הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   בורסה/בנקאות  השקעות  כלכלה/עסקים  שוק ההון 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 ויקי אילון בטן
 מאנדל ישראל
 דרוקר אורי
 דרוקר משה
 מיקי מיכאלוביץ
 דיאמנט אריאל
 שטרנטל יוסף
 שרמן יהושע
 שוב משה
 קסלמן וקסלמן PwC Israel
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
אסון בדרום סודן
06/07/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
שייק פירות להבטחת הריון
06/07/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
הדודאים בשירי אהבה
06/07/2017   |   אירית יעקב
 
 
 
ותודה לאראל מרגלית
06/07/2017   |   אפרים הלפרין
 
 
 
המנהיג האגו-פתי
06/07/2017   |   אשר וינשטיין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
אפשר לעצור את הבלתי נמנע בשוק האג"ח
ד"ר אופיר ברנע. מידת תום הלב [צילום: חובב לויטס]

חובה על הרגולטור לגלות יותר נוקשות כלפי בעלי שליטה המבקשים לבצע תספורות אג"ח. הסיכון לא מאפשר לו אחרת. כך קובע ד"ר אופיר ברנע, דקאן הסטודנטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן

>
>
>
>
▪  ▪  ▪
מי שחשב ששמע כבר פוליטיקאים, אנשי אקדמיה או מוסדיים מתבטאים בתקיפות בנוגע להסדרי החוב בשוק האג"ח הקונצרני בישראל, כנראה שעדיין לא שמע את ד"ר אופיר ברנע.

בנחרצות ובלי היסוס, הוא דורש מהרגולטור שלושה דברים:

ראשית – להבהיר לבעלי השליטה בחברות ציבוריות כי בקשות להסדרי חוב יחייבו בדיקות מעמיקות, עד בדיקת תום לב בפעולותיהם.

שנית – להגביל את פעולותיהם של בעלי שליטה המעורבים בהסדרי חוב גם בחברות ציבוריות אחרות בשליטתם ובכלל זה בהנפקות חדשות של אג"ח, ומשיכת דיבידנדים.

שלישית – למנוע מחברות לגייס באמצעות אגרות חוב סכומים הגבוהים משמעותית מההון העצמי שלהן.

ומי זה הרגולטור? הכוונה בעיקר לרשות ניירות ערך, אבל גם להנהלת הבורסה, לאגף שוק ההון באוצר, ולחברי כנסת המכהנים בוועדת המשנה לענייני שוק ההון.

את ד"ר אופיר ברנע פגשתי לראשונה לפני עשרים שנים בלימודי התואר השני לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. קבוצה קטנה של צעירים מוכשרים, חדורי אידיאלים ועקרונות שחלמו על קריירה אקדמית. כן. כן. כמו בשיר של אריאל זילבר, גם לי היו פעם עקרונות. אבל מאז חלפו מים רבים בשוק ההון. אני נשרתי באמצע הדרך בין אקונומטריקה למתקדמים לתורת המשחקים לגאונים, והפכתי לרואה חשבון אולטרה קונפורמיסט. ידידי, לעומת זאת, פיתח קריירה אקדמית מרשימה במהלכה הוא מסתמן כסמן הימני או אולי בעצם השמאלי במאבק לשמירת טוהר המידות בשוק הון. מעין נביא זעם היוצא כנגד בעלי שליטה שגייסו סכומי עתק מהציבור באמצעות הנפקת אגרות חוב ובבוא יומם להחזיר את כספי הציבור, הם בוחרים לבצע "תספורת".

המציאות המפחידה

"ראה", אומר ד"ר ברנע, "נכון להיום נסחרות בשוק ההון אגרות חוב קונצרניות בהיקף של מאות מיליארדים, רובן הונפקו לפני שנת 2008.

"השאלה שהציבור צריך לשאול את עצמו היא האם מאות המיליארדים האלו ייפרעו בשנים הקרובות בהתאם למתוכנן או יגלשו גם הם להסדרים שבסופם הגופים המוסדיים, או מדויק יותר - החסכונות ארוכי הטווח של הציבור, יישארו עם ניירות חסרי ערך.

"ולא מדובר כאן בשאלה היפותטית, היות שכבר כיום, נסחרות בבורסה חברות רבות ברמות סיכון גבוהות, חברות בעלות יתרות אג"ח בסכום הגבוה פי עשרה ויותר מההון העצמי שלהן וחברות שהאגרות שלהן נסחרות בתשואה דו-ספרתית כבר תקופה ארוכה".

