מי מפברק ראיות נגד רוזן

פרשת עמנואל רוזן נופחה מעבר לכל פרופורציה. עכשיו זה ברור. לא היה אונס. לא הייתה כפייה פיזית. כן-כן, רוזן נהג באופן פסול ובעייתי הטעון טיפול. לאו-דווקא טיפול משטרתי. אבל, ואת זאת צריך לומר: רוזן לא ביצע עבירה חמורה המצדיקה פיברוק ראיות וכיתת יורים. הוקעתו הציבורית הייתה מוצדקת, אך מכאן ועד הבליץ שמפעילה המשטרה כדי לפברק ראיות - כפי שנבהיר להלן, והשלכתו לכלא, הדרך ארוכה.

בימים האחרונים הובא לידיעתי מידע, שלפיו צוות החקירה בפרשת רוזן פועל לפברק ראיות. שוב: בידוי ראיות. שתי דוגמאות:

• עיתונאית מכלי תקשורת (1) זומנה למסירת עדות. עדותה הייתה ברורה. לא הייתה הטרדה מינית. אלא שכשהובא בפניה פרוטוקול העדות לחתימתה, היא נחרדה. לא אמרתי את הדברים שנכתבו בהודעה, אמרה. אתם יודעים מה? הלינה, כשהתעקשו שלא לשנות את עדותה כביכול, תכתבו מה שאתם צריכים. אתם בכלל לא צריכים אותי...;

• עיתונאית מכלי תקשורת (2) זומנה בטלפון למשטרה. מדוע? שאלה. למסירת עדות בחשד לעבירת מין מצד רוזן. לא הוטרדתי ולא כלום, אמרה העיתונאית - הידועה כבחורה דעתנית, שמסוגלת להרביץ לרוזן לו היה מעז לכפות עצמו עליה. אם לא תבואי, אמרה לה החוקרת, נאשים אותך בשיבוש הליכי חקירה. נעשה לך מה שעשינו לנמרודי, אמרה.

בתגובה פנתה אותה עיתונאית (2) בתלונה, באמצעות עו"ד יאיר רגב, למחלקה לחקירת שוטרים. נחיה ונראה מה יעשו במח"ש לחוקרת המאיימת.

הדוגמאות שלהלן מעידות כי צוות החקירה פיתח מוטיבציית יתר. קיים חשש ברור שתעשיית הפיברוקים עובדת. הרצון לסגור על רוזן ולהפלילו גובר כנראה אצל חלק מהחוקרים על ההגיון ועל החובה המקצועית והחוקית לדבוק באמת. תופעה זו חמורה בעיניי הרבה יותר מכל מה שמיוחס לעמנואל רוזן.