מאבקו של הציבור במצרים נגד "האחים המוסלמים" הוא מאבק ללא פשרות, ואין אפשרות לסגת ממנו. זאת משום שכל עוד לא היו "האחים המוסלמים" בשלטון, הם הפיחו תקווה וסימלו אופק של שינוי להמוני המצרים העניים. אך שנה אחת של שלטונם הספיקה להעמידם במבחן ולחשוף את פרצופם האמיתי, את מחדליהם ואת בזיונם. ואכן, היו בין מנהיגיהם אלה שחששו מעמידה למבחן האמיתי. אחד מהם היה המדריך הרוחני מוחמד בדיע, שאמר לאחר נצחונם בבחירות: "איננו ששים לתפוס את השלטון, מתוך חשש שיאשימו אותנו בכישלון".
ואומנם זה מה שקורה בימים אלה.
המאבק נגד "האחים" החל בעידן המלוכה בשנות ה-40' של המאה שעברה. אז, על-מנת להגשים את שאיפותיהם, הם בחרו באלימות וברצח. הם רצחו את ראש ממשלת מצרים מחמוד אלנקראשי; הם ניסו לרצוח את ג'מאל עבדול נאצר באוקטובר 1954 באלכסנדריה כשירו עליו 6 כדורים בעת שנשא נאום בכיכר מנשית אלבכרי אך החטיאו. שלושת הנשיאים - נאצר, אנוור סאדאת וחוסני מובארכּ - יחד עם הצבא נאבקו בהם. רוצחיו של סאדאת יצאו מקרבם.
וזה קורה גם כיום. הרוב שתמך בהם בבחירות למועצת העם הפך למיעוט. הרוב האמיתי, יחד עם הצבא, פועל נגדם במאבק שאינו יודע פשרות. זהו מאבק למען החירות, הצדק והשוויון. זהו מאבק למען החוק ולמען חברה חילונית וחופשית, נגד האלימות והטרור, למען האשה שנמחקה כליל בעידן "האחים המוסלמים".
מוחמד מורסי נתן חסות לטרור של הג'יהאדיסטים בסיני, וכשהם חטפו שלושה חיילים וארבעה שוטרים מצריים, מנע מורסי מן הצבא לפעול נגד הטרוריסטים והעדיף תיווך. יתירה מכך, הוא הביע קורת רוח על כך שלא נהרגו ג'יהאדיסטים בפעולה לשחרור החטופים.
צבא מצרים ו"האחים המוסלמים" הם שני ניגודים שייקשה מאוד לגשר ביניהם. הפעילות הטרוריסטית בסיני נגד ישראל ונגד כוחות הביטחון המצריים מתנהלת בעידודם של "האחים המוסלמים", ויש ידיעות ממצרים כי אנשיהם מעבירים לספיחיהם הג'יהאדיסטים אמצעי לחימה.
הערבים והדמוקרטיה
אדוניס, המשורר הסורי הגולה, מתייחס במאמריו האחרונים למשמעות הדמוקרטיה בעיני הערבים, נוכח הכאוס השורר בעולם הערבי על-רקע מהפכות "האביב" מתרחשות בו.
"אנו הערבים מתייחסים למושג דמוקרטיה כאל מלל בלבד, בלי להעמיק לחשוב על תוכנה, מהותה ומובנה. ייבאנו את הדמוקרטיה כשם שאנו מייבאים מכוניות ומטוסים. כוונתי, שלנו הערבים אין יחס לדמוקרטיה וזו אינה קיימת בתולדותינו.
"משמעות הדמוקרטיה היא לחיות בדו-קיום עם האחר למרות חילוקי הדעות עמו. זאת, כי הוא חלק אינטגרלי של החברה, ויש לו זכויות כמו לכל האזרחים, תהיה השתייכותם הדתית, האידיאולוגית והאתנית אשר תהיה.
"לפי המסורת שלנו, השוני מאיתנו הוא כופר ופורש מן השבט, אין לו זכויות, למרות שהוא ממלא את חובותיו.
"הדמוקרטיה, לשיטת 'האחים המוסלמים' במצרים, למשל, היא אינה יותר מאמצעי להגיע לשלטון. וכשהם תופסים את השלטון, הם מתכחשים לה".
ממשלה מפלצת
מה חושבים ערבים על ממשלת חמאס בעזה?
להלן קטע ממאמרו של אחמד אלג'אראללה, עורך העיתון הכווייתי "אלסיאסה" (27.7.2013): "מובן מאליו שממשלת חמאס המפלצתית בעזה מוחה על כליאתו של מורסי והעמדתו לדין. כי חמאס שותפים לפשעיו של מורסי המואשם בריגול בקשריו עם חמאס, וכי חמאס עזר למורסי לברוח מבית הסוהר. כמו-כן מואשם חמאס בהריגתם של חיילים מצריים (הכוונה ל-17 החיילים שנרצחו על-ידי טרוריסטים שהסתננו מעזה בחודש רמדאן לפני שנה).
"לכן, מובן מאליו שחמאס יגן על מורסי. חמאס פגע בבטחונה של מצרים בהברחת אמצעי לחימה דרך המנהרות. חמאס סייע לחדירתן של חוליות טרור של חיזבאללה לסיני. חמאס שותף לפעולות טרור נגד מצרים. חמאס שותף לפיגועים בצינור הגז העובר בסיני. חמאס אינו חותר להקמת מדינה בעזה. הוא עומד בראש כנופייה ופוגע בבעיה הפלשתינית.
"חמאס משגר טילים פרימיטיביים לעבר ישראל וגורר אותה לתוקפנות נגד העם הפלשתיני".
המהדי הופיע..."
סוכנות הידיעות האירנית "פריס" פרסמה תמונה של אדם לבוש גלימה עם כיסוי ראש ירוק ולידו מפקד משמרות המהפכה. לטענת סוכנות הידיעות, זוהי תמונתו של המהדי הצפוי (בעל הזמן).
הרשתות החברתיות באירן הרבו להפיץ את התמונה, ועוררו תגובות מחאה ברשתות העולם הערבי נגד הטענה שקיים משיח כלשהו - מהדי שיציל את האנושות. זאת משום שדת האיסלאם קובעת כי מוחמד הוא חותם הנביאים שהשלים את המלאכה ולא יופיע נביא אחריו.
המומחה הבחרייני בתחום האמונות ד"ר עלי אלרביעי, אמר כי השיעים האירניים סבורים כי המשיח שלהם לא יהיה מוסלמי, אלא יהודי המסור להלכה היהודית, וכי הוא ישלוט בעולם ויביא את הישועה.
שר התקשורת האירני, מוחמד חסין נאמי, הודיע כי משרדו מתכונן לנאום המהדי שיופיע בקולו בכלי התקשורת הממלכתיים.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
