|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
במרבית "ערב הראיונות" בו ראיין דליק ווליניץ את חנה אזולאי-הספרי, דובר על היותה מרוקאית, על מצב המרוקאים, על הקיפוח, העקירה מתרבותם ומשפתם וכולי. הקורבנות הזאת מאוסה בעיניי ● וגם: הצגה חדשה בתיאטרון החאן
|
|
חנה אזולאי-הספרי. כאילו מאחרת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
צפיתי ב"ערב הראיונות" (של "מיצג"), בו דליק ווליניץ מראיין את השחקנית חנה אזולאי-הספרי, על חייה והדרך שעשתה כשחקנית. חנה - שחקנית טובה, יודעת את מלאכת הבמה, אישה תוססת, יוצרת, יצירתית ופעילה. בהחלט שווה ראיון עיתונאי או כתבת ענק או כל דרך אחרת לפרסם את היצירות שלה. דליק - איש מקסים, מצוין כמראיין בטלוויזיה, על הבמה הוא חיוור, משעמם ומשועמם, חסר אנרגיה.
הערב מתחיל באיזה רעיון (טיפשי) של חנה... כאילו היא מאחרת להגיע לבמה והמנחה "מושך זמן" מיותר, מעורר אי-נוחות, לא לעניין. בסיום הערב חנה אמרה שהיא ביימה את הקטע... נורא.
לאורך הערב שבו שמענו את הסיפור שלה - סיפור חיים מעורב בסיפור על דרכה אל הבמה ומסכי הקולנוע - שאלות מאולצות (נקראות מן הכתוב), יבשות ולא מאתגרות של דליק ווליניץ, ותשובותיה של חנה שהכינה מראש את הקטעים עליהם היא רוצה לדבר ולספר - מלאת חיים ותוססת (כמעט אני אומרת "מלאה בעצמה"...) יש לה מה לומר והיא עושה את זה בחן רב.
מה שמאוד הפריע לי - כל הערב הזה דובר על היותה מרוקאית, על מצבם של המרוקאים, על הקיפוח, העקירה מתרבותם ומשפתם וכולי. הקורבנות הזאת מאוסה בעיניי. היא חד-צדדית וכנראה יש להם, למרוקאים, הרבה רווחים מהקורבנות והקיפוח הזה. אני, באופן אישי, לא הייתי נותנת לזה במה, יותר מעניין להקשיב לאדם יוצר על נושאי עבודתו, מקורות ההשראה שלו - מאשר לשמוע בצורה כל כך כוחנית האשמות אינסופיות על כל מה שקרה למרוקאים (אגב, כמה מידידיי הטובים ביותר הם מרוקאים משכילים, אצילי נפש, שמעולם לא הרגשתי מהם תחושת קיפוח - הם לקחו את עצמם ויצרו - דרך נפלאה להתקדם בחיים).
לדעתי, הערב הזה - שהוא העתקה חיוורת ולא מוצלחת של התוכנית "סטודיו למשחק" עם המנחה האגדי ג'יימס ליפטון (משודרת שנים בערוץ 8) - לא מגובש, לא עשוי טוב. הרעיון הוא מסחרי בתכלית.
עוד מילה על עריכת הערב
בין קטעי המלל הבימתיים יש הרבה קטעים מהסרטים ומהטלוויזיה שבהם חנה השתתפה. ברור לכל - שהערב הזה בנוי על הרייטינג של סדרת "הבורר" בה משתתפת חנה אזולאי, ושוב...הפטנט של לקחת מישהו מפורסם מהטלוויזיה ולהיעזר ברייטינג הטלוויזיוני לצורך אירוע בימתי - אותי זה משעמם.
לא התעשרתי משום סיפור או "מסר" שניסו להעביר פה (אם היה כזה בכלל).
לסיכום: אין לי ספק שמחלקת השיווק המשווקת את המופע תמכור אותו לכל מיני רכזי תרבות תאבי רייטינג - ככה זה עובד היום, אנשים רוצים את מה שראו בטלוויזיה, ורכזי/זות תרבות רוצות חיים קלים והרבה קהל.
