הליבה שבה לא נוגעים

יש להצטער על קולות האספסוף לגייס בני הישיבות. הם נשמעים מחלקים בציבור החילוני ומכל מיני דתיים-לייט בציבור הסרוג. יש אומנם חילוקי מדרגות בין אלה העושים זאת בהתלהמות לבין אלה העושים זאת לכבודה של תורה, אבל התוצאה היא אותה תוצאה.

ארון הספרים היהודי חשוב עבורם, אבל אין להם בעיה למעט בחשיבותו כאשר זה עומד מול ערך אחר - כמו למשל השירות בצה"ל. הקשר בינם לדרכה של תורה, נשמת האומה, רופף. הם אינם מבינים דיים שכדי לקיים את המדינה אין די באנשי נשק ומשק, ויש צורך לגדל אנשי רוח תורניים, אנשים שיבנו את הנשמה של האומה, את האידיאלים והערכים שבזכותם היא ראויה להיקרא מדינת היהודים, מגדלורים שיאירו את הדרך.

לא זו בלבד שאין למעט בתקציב לישיבות אלא להגדילו "פֵּר תלמיד", אך במקביל לפקח באופן הדוק מפני טפילים, כאלה שמגיעים לישיבות לא כדי ללמוד אלא לדפוק כרטיס ועל הדרך גם מפריעים לחבריהם הלומדים.

רבני הישיבה הגבוהה "הר המֹר", הרבנים צבי טאו, עמי שטרנברג ומוטי שטרנברג, אף כתבו מכתב. הם לא ציינו בו את שמותיהם של מי מקרב הפוליטיקאים ויותר דיברו נגד העיקרון.

בישיבת הר המר, יש לציין, רואים בשירותם בצה"ל מצווה ואף זכות. רוב ככל תלמידי הישיבה זוכים במהלך שנות לימודיהם ללבוש את מדי צה"ל ולתרום ביחידות הצבא השונות. המתאימים לכך אף ממשיכים לקצונה ולתפקידי פיקוד.

על המכתב אומנם חתומים רק שלושה רבנים, אך הוא מבטא לדעתי את דעתם של רוב רבני הציונות הדתית אם לא את דעת כולם.

המכתב מצורף לעיל (כמסמך) לקריאה ולעיון, אך הנה בתרגום חופשי כמה נקודות להתמצאות בו, על הקריאות העולות ממנו, ונסמכות במקורות:

• אי-מתן תמיכה ללומדי תורה הוא הגורם העיקרי לעקירת ההתיישבות;

• עצם הדיבורים וההצעות בדבר צמצום לימוד תורה בישראל (קביעת מכסות, תקצוב מופחת וכד') הם-הם פגיעה בתורה וחילול השם;

• המציעים למיניהם אינם מבינים תורה מהי, ומנצלים את כוחם למניפולציות פוליטיות;

• נגיעה בתורה כמוה כנגיעה בעין, בעצם החיים של האומה כפי שזו מתבטאת בקיום מדינת ישראל. היא חותרת תחת היסודות ומערערת את הבניין כולו;

• האחריות לכל הקשור בתורה אינה יכולה להימסר בידי אנשים שתורתם דלה או בידי כאלה ששונאים את התורה, אלא על גדולי התורה - ראשי הישיבות ותומכיהם בעם;

• יש למסור את הנפש על כך שלא תהיה התערבות מצד אנשים פחותי תורה אלה. על נושא בסיסי זה של התורה אין שום מקום למו"מ. תורה אינה נושא לסחר-מכר ומשחקים פוליטיים.