הנשיקה האחרונה של גילה אדרי

לפני מספר שבועות (22.7.13) הלכה לעולמה הזמרת המצוינת גילה אדרי, מבצעת השיר "הנשיקה הראשונה" שהיה במחצית שנות ה-60 אחד הלהיטים הפופולריים ביותר. בת 65 בלבד הייתה במותה. הסיקור התקשורתי על מותה היה מועט ומוצנע משהו, בהתחשב בכך שבמחצית שנות ה-60 הייתה גילה אדרי זמרת פופולרית ומוכרת בבתים רבים במדינת ישראל ו"כיכבה בראש מצעדי הפזמונים". היא אף כונתה באותם ימים בתקשורת "הלן שפירו הישראלית" בשל קצב וסגנון שירתה שהזכירו וכנראה הושפעו ממוזיקת הפופ האמריקנית שהחלה לחדור באותן שנים לארץ.

הכתבות (המעטות יחסית) שהתפרסמו על מותה של גילה אדרי ותולדות חייה לוו באי-דיוקים וחסר בהן מידע, לעיתים בסיסי. למשל, לא צוין בכתבות אלה אפילו ברמז על נסיבות מותה וממה נפטרה, אלא רק נאמר הלכה לעולמה. הדבר עלול לעורר גל שמועות לא מבוססות. כמו-כן, צוין בכמה כתבות כי גילה אדרי נפטרה בגיל 63 ולא היא: גילה ילידת 1947 והייתה בת 65 במותה. והסיפור כי התגלתה בגיל 15 כנראה גם הוא לא מדויק וסביר להניח כי התגלתה בגיל 17, אבל אלה פרטים שוליים. בעיקר לא צוין בכתבות משום מה מידע בסיסי על משפחתה. האם הייתה נשואה, האם היו לה ילדים, וכדומה.

האלבום הראשון ו"הנשיקה הראשונה"

כתבה זו באה לתקון המעוות ולהביא דברים על דיוקם ולהרחיב על גילה אדרי: ובכן, גילה אדרי-לאופר נפטרה בחטף, מאירוע לב בט"ו באב, "חג האהבה". בעלה אפרים לאופר מספר לי כי הרופאים איבחנו אירוע חסימה שבו לא הגיע חמצן ללב ולא נותר להם אלא לקבוע את מותה.

היא נולדה במרוקו בשנת 1947 (ולא בעכו וגם לא בחיפה כפי שפורסם). בגיל שנתיים עלתה עם משפחתה ארצה. המשפחה, ברוכת ילדים, התיישבה בעיר עכו. גילה הופיעה בפני קהל עוד בגיל הילדות באירועים ציבוריים בעכו וגם מחוצה לה. בשנת 1965 הופיעה ובלטה בתחרות זמר לחובבים.

השמועות מספרות כי המלחין איש חיפה אפי נצר שמע על אודותיה והוא שהמליץ עליה בפני המפיק המיתולוגי דב זעירא, שהיה אז בעל חברת התקליטים "התקליט חיפה", אחת מהמובילות באותן שנים בתחום. דב זעירא הפיק לאדרי את אלבום הבכורה, שנקרא "הנשיקה הראשונה", על-שם אחד השירים הבולטים בו, "הנשיקה הראשונה", שהלחין אילן נובקוביץ' למילים של אברהם בן-זאב. השיר הפך כידוע ללהיט ענק. אלבום הבכורה של אדרי כלל גם את השירים "הפלא" ו"התאהבתי ממבט ראשון".

אחד הנגנים (הבסיסט) בתקליט זה היה המלחין קובי אושרת, שאז נקרא קובי ונטורה. כמו-כן, ניגן בו יוסף ליטובסקי (אחיו של דני ליטני).

גילה אדרי הקליטה שירים נוספים ובהם: "בובה של קש" - גרסה עברית, מאת גלעד בן-ש"ך, לשירו של סרז' גינסבורג, ו"פאף דרקון הפלא", שאת גרסתו העברית כתבה אירה ארמון, "כל ילדה פרח", "לט קיס" ושירים נוספים.

אחת שאוהבת - למען שלושת ילדיה

את בעלה אפרים לאופר הכירה גילה אדרי עוד כשהייתה בת 14 והוא חייל בגולני. כעבור מספר שנים נפגשו שוב דרכיהם ובשנת 1968 נישאו וקבעו ביתם בקריית מוצקין. לזוג שלושה ילדים וארבעה נכדים. בשנת 1969 נולד צבי (צביקה), העובד כיום כמנופאי בנמל חיפה. אחריו נולדה אושרית ואחריה הילה.

אפרים מספר לי כי אשתו נסעה מדי פעם לתל אביב כדי לגשש ולברר אפשרות לחזור לבמה, אולם משנולדו הילדים החליטה להקדיש להם את כל זמנה ומרצה. "היא חדלה אומנם כמעט להופיע, אבל באירועים משפחתיים לא ויתרנו לה ודרשנו שהיא תופיע ותשיר, והיא אכן עשתה זאת בשמחה להנאת בני המשפחה וקהל הנוכחים". כמו-כן הופיעה אדרי באירועים משותפים של עובדי נמל חיפה בו עבד אפרים. ניכר בדבריו של אפרים כאב ועצב רב על מותה הפתאומי של רעייתו ובמהלך שיחתנו אני שומע בוקע מגרונו קול בכי חרישי.

כלתה של גילה אדרי, בת-שבע, אשת צבי לאופר, ונכדתה ליהי מספרים כי גילה הייתה אוהבת אדם ואהובה על הכל והעצב והצער על לכתה גדול ביותר.

אפרים לאופר הוא דמות בזכות עצמו. בשנות ה-60 היה כדורגלן בהפועל חיפה בתקופת ימי הזוהר שלה ושיחק לצד כוכבים כמו רובי יאנג, יצחק אנגלנדר, דב עצמון, אורי וינברג ואחרים. לימים, בשנות ה-80, שימש מזכיר ועד עובדי נמל חיפה.

גילה אדרי נקברה בבית העלמין "תל רגב" בחיפה. קהל רב השתתף בהלוויתה.