אם בכל זאת ערב כזה (הבנתי שיש סדרה שלמה של ערבי ראיונות עם שחקנים מפורסמים) צריך להיות על הבמה, חייבים לערוך אותו מחדש, לגבש, לתת לו בימוי קצת יותר מעניין.
|
|
הצגה חדשה: "הקומדיה של קאלאנדרו"
|
|
|
בימים אלו עולה על בימת תיאטרון החאן הצגה חדשה: "הקומדיה של קאלאנדרו" בעיבודו ובבימויו של המנהל האמנותי של התיאטרון, מיכאל גורביץ'. ההצגה נועלת באופן רשמי את עונת 2012-13 ופותחת את עונת 2013-14 בתיאטרון
|
| ▪ ▪ ▪ |
תיאטרון החאן מעלה את ההצגה "הקומדיה של קאלאנדרו", מאת בּרנארדוֹ דוֹביצי דה בּיבּיינה ובתרגומו של עמרי סמית. זו הפעם הראשונה שמחזה מאת היוצר האיטלקי עולה על בימת התיאטרון בישראל ומביים אותה המנהל האמנותי של תיאטרון החאן, מיכאל גורביץ'. הצגות בתל אביב, באולם בית ציוני אמריקה, יתקיימו ביום שני, 25.11, בשעה 18:00 ובשעה 21:00, וכן ביום שלישי, 26.11, בשעה 21:00.
אשתו של קאלאנדרו העשיר מתאהבת בלידיו, נער יפה-תואר שהגיע לא מכבר לרומא. כדי לבוא אליה וכדי שבעלה הטיפש לא יחשוד, הוא מתחפש לנערה. אלא שבעלה מתאהב ב"נערה", כך שמשרתו של הנער נאלץ לתחבל מיני תחבולות כדי לחלץ את אדונו מן התסבוכת. מה ששניהם אינם יודעים הוא שאחותו התאומה של הנער, סאנטילה, נמצאת אף היא ברומא, מחופשת לנער בשם לידיו.
"הקומדיה של קאלאנדרו" היא קומדיית טעויות ססגונית, החוגגת את שמחת האהבה, את חדוות המין ואת כסילותם של המאוהבים. היא רוויה בהעמדות פנים ובהתחזויות מגדריות ונחשבת לאחת מפסגות היצירה של הרנסנס האיטלקי. המחזה נכתב בידי המדינאי ואיש הדת ברנארדו דוֹביצי דה ביביינה והוצג לראשונה בשנת 1513 בחצר דוכסות אוּרבּינוֹ.
זו אחת מן הקומדיות הראשונות שנכתבו בשפה האיטלקית המדוברת ולא בלטינית. קומדיות איטלקיות חלוציות אלה מסמנות למעשה את לידתם של התיאטרון והדרמה המודרניים, כשמונים שנה לפני מחזותיו של שייקספיר וכמאה וחמישים שנה לפני הקומדיות של מולייר. היא הייתה בשעתה המצליחה והפופולרית שבקומדיות האיטלקיות, הודפסה במהלך המאה השש-עשרה בכמות מהדורות חסרת תקדים, ואף הוצגה בחצרו של האפיפיור. זו הפעם הראשונה שההצגה עולה על בימת התיאטרון בישראל.
מיכאל גורביץ' הוא המנהל האמנותי של תיאטרון החאן מאז מאי 2001 וכן מורה בבית הספר למשחק ע"ש ניסן נתיב. הוא השתלם בלונדון בבימוי ובחינוך ובעבר היה במאי בית בתיאטרון "הבימה" במשך שש שנים ואחר כך ביים בכל התיאטראות בארץ. בתיאטרון החאן ביים את מחזותיו "מילה של אהבה", "חיל פרשים אנו", "אושר", "המצליחים", "אהובת הדרקון" ו"חוקר פרטי", וכן ביים את ההצגות "מלחמה על הבית", "הקמצן", "בגדי המלך", "החיים הם חלום", "אותלו", "גן הדובדבנים" ו"אוכלים".
גורביץ' זכה בפרס פינקל עבור "גן ריקי", בפרס מוזאון תל אביב ע"ש ד"ר גמזו, בפרס מרגלית ונבחר לבמאי השנה 1999 במסגרת פרס התיאטרון הישראלי עבור "צל חולף", ב-2004 עבור בימוי "הקמצן" ובשנת 2005 זכה שוב בפרס בימאי השנה עבור בימוי "אושר". זכה בפרס לנדאו לשנת 2004 ופרס א.מ.ת לשנת 2005 על עבודות בימוי ועל תרומתו לתיאטרון הישראלי. ביוני 2012 הוענק לגורביץ' תואר דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה העברית בירושלים.
בהצגה משתתפים: ארז שפריר, אריאל וולף, ניר רון, תמר אלקן, מיטל אבני, ויטלי פרידלנד, יהויכין פרידלנדר, יונתן מילר ויוסי עיני.
