הקשר בין פעילות גופנית ושינה

מהמחקר עלה, כי מי שנוהג לבצע פעילות גופנית, מדווח פחות על בעיות שינה וסימפטומים הקשורים לאינסומניה (נדודי שינה). חשוב לציין, כי לא נמצא שוני בין משך השינה של אנשים הנוהגים לבצע פעילות גופנית לבין אלה שאינם מבצעים פעילות. כלומר, איכות השינה היא המדד העיקרי המושפע מפעילות גופנית.

56%-67% מהמתאמנים (ברמות אינטנסיביות שונות) דיווחו, כי הם ישנים טוב כל לילה או כמעט כל לילה ביחס ל-39% בלבד מאלה שאינם מתאמנים. 69% מהמתאמנים ברמת עומס גבוהה דיווחו, כי הם מתקשים להירדם לעיתים נדירות, לעומת 24% מאלה שאינם מתאמנים והצהירו, כי כל לילה או כמעט כל לילה, הם מתקשים להירדם. גם ישיבה ממושכת משפיעה לרעה על איכות השינה, 22%-25% מהמשתתפים שהצהירו שהם יושבים פחות משמונה שעות ביום חווים שינה טובה מאוד לעומת 12%-15% מאלה שיושבים מעל שמונה שעות ביום.

לפי ההמלצות השונות בדבר שמירה על היגיינת השינה, רצוי לבצע פעילות גופנית, ולסיים אותה עד ארבע שעות לפני כיבוי אורות. עם זאת, מנתוני הסקר המדובר עלה, כי עבור רוב המשתתפים, פעילות גופנית בכל זמן הועילה להשגת שינה איכותית ומספקת.

חשוב לציין, כי פעילות לאחר ההשכמה ופעילות סמוכה לשינה, השפיעו ברמה נמוכה יותר על איכות השינה. למרות זאת, מומלץ עדיין להיצמד להוראות המקוריות ולהימנע מאימון סמוך למועד השינה.

במהלך פעילות גופנית, משחרר הגוף אדרנלין וחום הגוף עולה, שני הפרמטרים הללו עלולים להפריע להירדמות. בפרק זמן של שעתיים-שלוש לאחר הפעילות, מתרחשת בגוף ירידה ברמת האדרנלין ובחום הגוף, כאשר בשלב זה ההירדמות היא הקלה והאיכותית ביותר. אי לכך, למרות שלעיתים אנו מתקשים לעשות זאת בעקבות שעות עבודה ארוכות, מטלות הבית וכדומה, זמן הפעילות המומלץ ביותר הוא בשעות אחר-הצהריים או בשעות הערב המוקדמות.

מעבר לכך, ידוע כי פעילות גופנית משחררת אנדורפינים המסייעים בהפגת מתחים ולחצים ובעקבות זאת, עשויים להועיל בהירדמות אשר לעיתים נמנעת בעקבות מחשבות טורדניות.

אמנם פעילות גופנית מעוררת אסוציאציות של הגיל הצעיר, אך חשוב לבצעה גם בגילאים מבוגרים, בהתאם למגבלות ולהנחיות הרפואיות.

בגילאים אלה, עולה השכיחות של בעיות השינה בעקבות מכלול של גורמים, כולל בעיות בהפרשת המלטונין (הורמון החושך), יציאה לגמלאות ושינוי בסדר היום, עליה במתחים, שינויים הורמונליים אחרים ועוד. כל אלו יכולים להוביל לירידה באיכות השינה.

פעילות גופנית, כפי שהוכח במחקר זה ובמחקרים קודמים, עשויה לסייע הן בהירדמות והן ברציפות השינה. במידה ולמרות זאת לא מושגת שינה איכותית, מומלץ לאבחן את מקור הבעיה ולטפל בהתאם.

זה המקום להזכיר, כי חלק מהשפעותיו של המלטונין הינן הפחתת טמפרטורת הגוף ושיפור השינה, וכאשר הוא חסר (בגיל המבוגר) זה אחד המנגנונים הפוגעים ביכולת לישון, במקרים אלה ניתן ליטול טיפול תרופתי המבוסס על מלטונין בשחרור ממושך.

מעבר לכך, זה גם המקום להזכיר, כי הרפואה התקדמה ביכולתה לספק מענה טיפולי ותרופתי בתרופות חדשות לבעיית נדודי השינה, במידה ופעילות גופנית ושיפור הרגלי השינה בלבד איננו מספק.

• ביצוע פעילות גופנית מעל שלוש פעמים בשבוע בשעות אחר-הצהריים;

• שמירה על זמנים עקביים וקבועים של כניסה למיטה בערב ויציאה ממנה בבוקר;

• הימנעות משנת צהריים או שינה במשך היום;

• הימנעות ממשקאות אלכוהוליים, מעישון וממשקאות המכילים קפאין לפני השינה;

• רצוי להימנע מארוחות כבדות בשעות שלפני השינה;

• הקפדה על סביבת שינה שקטה וחשוכה.