"ואתה כועס?", אני שואל.

"בהחלט כועס", הוא עונה. "כל יום, אבל כל יום, אפשר לראות דיווח חדש במגנ"א (מערכת הדיווח של החברות הציבוריות) על כינוס אסיפת אג"ח בחברה חדשה. פעם זו חברה המבקשת להגיע להסכמה על הסדר חוב, במסגרתו ימחקו לה המוסדיים חוב תמורת קבלת מניות שלרוב אינן שוות מאום, ופעם זו חברה המבקשת לדחות את תשלום הריבית, ופעם זו חברה המבקשת להכניס שינויים בהסדר האג"ח. ועשרות הודעות של הנאמן, והודעות על נקיטת הליכים והרחבת סמכויות, ופנייה לבית המשפט, ועיון חוזר והורדת דירוג והפרת הסכם. ובכלל אפשר לומר שאם תעשה חיפוש בגוגל תחת המילים 'כינוס אסיפת אג"ח', תקבל יותר תוצאות מאשר תחת המילים 'אלוהים אדירים'".

"איך הגענו עד הלום?", אני שואל.

לדעתו של ד"ר ברנע הגענו לכך, מפני שבשוק הישראלי השתרשה נורמה בקרב בעלי השליטה, לפיה אגרת חוב היא סוג של מתנה. בעל שליטה מגייס כספים ומניח שבמידה שהחברה בשליטתו תקרוס פיננסית, אז הוא פשוט יודיע לבעלי האג"ח כי אין באפשרותו לעמוד בהתחייבויותיו, ולכן הם יידרשו לתספורת או המרה למניות שערכן אפסי, ובכך ייפטר מהצרה. בחלק מהמקרים הדבר נעשה לאחר שבעל השליטה משך כספים רבים מחשבון הבנק של החברה, אם באמצעות שכר, דמי ניהול ואפילו דיבידנד.

"ולמה לדעתך חברות אלו חומקות מתחת לרדאר התקשורתי?", אני ממשיך.

"כאן התשובה לא החלטית", רומז ד"ר ברנע, "אולם ייתכן שהדבר נובע מכך שהתקשורת אוהבת להתמקד בעיקר במקרים בהם מעורבים טייקונים שהם סוג של סלבריטאים, או כאלו שחייבים מיליארדים, ומתעלמת מכך שבצד להם, קיימים עשרות בעלי שליטה בחברות ציבוריות שהנפיקו אג"ח בסכומים יותר נמוכים, של עשרות מיליונים של שקלים בלבד ואינם מצליחים לפרוע אותם. ומילא לפרוע, הם אינם מצליחים לשלם אפילו את הריבית".


שאלות ללא מענה
"האם מתקבל על הדעת שבעל שליטה יבצע 'תספורת' בחברה בשליטתו, ובו בזמן יקבל דיבידנד שמן מחברה ציבורית אחרת בשליטתו, ואם כן, האם ייתכן שהדיבידנד לא ישמש לכיסוי חובותיו? אף אחת מהשאלות האלו, לא קיבלה תשובה ממשית בחוק התספורת"

חוק התספורת

"אבל מה עם חוק התספורת?", אני מקשה, "האין בו בשורה?"

"חוק התספורת, שנכנס לתוקפו לפני מספר חודשים, לא מהווה בשורה חיובית מבחינתי. נהפוך הוא, מעצם היותו נותן לגיטימציה למושג תספורת, הוא מהווה מבחינתי בשורה שלילית", הוא עונה.

"למה?" אני תוהה בקול רם, ואפילו רם מאוד. "הרי החוק מחייב בין היתר מינוי של מפקח במטרה לוודא שהגופים המוסדיים המנהלים את חסכונות הפנסיה של הציבור אינם מסכימים להסדרי חוב הפוגעים באינטרס של החוסכים. מפקח שבמידת הצורך יחייב את בעלי האגרות להפעיל את סמכויותיהם ולאפשר להם לפעול אפילו פירוק חברה שלא עומדת בהחזר חובות אג"ח".

אבל ד"ר ברנע לא מתרשם. לדעתו, החיסרון העיקרי בחוק התספורת, וזאת למרות הכוונות הטובות מצד המחוקקים, הוא שבעצם הוא נותן לגיטימציה למילה תספורת, והופך את המושג "תספורת" ממושג מוקצה למושג מקובל.

