרילנסרים; ותחומים שונים מרודדים ומסוקרים מבעד לזווית הצרכנות.

לדברי רייך, בשל התחלופה הגבוהה, הניסיון המקצועי של העיתונאים בתחומם מתקצר והולך. לפי הפסיכולוגיה של המומחיות, הסביר, נדרשות כ-10,000 שעות של עיסוק ממוקד בתחום מסוים כדי להפוך למומחה בו. מדובר בכ-4 שנות עבודה. אלא שעיתונאים בימינו אינם מחזיקים פעמים רבות באותו התפקיד לאורך 4 שנים.

פתרון אפשרי לבעיה, טען רייך, טמון בפיתוח שיתופי פעולה בין ארגוני התקשורת לשחקנים חיצוניים, שאינם עיתונאיים דווקא אלא בעלי מומחיות, בלוגרים או עיתונאים לשעבר. עוד אמר רייך כי על הממסד ליזום יותר השתלמויות אד-הוק וכי על בתי הספר לעיתונות לפתח מיומנויות לימוד והדרכה. "פחות דגש על תחום מסוים ויותר על איך ללמוד את התחום", הגדיר זאת רייך, "העמדה של כלים מהירים לכתב שבא לקדנציה קצרה מדי, קיצורי דרך שיאפשרו להתגבר על הבעיה על-ידי כך שנשים את הבעיה על השולחן וננסה לפתור אותה במקום להדחיק אותה. הגיע הזמן לומר את האמת ולנסות לטפל בה הכלים ריאליסטים".

רשימות קשורות:

- "יש לנו כאן תופעה של גופים שיודעים לעשות חדשות"
- ומקוֹרן תחילה
- פחות שכר, יותר עמל
- רמת סיכון גבוהה יותר אינה קטסטרופה
- ת תו תוכ תוכנית חירום

תאריך:  17/02/2013   |   עודכן:  17/02/2013
אורן פרסיקו
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
10,000 שעות
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ה.א.
17/02/13 23:11
2
לפתע במצוקה..חח
18/02/13 10:04
פורום: העין השביעית כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
על-פי מקורות זרים ישראל תקפה, לפני כשבועיים, מטרות בשטח סוריה. לדברי מקורות אלה, נתקפה שיירה של טילי נ"מ מדגם SA-17 שהייתה בדרכה מסוריה ללבנון.1 מאמר זה בוחן שתי שאלות: האחת - בהנחה שאכן נתקפה שיירת נשק בדרכה מסוריה ללבנון - אילו עוד סוגי נשק יכולה סוריה להעביר ללבנון, ומה השלכות האפשריות של העברות אלו על ישראל. השאלה השנייה - מהן הסיבות האפשריות להעברת נשק זה ללבנון דווקא כעת.
17/02/2013  |  יפתח שפיר  |   כתבות
לפני שנעסוק בתמונה האזורית הכוללת בעקבות המלחמה עם סוריה, בואו נתרכז רגע בהשפעת המלחמה הזאת על ישראל. אין הכוונה למתיחות ברמת הגולן, גם לא לשיירת טילי ה-SA-17 שהותקפה, על-פי מקורות זרים, בידי ישראל. למלחמה בסוריה יש השפעה מסוג אחר. השר לשיתוף פעולה אזורי ולקידום הנגב והגליל סילבן שלום, חשף גם תוצאה אחרת של המלחמה בסוריה - רווח כלכלי לישראל.
16/02/2013  |  פזית רבינא  |   כתבות
אל הטקס התפרצה אורחת בלתי קרואה. אישה צעירה ובידיה תינוקת. "היא נולדה בזכותכם, בזכות הרופאים הישראלים שטיפלו בי אחרי האסון. חשבתי שאאבד אותה, אבל בזכות בית החולים הישראלי היא נולדה בריאה ושלמה".
16/02/2013  |  אריאל כהנא  |   כתבות
כחצי שנה חלפה מאז החלה עדותו של ש"ד, עד המדינה בפרשת הולילנד. לפחות 4 פעמים במהלך עדותו חש ש"ד ברע, ובחלק מהמקרים אף הובהל לבית החולים. פרקליטיו, עורכי הדין אמנון יצחקניא ואילן סובל, לא מתפלאים: "אני לא מכיר הרבה אנשים צעירים ובריאים שהיו יכולים לעשות את זה", טוען יצחקניא. "זה מחייב יכולת נדירה, כי העדות שלו הולכת הרבה שנים אחורה ומבקשים ממנו לזכור עובדות בפרטי-פרטים. הוא עומד מול שורה של סנגורים בכירים, ולמרות שקשה לו מאוד, הוא מסור למה שהתחייב לו. הרבה אנשים היו מתמוטטים. מצבו הבריאותי מאוד מקשה עליו, אך הוא תמיד חוזר להעיד".
16/02/2013  |  הדס מגן  |   כתבות
המון הפתעות מסתתרות בחגווי השגרה. למשל, כאשר יורדים לרחוב ומגלים שאין שום מזג אוויר. לא שמש, לא גשם. עץ לא מרשרש, אדם לא שופך את עביט צִלו. "איזה יום מדכא", נאנחה שכנתי והציתה עוד סיגריה. "להפך", אמרתי. "אנחנו זוכים עכשיו לטעום קמצוץ מהאפוקליפסה (או אָפוֹר-קליפסה). שבתאי צבי היה מוכן להתפלש בביבים של משחטת 'תנובה' בבית-שאן כדי לראות יום כזה". "מי זה שבתאי צבי?", סיננה השכנה ענטוז עשן עצבני.
16/02/2013  |  חגית כהן  |   כתבות
תכתיב לוד  /  אורן פרסיקו
גילת: "בהתחלה גם אני התפלאתי"  /  אורן פרסיקו
זרועו הארוכה  /  אורן פרסיקו
המצפון הציוני והמצפון העיתונאי   /  רפי מן
העולם מתחמם, העיתונות מתקררת?   /  רפי מן
45 ומעלה   /  רפי מן
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
[צילום: סרחיי פופקו/AP]
יאיר נבות  |  
האוקראינים טוענים שכל 31 הטילים ששיגרה רוסיה לעבר הבירה יורטו, אך ישנם 13 פצועים כתוצאה משברי יירוטים שנחתו על איזורי מגורים במערב קייב    בין הפצועים גם ילד. נגרמו נזקים גדולים לבנ...
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
טובה חוכמת השיח המדיני מהפעלת כלי הקרב, לשם כך יש גם לאמץ הצעת ארה"ב, מדינה ידידותית לישראל
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il