ראש הממשלה לשעבר
אריאל שרון נפטר סמוך לשעה 14:00 (יום שבת) והוא בן 85. בניו גלעד ועמרי וכמה ממקורביו ניצבו ליד מיטתו בעת מותו. ליבו נדם בבית החולים שיבא כשמונה שנים לאחר שלקה בשבץ מוחי ושקע בתרדמת (ביום 04.01.06), ויומיים לאחר שמצבו הוגדר אנוש.
בנו
גלעד שרון הודיע בנאום קצר לתקשורת על לכתו של אביו. "זהו, הוא הלך כשהוא החליט ללכת", אמר. גלעד הודה לבית החולים שיבא, לצוות הרפואי ולכל העובדים, שסייעו בטיפול בשרון במשך שנים.
שרון ייקבר ביום שני בגבעת הכלניות סמוך לחוות השקמים, ליד רעייתו לילי שנפטרה. זו הייתה בקשתו, על-אף ששמורה לו הזכות להיקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים. בסביבת חוות השקמים כבר החלו בסידורים המתאימים כדי לאבטח את האישים הרבים, מישראל ומחו"ל, שיגיעו לטקס הלוויה.
תולדות חייו
אריאל שרון נולד בשנת 1928 ושימש בתפקידים הבכירים ביותר בפוליטיקה הישראלית: ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, שר הפנים ושר התעשיה והמסחר. שיא הקריירה הצבאית שלו היה תפקידו כאלוף פיקוד דרום בשנים 1973-1969.
בשנת 1945 הצטרף שרון להגנה. במלחמת העצמאות שימש מפקד מחלקה בחטיבת אלכסנדרוני ונפצע בקרבות לטרון. בשנת 1953 הקים את יחידה 101, שעיקר תפקידה היה פעולות תגמול נגד ההתקפות מרצועת עזה ומהגדה המערבית. בתחילת 1954 מוזגה היחידה עם גדוד צנחנים 890 ושרון מונה למפקדו. בשנת 1957 סיים את תפקידו כמח"ט צנחנים ויצא לקורס פיקוד ומטה בבריטניה. לאחר שחזר מילא שורה של תפקידים, שהאחרון שבהם היה אלוף פיקוד דרום. במלחמת יום הכיפורים מונה למפקד אוגדת מילואים 143 ומילא תפקיד מרכזי במבצע צליחת התעלה במלחמה.
לאחר המלחמה נבחר שרון לכנסת בינואר 1974 והתפטר בדצמבר 1974. בשנת 1977 הקים את מפלגת "שלומציון" וזכה בשני מנדטים, ולאחר מכן מיזג אותה עם הליכוד. באותו זמן פעל להידוק הקשרים עם גוש אמונים ופעל להרחבת ההתנחלויות. לאחר הבחירות לכנסת בשנת 1981 מונה שרון לשר הביטחון בממשלת בגין השנייה, ובתפקיד זה הוביל למלחמת שלום הגליל. בעקבות הטבח בסאברה ושתילה ולאחר מסקנות ועדת כהן, נאלץ שרון להתפטר בפברואר 1983 ומונה לשר בלי תיק.
במהלך השנים מילא תפקידים שונים בכנסת, כאשר בפברואר 2001 ניצח את
אהוד ברק בבחירות על ראשות הממשלה. והקים את הממשלה ה-29. במהלך כהונתו הגיע לשיאו גל טרור חסר תקדים. לאחר תקופה של הבלגה, החליטה הממשלה בראשותו לכבוש את השטחים שבשליטת הרשות הפלשתינית וצה"ל יצא בשנת 2002 למבצע "חומת מגן". המבצע, שהחל במרץ והסתיים במאי, פורר את תשתיות הטרור בשטחי יהודה ושומרון והושגו הישגים בתחום המבצעי-צבאי ובתחום המדיני.
במהלך תקופה זו התפרסם חשד, לפיו איש העסקים
דוד אפל העביר כספי שוחד לשרון דרך בנו, גלעד, לאחר שאפל העסיק את גלעד כיועץ מיוחד לפרויקט נופש תיירות באי היווני פאטרקלוס בשכר גבוה מאוד. האירוע נגמר לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה דאז,
מני מזוז, החליט שלא להגיש כתב אישום נגד שרון ובנו עקב העדר ראיות המספיקות להעמדה לדין. מאוחר יותר נחקר חשד לעבירות שוחד נוספות מצד שרון ובניו, אך מאחר ששרון כבר חלה - נסגר התיק.
בכנס שנשא בהרצליה בסוף 2003 אמר שרון, כי אם לא יימצא פרטנר פלשתיני הולם, הוא יבצע נסיגה חד-צדדית מחלקים מיש"ע וחפנה התנחלויות. התוכנית כונתה על ידיו "תוכנית ההינתקות". התוכנית יצא לפועל ב-15 באוגוסט 2005 כאשר פונו 25 התנחלויות מרצועת עזה וכן בסיסי צה"ל באיזור. התוכנית גרמה לחילוקי דעות קשים בציבור.
בנובמבר 2005, באמצע כהונתו השנייה כראש ממשלה ולאחר שלתוכנית ההינתקות לא היה רוב בליכוד, פרש שרון מהליכוד והקים את מפלגת קדימה. המפלגה זכתה לפופולריות רבה וסקרים שונים ניבאו לה 40 מנדטים. בבחירות לכנסת ה-17 זכתה המפלגה ב-29 מנדטים. בין חברי המפלגה באותה תקופה היו
אהוד אולמרט,
שמעון פרס,
דליה איציק,
זאב אלקין,
אברהם הירשזון,
צחי הנגבי ו
חיים רמון.
בדצמבר 2005 עבר שרון אירוע מוחי קל, בעקבותיו היה אמור לעבור צנתור. ערב הצנתור, ב-4 בינואר 2006, עבר שרון אירוע מוחי חמור וסמכויותיו כראש ממשלה הועברו לאולמרט. לאחר טיפול חירום, שקע שרון בתרדמת והוא אושפז בביה"ח הדסה עין כרם עד מאי 2006. לאחר מכן הועבר למחלקה לשיקום נשימתי בשיבא ובנובמבר 2010 הועבר לביתו בחוות השקמים.