"הבט", הוא ממשיך, "הבה נניח שפלוני אלמוני הוא בעל שליטה או חלק מקבוצת שליטה בחברה ציבורית אחת, שקרסה פיננסית והשאירה את בעלי האגרות מופסדים ומאוכזבים. האם קיים חוק שימנע ממנו להנפיק אגרות חוב באמצעות חברה אחרת, בשליטתו? האם היותו בעל שליטה בחברה ציבורית אחרת לא צריכה להוות שיקול בעת שחברה זו תבקש לגייס אג"ח? האם מתקבל על הדעת שבעל שליטה יבצע 'תספורת' בחברה בשליטתו, ובו בזמן יקבל דיבידנד שמן מחברה ציבורית אחרת בשליטתו, ואם כן, האם ייתכן שהדיבידנד לא ישמש לכיסוי חובותיו? אף אחת מהשאלות האלו, לא קיבלה תשובה ממשית בחוק התספורת".

פעולות הרגולטור

כאן הכתבה הייתה אמורה להסתיים. כי בכל זאת עברנו אלף מילים. אבל אני לא שקט, ולכן אני יוצא להגן על כבודו של הרגולטור, באשר הוא.

"תראה", אני אומר לד"ר ברנע, "בשנים האחרונות מקדיש הרגולטור מאמצים רבים כדי למנוע מקרים בהם חברות תקרוסנה כלכלית וישאירו את מחזיקי האג"ח מאוכזבים ובוכים על מר גורלם. ועדת חודק, חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), 2011, תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) 2012, תקנות ניירות ערך דוחות כספיים שנתיים משנת 2010, ועוד עשרות אם לא מאות תקנות, ניירות עמדה, הבהרות ודרישות שמוחלות על החברות הציבוריות מבוקר עד ערב. זהו. ואני שואל אותך כמו בשיר המפורסם של להקת הגבעתרון: מה עוד תבקשי מאתנו מכורה ואין ואין עדיין".

אבל ד"ר ברנע לא מתרשם. "הבעיה המרכזית בתקנות שהזכרת, וסחתיין על הזיכרון הצילומי שלך, היא שהן אינן נותנות דגש מספיק להקטנת הסיכון טרם הנפקת האג"ח, אלא משמשות בעיקר ככלי בקרה למניעת קריסתו. לדוגמה: בשוק האג"ח הקונצרני, הון עצמי לא מהווה את השיקול העיקרי במתן האשראי וזאת בניגוד למקובל בענף הבנקאות. בהתאם להנחיות הבורסה והרשות לני"ע, חברה בדירוג (-A) ומעלה יכולה להנפיק אג"ח בהיקף 200 מיליון שקל מבלי להציג הון עצמי, וחברות בדירוג נמוך יותר או בלי דירוג בכלל יכולות גם הן לגייס אג"ח בסכומים גבוהים בהון עצמי מינימלי. האם אתה מכיר בנק או מוסד פיננסי אשר היה מעמיד אשראי של 200 מיליון שקל לחברה, ללא הון עצמי וללא בטחונות?".

"ולא רק זאת", ממשיך ד"ר ברנע, "בשנים האחרונות מסתמנת בעיה באופן הצגת הנתונים בתשקיפים. בתכנון מיועד התשקיף לתת למשקיע את כל המידע הדרוש אודות החברה המנפיקה, ומטרת גיוס ההון. בפועל לא כך. לדעת רבים אי-אפשר למצוא בתשקיפים שפורסמו בשנים האחרונות מידע האמור לספק כלי עזר למשקיע, אלא בעיקר דברי הלל לחברה ולבעליה. ואם זה לא מספיק, הרשות מאפשרת לגייס כספים על סמך 'תשקיף מדף' התקפים לשנתיים מיום פרסומם. במילים אחרות, הגיוס יכול להתבצע על סמך אינפורמציה לא רלוונטית בעולם דינמי ורווי תהפוכות. וגם כאן אף אחת מהחשיפות האלו לא קיבלה תשובה ממשית באף אחד מהחוקים, תקנות, הוראות שעה או הנחיות אד הוק שאתה מדקלם וחופר לי איתן בראש כבר שעתיים בלי הפסקה".

חוסר תום לב

"אז מה אתה מציע?", אני שואל.

