צ'יפס, שוקולד, סיגריות ואקנה

אקנה או פצעי בגרות, היא אחת מבעיות העור הטורדניות ביותר עבור מתבגרים וגם עבור בוגרים. כל מי שסובל מאקנה, מדרגה קלה עד חמורה, רוצה לדעת מה אפשר לעשות כדי להפחית את הפצעים ולשפר את מראה העור.

לצערנו, כאן מתחיל הבלגן. חיפוש קצר באינטרנט יניב תוצאות הפוכות ומבלבלות עבור הגולש המיואש. מחד, רופאים ומחקרים רבים טוענים בתוקף, כי אין קשר בין הדברים ומאידך יש מידע רב על הקשר שבין מה שאנחנו אוכלים והרגלי החיים שלנו לבין מצב הפצעים בפנים.

אז היכן שוכנת האמת?

עד לפני מספר שנים, רופאים רבים הסתמכו על הספרות המחקרית הקיימת ונהגו לומר, כי לכאורה אין קשר בין תזונה לאקנה. הספרות עליה הסתמכו רופאים רבים כל-כך, מקורה במאמר שפורסם בשנות ה-50 של המאה הקודמת, מאמר אשר צוטט בעניין זה לאורך השנים. אולם, מניסיון החיים של מטופלים רבים עולה, כי מזונות עתירי שומן וסוכר, ובעיקר שוקולד, דברי מתיקה ופיצוחים, תורמים להחמרה של הפצעים.

למעשה, ההוכחה המדעית למה שהיה ידוע מניסיון החיים, הגיעה רק לפני שנתיים. מחקר שנערך בארה"ב בדק ומצא את הקשר בין תזונה ואקנה והפריך את התפיסה הישנה והרווחת עליה התבססו רופאים רבים. אם כן, לא רק גנטיקה והורמונים משתוללים משפיעים על הופעת פצעונים וחומרתם, לתזונה יש חלק גם כן.

מחקרים שנעשו על אוכלוסיות שונות מוכיחים גם הם את הקשר. בחברה מערבית המאופיינת בתרבות השפע ובעודף תזונה, אקנה היא מחלת העור הנפוצה ביותר. כ-90% מבני הנוער בחברות מערביות סובלים מאקנה בדרגה זו או אחרת. לעומת זאת, במדינות המתפתחות, דוגמת מדינות אפריקה, המאופיינות בתזונה דלה בשומן ובסוכרים, אקנה היא תופעה נדירה.

השאלה הגדולה ביותר סביב הקשר בין תזונה לאקנה נוגעת לשוקולד, האם הוא משפיע או לא על מצב הפצעים?

ממחקר שנערך לאחרונה במיאמי, בסטנדרט מדעי גבוה מאוד, עולות חדשות רעות לחובבי השוקולד. החוקרים חילקו את הנבדקים לשתי קבוצות: אחת קיבלה קפסולה עם אבקת קקאו והשנייה קפסולת פלסבו שהכילה ג'לטין. המחקר היה כפול סמיות, כלומר גם הנבדקים וגם החוקרים, לא ידעו איזו מבין הגלולות מקבלים הנבדקים עד לתום הניסוי. המחקר מצא, כי בגברים עם נטייה לאקנה, צריכת שוקולד תורמת להחמרה באקנה וכן יש משמעות לכמות השוקולד שנצרך.

מסתבר שלא רק לתזונה יש השפעה על מצב הפצעונים. סגנון החיים וההרגלים שאנו מאמצים יכולים להשפיע אף הם. מחקר שנערך השנה בצרפת מצא, כי יש קשר בין סגנון חיים להופעת פצעי בגרות וחומרתם.

המחקר נערך בקרב למעלה מ-10,000 אנשים ובדק משתנים שכללו משקל, BMI, התמכרויות (סיגריות, אלכוהול ועישון מריחואנה), הרגלי תזונה, הרגלי מין, לחץ ופעילות גופנית. מתוך הנשאלים נבדקו אנשים בגילאי 25-15 ונעשתה השוואה בין מי שסובלים כרגע ומי שלא סבלו מהבעיה מעולם וכן נעשתה השוואה פנימית בין דרגות אקנה שונות (מקל ועד חמור).

גם כאן נמצא, כי תזונה עתירת שומנים וסוכרים ובפרט מזון מהיר, שתייה ממותקת וצריכה יומית של ממתקים ושוקולד, תרמו לעליית השכיחות של האקנה ומידת חומרתה. לתשומת לב המעשנים, הנתון המעניין שעלה במחקר הצביע על כך, שמתוך הנשאלים שסבלו מאקנה חריפה, נמצאו הרבה יותר מעשנים - הן מעשני סיגריות והן מעשני מריחואנה.

ומה לגבי אורח החיים המודרני העמוס והמהיר? המחקר הצרפתי לא מצא קשר בין תחושת לחץ להופעת פצעים. אולם מחקר אחר בדק האם אחד התוצרים הפופולריים ביותר של עידן הסמארטפונים, האפליקציה, יכולה לסייע בטיפול בהם. המחקר בדק אפליקציה שנותנת תזכורת למריחת טיפול נגד אקנה פעמיים ביום. מסתבר, כי גם אמצעים מתוחכמים לא עוזרים להתגבר על הנטייה האנושית לפתרונות פשוטים. לרוב הנבדקים התזכורת שנתנה האפליקציה לא עזרה בפועל. למעשה, ההיענות הגבוהה ביותר היא לטיפול הניתן פעם אחת ביום בלבד, דוגמת דואק ג'ל (Duac Gel). הטיפולים שיעילותם היא הגבוהה ביותר הם אלו שאינם דורשים יותר ממריחה אחת ביום.