בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
הצגה מצחיקה ומרגשת [צילום: יוסי צבקר]
|
|
|
'הינשוף והחתלתולה': פנינה תיאטרלית
|
הבמאי והמעבד למחזה, גילי אמיתי, הצליח להפיק הצגה קטנה ומעולה ובזכות שני שחקניה המוכשרים היא הופכת לנופת צופים, קולחת, מענגת, מצחיקה וגם מרגשת
|
"הינשוף והחתלתולה" המועלה בתיאטרון הספרייה ברמת גן , מיסודו של בית צבי, הוא פנינה תיאטרלית עם ביצוע משובח של שחקנים. המחזה נכתב על-ידי ביל מנהוף, תסריטאי, מחזאי ומפיק סרטים שהיה אחראי לכמה סדרות טלוויזיה מצליחות כמו "הכול נשאר במשפחה", "משפחת פרטרידג'", הזוג המוזר ועוד. "הינשוף והחתלתולה" עלה בניו-יורק בשנת 1964 וזכה להצלחה מרשימה ובעקבות זאת הופק לסרט קולנוע עם ברברה סטרייסנד וג'ורג' סיגל. מנהוף מת ימים מספר לפני יום הולדתו ה-55 , בהיותו בן 55 שנים. המחזה כבר עלה בהצלחה ברחבי העולם וגם בישראל, ובין היתר בתיאטרון החאן ב-1994 ובתרגום אחר. המחזה עוסק בפליקס המעיד על עצמו כסופר, אבל למעשה הוא מוכר בחנות ספרים וסופר מתוסכל שלא זכה להוציא את יצירותיו לאור. פליקס מבחין, למעשה לאחר צפייה מדוקדקת במשקפת, כי בבנין מולו מתגוררת בחורה שעוסקת בקבלת לקוחות בדירתה. הוא נפעם ומתרגז ומדווח על כך לבעל הבניין שמסלק את הבחורה מדירתה. דוריס היא הבחורה שמוצאת עצמה נטולת דיור באישון לילה ומגיעה לדירתו של פליקס כדי לגמור עימו חשבון וגם למצוא לה קורת גג עד הבוקר, תלוי איזה בוקר. דוריס מכנה עצמה שחקנית ודוגמנית, אבל כאמור עיקר עיסוקה המשגשג הוא מכירות, של גופה. פליקס מנסה לסלק את האורחת הבלתי צפויה, אבל נאות לשכן אותה ללילה אחד ואפילו מנסה בהמשך למצוא לה עבודה, אבל השניים עוסקים בעימותים שמקורם בעולמות השונים כל כך זה מזה - עד שהם מתאהבים. מכאן ואילך מתפתלת העלילה והיא מגיעה גם לאפשרויות יוצאות דופן, אבל הסוף כרגיל הוא נלבב והכול יוצאים מרוצים ועם חיוך נלבב מאוזן אל אוזן. הבמאי והמעבד למחזה, גילי אמיתי, הצליח להפיק הצגה קטנה ומעולה ובזכות שני שחקניה המוכשרים היא הופכת לנופת צופים, קולחת, מענגת, מצחיקה וגם מרגשת. רותם שוורץ מגלמת את דוריס. רותם מצליחה להיכנס לנעליה וכמובן למחוכיה של דוריס בצורה מרשימה ומעוררת כבוד. רותם היא שחקנית מוכשרת מאוד, משחקה הוא אמין , מצחיק, מרגש, קולח ושופע כישרון. דן קיזלר הוא הסופר המתוסכל ומשחקו הוא מקצועי ביותר, מרשים, מעולה ומשובח. קיזלר ושוורץ משלימים זה את זו בצורה נעולה והתוצאה היא פנינה תיאטרלית קטנה שמצליחה גם לרגש וגם להצחיק את הצופים. התרגום הוותיק של עדה בן נחום הוא עכשווי ומצוין. התפאורה והתלבושות של איה בן אשר הן מעולות ויפות. דולב ציגל עיצב תאורה פרקטית וראויה ואפי שושני אחראי למוזיקה המקורית ההולמת.
|
[צילום: יוסי צבקר]
|
|
|
|
|
הכותב הוא עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
|
|
תאריך:
|
06/10/2013
|
|
|
עודכן:
|
06/10/2013
|
|
חיים נוי
|
'הינשוף והחתלתולה': פנינה תיאטרלית
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עובר אורח
|
6/10/13 21:10
|
|
זאב ז'בוטינסקי קבע בשירו "שמאל הירדן" שארץ ישראל משתרעת על שתי גדות הירדן: "מִשְׂתָרַעֲת מִיָם יְשִימוֹנָה, וְהַיָּרְדֵן - בַּאֶמְצָע". כלומר - רוחב ארץ ישראל מתחיל מהים התיכון במערב עד ישימון המדבר במזרח, המהווה את גבול ירדן ועירק דהיום.
|
|
|
מבין מסעדות הצמרת שפקדנו עד כה בעיר תל אביב שמורה בליבנו פינה חמימה במיוחד ל"תרנגול הכחול". עם "העסקית המפנקת" שלה, מדי יום שישי, לעת צהריים, היא מצליחה להפנט אותנו תמיד מחדש. מסתבר שיש בה, מלבד כל אבות המזון הדרושים, גם קולינריה לשמה, באווירה לבבית ושירות מעולה. בקיצור: קבלת-שבת למופת!
|
|
|
אני פרשתי לגימלאות משרות המדינה בשנת 1982 בתנאים שזיכו אותי בגימלה, אם כי מוקטנת (31%) החל מאותה שנה. מאז לא היה לי קשר עם המשרד שממנו פרשתי או עם גימלאיו, ואת ההזמנה ל"הרמת כוסית" (בזמננו הייתה לסיבת הזמנה כזו רק משמעות אחת...) שאני מקבל פעמיים בשנה אני מעביר מיד לפח האשפה. בשנת 2000 קיבלתי הזמנה לאסיפה כלשהי של הגימלאים, ושלא כדרכי החלטתי להשתתף בה. באסיפה זו נודע לי במקרה שגימלאים אחרים מקבלים בגימלתם תוספת שנקראת "תוספת כוננות" שאני לא מקבל. הגשתי תביעה לקבלת תוספת הכוננות בגימלתי, זו הגיעה לבית הדין הארצי לעבודה ולהלן פסק דינו בקיצור נמרץ:
|
|
|
"בואו נלך לגטו היהודי, נוכל שם להתרענן, האוכל שם מצוין ובשפע", אמרתי לבני שיחי אחרי סיור מתיש ברומא המעולפת מחום הקיץ. ואז, אחרי שהדברים יצאו מפי, תפסתי את האוקסימורון המחריד שיצא מפי.
|
|
|
יום שלישי שבין ראש השנה ליום הכיפורים, לפני כשלושה שבועות, היה לכאורה יום חג לעיר חיפה ולמאות זוגות צעירים המתגוררים בעיר: בטקס חגיגי הונחה אבן הפינה לבניית "רמת גוראל", שכונה בת 1,800 דירות על הכרמל, לא רחוק מסביוני דניה. גם ראש העיר יונה יהב הגיע ובירך. על גבי הנייר, מדובר באחת משכונות המגורים הגדולות שייבנו בקרוב בישראל, בוודאי בערים הגדולות.
|
|
|
|