"אני מדבר על משהו אחר", הוא עונה, "אני רוצה שהרשות תבדוק את מידת תום הלב בפעולות בעלי שליטה שמבקשים להגיע לכדי הסדרי חוב".

כאן אני עוצר, כי לרגע נדמה לי שלא שמעתי טוב את דבריו. "סליחה, אמרת תום לב?" אני נחנק.

"שמעת טוב", הוא משיב, "אם חברה הגיעה לחדלות פירעון ואינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה, יש לבדוק את התהליך שגרר אותה למצב זה, ולשאול האם הכספים אשר ייעודם היה פעילותה העסקית של החברה, אכן מצאו שימוש למטרה זו?"

"ואיך הגעת לתובנה הזו?", אני שואל.

לד"ר ברנע תשובה ברורה. לדעתו, מבט אל החברות שהגיעו להסדרי חוב בשנים האחרונות ילמד אותנו, שבמקרים רבים שימשו כספי האג"ח לתשלומי משכורות עתק, תשלום דיבידנדים, או השקעות כושלות אשר לא תאמו את מטרות החברה ואינן עולות בקנה אחד עם מטרת גיוס הכספים, עליהם הצהירה החברה בתשקיף.

"אני רואה שאתה קצת המום", אומר לי אופיר, "אבל דע לך, זוהי הדרך היחידה להיאבק בתופעה, כי אם לא, אז הדרך לתספורת הבאה כבר רשומה בדפי שוק ההון".

תאריך:  17/05/2013   |   עודכן:  17/05/2013
חובב לויטס

מועדון הבלוגרים עוקבים: 7לקבלת רשימות חובב לויטס לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אפשר לעצור את הבלתי נמנע בשוק האג"ח
הודעות  [ 80 ] מוצגות  [ 80 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
לונה
19/05/13 01:41
 