מאיטלקית: עמרי סמית
עיבוד ובימוי: מיכאל גורביץ'
תפאורה: פרידה קלפהולץ-אברהמי
תלבושות: מאור צבר
מוזיקה: יוסף ברדנשווילי
תאורה: רוני כהן
|
|
| תאריך:
|
22/11/2013
|
|
|
עודכן:
|
25/11/2013
|
|
לאה טרן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
משקיף בלתי תלוי
|
22/11/13 20:55
|
|
אנחנו נעים בתוך תקופה שיש בה יותר בהירות, האינטנסיביות שליוותה אותנו הורידה הילוך, ויש תחושה שאספנו את עצמנו. אחרי שנחשפנו לכמה דברים חדשים שעזרו לכל אחד לחשוב שוב על עמדתו, לבחון שוב את נקודת המוצא והאמונה שהייתה בסיס לכל החלטה, האם יש אפשרות נוספת? אולי שינוי כיוון? המגמה מעשית יותר לחיי היומיום, זו שהזרעים שלה היו עד לאחרונה רק במחשבה ועתה הם מבשילים לתכלית. אלה מצבים העוזרים לחוות חוויות משחררות והרפתקאות חדשות.
|
|
|
|
|
למי ששאל את עצמו, מנין צמחה אסכולת רפי לביא בישראל - כאן התשובה. בין תלמידיו של האמן, הסופר והיסטוריון האמנות רוברט מאדרוול (1991-1915) באוניברסיטה היו גם סיי טוומבלי, רוברט ראושנברג וקנת נולנד, שהושפעו ממנו כל כך, עד כי חותמו ניכר ביצירותיהם. סיי טוומבלי היה מקור ההשפעה הגדול ביותר על רפי לביא, שציוריו הנראים יותר כקשקושים, היו ניסיון פתטי לחקות את מאדרוול. ולביא, העמיד בישראל דור של אמנים, שחיקוהו מבלי לחדש דבר.
|
|
|
|
|
המגמה המסתמנת במערכת הביטחון, עליה דווח לאחרונה בתקשורת, לבטל את מרכיב ערכות המגן בהגנת העורף, הינה ביטוי נוסף לתנודתיות המאפיינת את המדיניות בישראל בתחום חיוני זה. חודשיים בלבד חלפו מאז נוצר בארץ לחץ ציבורי ותקשורתי על תחנות החלוקה של ערכות המגן, בעקבות האיום להפעלת כוח אמריקני כנגד סוריה, בהקשר להפעלה של נשק כימי על-ידי המשטר בדמשק נגד המורדים. עוד זכור הרעיון (שנולד ב-מל"ל) בדבר הטלת עול הרכישה של ערכות חסרות, בהיקף של כ-40%, ישירות על הציבור. עדין לא ברור באיזו מידה אכן סוריה מחסלת לחלוטין את ארסנל הנשק הכימי הנרחב שבידה ואת כושר הייצור שלו. בתנאים אלה, האם נכונה הכוונה החדשה לסגור את תוכנית ערכות המגן, בה הושקעו מיליארדים מתקציב המדינה?
|
|
|
|
|
אחד משלושה מצבים הגורמים למנהלים להעלות את רמת המתח הנפשי (סטרס) שלהם הוא לפטר עובד. לא פשוט לומר למישהו "אתה מפוטר". קשה עוד יותר לעמוד מול העובד, לבשר לו על הפיטורין, להסתכל בפניו בעודו מעכל את הבשורה המרה ולשדר עסקים כרגיל בפני העובדים האחרים. למרות התהליך שנבנה עד לפיטורין: שיחות אזהרה, פגישות, מאמצים לייעול. להרגיש שאתה הסיבה למציאות החדשה של העובד המפוטר. להגיע בסוף יום העבודה למשפחה, ולחשוב על העובד שמבשר לאשתו וילדיו כי פוטר. לחשוב על השלכות המפוטר ובני משפחתו.
|
|
|
|
|
כ-15 חברות תעופה בינלאומיות מפעילות טיסות לואו קוסט בקו מתל אביב ליעדים שונים באירופה. אליהן תצטרף באביב הקרוב גם אל-על, שתתחיל להפעיל 5 מטוסי בואינג 737 במתכונת טיסות לואו קוסט לבודפשט, בוקרשט, ברלין, לרנקה ופראג. המשמעות היא שלקראת קיץ 2014, לא יופעלו טיסות סדירות ליעדים אלה וכל מכירת הכרטיסים של אל-על לאותם יעדים תתבצע במתכונת לואו קוסט - קרי, מחיר בסיסי לכרטיס הטיסה, ועליו חלות עלויות נוספות עבור הושבה במטוס, מזוודה וכדומה - בשונה מטיסות שכר (צ'רטרים), הנערכות במטוסים שנשכרים על-ידי חברה המפיצה את הטיסה באמצעות סוכנים וחברות. להבדיל מחברות לואו קוסט, המבצעות מכירה רק באמצעות האינטרנט, אל-על תאפשר מכירת כרטיסים ליעדי הלואו קוסט שלה גם באמצעות סוכני הנסיעות.
|
|
|
|
|
