כששיר לשיר מביע אומר

ב-32 השנים שחלפו מאז נפטר היוצר הפורה יעקב שבתאי, הוא הותיר אחריו מורשת ברוכה ומעמיקת שורשים. זו ניכרת בו לא רק כמחזאי, כמתרגם וכסופר של ממש, אלא גם כמשורר בחסד עליון. שיריו, מסתבר, מדברים אל הלב, ויותר מכל הם משקפים את מהות החיים ללא כחל וסרק. לזכותו של יעקב שבתאי ייאמר שגם לאחר מותו, עדיין מפיחים שיריו רוח-חיים. יש בהם צוואה רוחנית אמיתית ורישומם על קהל הקוראים ניכר.

קחו, לדוגמה, את המשורר טובי סופר, שהושפע עמוקות משירו של שבתאי "עם רדת יום". שתיים משורותיו של השיר - "רק אבי לכאן איננו שב, רק אבי לא שב עם רדת יום" - משמשות כמוטו לשירו של טובי סופר, "שנה וקצת", המתאר פגישה של הבן עם האב, שנה לאחר מות האב. את השיר פרסם סופר לאחרונה, והוא לקוח מתוך מחזור בן שבעה שירים קצרים שכתב סופר לזכר אביו, נעים סופר ז"ל. אחדים משירי המחזור, שכתיבתו ארכה ארבע שנים, מעלים אפשרות של גלגול-נשמות לאחר המוות.

זה בדיוק המקום להזכיר כי שירי המחזור המרגש של טובי סופר כבר זכו להדים נרחבים. הם פורסמו בידיעות אחרונות, ב"קול ישראל", ב"גלי צה"ל", במגזין "חיים אחרים" ובבמות נוספות. אתר News1 פרסם לפני חודשים אחדים כתבה על מחזור השירים המרתק הזה תחת הכותרת "אפקט הפרפר".

סוף דבר

"שירו של שבתאי מלווה אותי שנים רבות" - מעיד באוזניי טובי סופר. "עוד בילדותי, כשנהגתי להאזין לשיר ברדיו, בביצועו המרגש של הזמר אבי טולדנו, ידעתי שזהו שיר נפלא. כשבגרתי, השיר הפחיד אותי בגלל שהבנתי את הסיטואציה הקשה המתוארת בו, שאומרת את הדבר הפשוט ביותר, לפיו בסוף יש סוף לכל דבר - גם לחיים".

"שירו של שבתאי", כפי שמעיד עליו טובי סופר, "הוא שיר נפלא מאלף סיבות. אבל, העובדה שהוא אוניברסלי ורלוונטי לכל אדם בעולם - סוללת לו את הדרך היישר לרשימת השירים הנפלאים בעיניי. מדוע הוא רלוונטי לכל אדם בעולם?" שואל סופר ומשיב: "מהסיבה הפשוטה - שבסוף - יש תמיד סוף. ובהקשר לכך הוא מטעים באוזניי: "לא בכדי נקרא הרומן האחרון של שבתאי, שראה אור לאחר מותו, 'סוף דבר'".

הרושם העז של שירי שבתאי על המשורר טובי סופר ניכר בו היטב. סופר מספר כי לפני שנים אחדות הוא נכח בהופעה של הזמר אבי טולדנו שהתקיימה בתל אביב. "כשטולדנו התחיל לשיר את 'עם רדת יום', קפאתי במקומי" - הוא מעיד על עצמו בהתרגשות, "אבל אמרתי לעצמי: תן לשיר לעבור בשקט. השתדלתי שאיש בקהל לא יבחין עד כמה אני נרגש. 'הפשרתי' רק כשטולדנו עבר לשיר הבא".

תחושת-בטן

סופר מספר לי כי באחרונה הוא טלפן לסופרת עדנה שבתאי, אלמנתו של יעקב שבתאי, וביקש ממנה לאפשר לו להשתמש בשתי השורות מתוך שירו של בעלה המנוח, כדי שישמשו כמוטו לשירו "שנה וקצת". שבתאי אמרה לו כי היא שמחה מאוד על הטלפון שלו. היא קראה את שירי המחזור שלו ואהבה מאוד את השיר "שנה וקצת", השיר שסופר ביקש להעניק לו את המוטו של שבתאי.

סופר אומר כי היה לו נעים מאוד להכיר את עדנה שבתאי וכי הייתה לו תחושת-בטן שאיכשהו, חרף כל השנים שחלפו מאז מות בעלה, ידעה עדנה שבתאי שיום אחד מישהו יטלפן ויבקש את רשותה להשתמש בשורות האלה כמוטו לשיר חדש שכתב. עם זאת מדגיש סופר: "זאת רק תחושת בטן שלי. אני מודה שהייתי נבוך מכדי לשאול אותה האם, אומנם, כך היה".

"כך או אחרת, יצירתו של שבתאי עדיין אקטואלית, רלוונטית וחדה כתער", מעיד עליה טובי סופר. הנה כי כן, שתי שורותיו של שבתאי משירו "עם רדת יום", פרי-עטו של המשורר הדגול מלפני כ-40 שנה, הצליחו לעשות את שלהן - אם לא בדרך של גלגול-נשמות, הרי כשיר לשיר מביע אומר.

טוּבִי סוֹפֵר / שָׁנָה וּקְצָת

"רַק אָבִי לְכָאן אֵינֶנּוּ שָׁב,
רַק אָבִי לֹא שָׁב עִם רֶדֶת יוֹם"
יַעֲקֹב שַׁבְּתַאי

שָׁנָה וּקְצָת אַחֲרֵי מוֹתוֹ,
שָׁב אָבִי אֶל מִרְפֶּסֶת בֵּית יַלְדוּתִי,
וְהִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא נּוֹחַ מְּפֻסְפָּס לְיַד הַמַּעֲקֶה.
אֲנִי, שֶׁכְּבָר לָמַדְתִּי שֶׁהַזְּמַן קָצוּב,
מִהַרְתִּי לְדַבֵּר אֵלָיו בְּעַרְבִית עִירָאקִית
כְּדֵי שֶׁיָּבִין אוֹתִי הֵיטֵב.
"אָבִי, אָבִי", אָמַרְתִּי לוֹ,
"הוֹי, אַבָּא,
אוֹי, בָּאבָּא, בָּאבָּא".