חובב
19/05/13 09:23
2
רומי
19/05/13 06:25
 
חובב
19/05/13 09:35
3
יולו
19/05/13 08:09
 
סטלה
19/05/13 09:28
 
חובב
19/05/13 09:30
 
לאונרדו.
21/05/13 20:56
 
אופיר ברנע
22/05/13 15:32
4
ג'וש
19/05/13 12:05
 
חובב
19/05/13 13:44
5
יעקביניו
19/05/13 12:21
 
חובב
19/05/13 13:53
6
מילים כדורבנות
19/05/13 12:55
 
חובב
19/05/13 14:03
7
מיקה
19/05/13 13:19
 
חובב
19/05/13 14:09
8
מעבר לים
19/05/13 14:09
 
חובב
19/05/13 16:17
 
רואה חשבון
20/05/13 18:54
9
מוטי לוין
19/05/13 15:12
 
חובב
19/05/13 16:29
10
תמיר
19/05/13 15:34
 
חובב
19/05/13 16:34
 
רואה חשבון
20/05/13 18:59
11
בועז אורגד
19/05/13 17:37
 
חובב
19/05/13 17:55
12
עדי כלפון
19/05/13 17:43
 
חובב
19/05/13 18:01
13
Ronen001
19/05/13 22:33
 
חובב
20/05/13 09:16
 
מורן..
21/05/13 19:47
14
מואיז הקטן
20/05/13 08:10
 
חובב
20/05/13 09:21
15
שמואל ש.
20/05/13 10:50
 
דב ברמן
20/05/13 11:29
 
חובב
20/05/13 13:51
 
רואה חשבון
20/05/13 19:05
16
יוסי יסעור
20/05/13 13:44
 
כלכלן
20/05/13 15:28
 
כלכלן
20/05/13 15:31
 
רואה חשבון
20/05/13 19:15
 
חובב
20/05/13 20:13
 
חובב
20/05/13 20:06
 
אופיר ברנע
22/05/13 16:02
17
Ady
20/05/13 15:09
 
מירי בכור
20/05/13 16:27
 
חובב
20/05/13 20:37
18
חיים כהן
20/05/13 22:17
 
חובב
21/05/13 12:26
 
אופיר ברנע
22/05/13 18:43
19
חיים כהן
20/05/13 22:17
20
חיים כהן
20/05/13 22:32
 
חובב
21/05/13 12:31
21
איה שטיינר
21/05/13 10:53
 
חובב
21/05/13 12:12
22
אריה ט
21/05/13 18:07
 
חובב
21/05/13 23:07
23
רוחמה כ
21/05/13 18:14
 
חובב
21/05/13 23:20
24
ברנרד
21/05/13 19:56
 
חובב
22/05/13 09:25
25
נירה לוין
21/05/13 19:57
 
חובב
21/05/13 23:55
 
יוכי.
24/05/13 12:26
26
דורקה
21/05/13 20:40
 
חובב
22/05/13 09:33
27
קלינטון
21/05/13 21:32
 
חובב
22/05/13 18:18
28
בשם פרופ מאיר חת
21/05/13 22:47
 
אופיר ברנע
22/05/13 16:36
29
מורן ש
22/05/13 17:08
 
חובב
22/05/13 18:23
30
תרצה.
24/05/13 10:32
 
חובב
30/05/13 21:25
31
בגין
24/05/13 22:17
32
דימנה
26/05/13 11:51
33
דוב W
28/05/13 10:23
34
אריה טל
29/05/13 14:11
35
ישר כוח חובב
5/06/13 12:02

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
המהנדס דוד נמרודי, 67, ישב אתמול (ה', 16.5.13), לפגישה עסקית במרכז שוסטר, רמת אביב. תוך כדי שיחה אמר לאורחיו: "הביטו אל הבניין ממול, הנמצא בשלבי בנייה אחרונים. זוהי 'מרפאת זמנהוף' החדשה של קופת חולים כללית, ואני בניתי אותה!"
17/05/2013  |  אלעזר לוין  |  כתבות
חוסר השקט, שמתבטא ברבדים רגשיים, מלווה אותנו לאחרונה בכל המישורים וימשיך ללוות אותנו בלי פרופורציות ובדרכים הכי פחות צפויות. להזכירכם, זוהי עונת הליקויים, שהחלה עם מולד הירח בתאריך 10.4, המעוררת ספקות, סימני שאלה ומשברים, בעולם האישי והפרטי, החברתי, הכלכלי והמדיני. בתאריך 25.5, אנו צפויים לעוד מופע של ליקוי לבנה. המתח השבוע יעלה ויעורר את מפלס הרגשות לגלים גבוהים מאוד, לא שאלו היו כבויים חס וחלילה בשבוע האחרון, אבל השבוע מבנה הכוכבים יגרום גם לאיבוד שליטה וכעסים יתפרצו בקלות. האגרסיות יגיעו לשיאן בסוף השבוע. הסחרירים יעופו מכל כיוון, והם עלולים לגרום למפולת שלגים, שתתחיל מכדור שלג קטן שהחל להתגלגל. אורנוס תמיד מוציא את הדברים מפרופורציות, לכן נסו להיות זהירים יותר במוצא פיכם ובסיכונים שאתם לוקחים על עצמכם.
17/05/2013  |  טובה ספרא  |  כתבות
כתפאורה למעללי הנהנתנות של ראש הממשלה ורעייתו אני מבקש לציין שני נתונים מדאיגים שפורסמו השבוע:
17/05/2013  |  אריה אבנרי  |  כתבות
העיתונאי רועי צ'יקי ארד כתב (יום ו', 17.5.13) בעיתון הארץ רשימה ממצה וגדושה בפרטים בדבר חתונתם של המגישה גאולה אבן (ערוץ 1) ושר הפנים גדעון סער. החתונה נערכה במזל טוב ערב קודם לכן, בחצר חווילתו של טל זילברשטיין - חבר משותף של בני הזוג.
17/05/2013  |  יואב יצחק  |  כתבות
השבוע האחרון עמד בסימן הגשש החיוור, עם שלושה סימני קריאה!!!. שייקה לוי וגברי בנאי כמעט נחנקו ממטר האהבה, החבוקים, הנשיקות, לחיצות היד והצילומים שנשפכו עליהם. הישראלים של אל.אי. פשוט השתגעו על הגשש. לא זוכרת קבלת פנים כל כך חמה וכל כך מחבקת כמו שכל החבר'ה כאן שפכו על שייקה וגברי. השניים שהגיעו לרגל הקרנת 'פולי, שיר עזבון', סרט דוקומנטרי שביים עופר נעים, התכבדו במסיבת סיום מהסרטים.

פורומים
בורסה/בנקאות
השקעות
כלכלה/עסקים
שוק ההון
כתבות מקודמות
מחלקה ראשונה
שוב: לאודר נבחר לנשיא הקונגרס היהודי
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט