|
ניתן להפחית את ההתקפים [צילום אילוסטרציה: AP]
|
|
|
|
|
אפילפסיה או מחלת הנפילה (כפי שהיא מכונה בלשון עממית), הינה קבוצה של הפרעות נוירולוגיות המתאפיינות בהתקפים אפילפטיים. המשותף לקבוצת הפרעות זו, היא פעילות חשמלית לא תקינה במוח (הפעילות החשמלית המוחית נמדדת ב-EEG). הסימפטומים של המחלה הם שונים. חלק מהחולים סובלים מאירועים קצרים של רעידות, חלקם סובלים מאפיזודות של ניתוקים או מפרכוסים כוללים ומורכבים עד לאובדן הכרה.
אפילפסיה מטופלת בדרך-כלל על-ידי תרופות השולטות בהופעת הפרכוסים, אך אינן מרפאות את המחלה. אצל כ-30% מהאנשים הסובלים מאפילפסיה, הפרכוסים אינם נשלטים על-ידי תרופות. בחלק מהמקרים ניתן לעזור על-ידי התערבות ניתוחית או השתלת קוצב.
כ-1% מאוכלוסיית העולם סובלים מהמחלה וההערכה היא שבישראל חיים כ-70,000 חולי אפילפסיה ומתוכם לפחות 15,000 ילדים. חולים אצלם המחלה נשלטת על-ידי התרופות, חיים בדרך-כלל חיים נורמלים. הקושי העיקרי הוא אצל אותם חולים אשר התרופות אינן עוזרות או עוזרות באופן חלקי. חולים אלו נאבקים בכל יום כדי לקיים מסגרת חיים רגילה. הם מתקשים לתפקד במקומות עבודה, בלימודים ואפילו בבית.
חלק מהתסמונות המופיעות אצל ילדים, מלוות באיחור התפתחותי, קוגניטיבי ומוטורי, קשיי שפה והתנהגות קיצונית. חלקם לומדים במסגרות חינוך מיוחד או במסגרות ביתיות בשל הצורך בהשגחה צמודה. אצל ילדים הקושי לקיים חיים נורמלים הוא גדול יותר - הם אינם יכולים לישון מחוץ לבית, לצאת לטיולים במסגרת כיתתית או להשתתף במסיבות ריקודים (רעש בעוצמה חזקה והבהובי אורות עשויים לגרום להתפרצות אפיזודה אפילפטית).
נוירופידבק היא שיטת טיפול שמקורה במעבדות נאס"א בשנות ה-60 והוכחה כשיטה יעילה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, חרדות והפרעות שינה, משמשת כטיפול יעיל גם במחלת הנפילה (אפילפסיה). השיטה יעילה, מוכחת מחקרית, לא פולשנית ולא תרופתית. טכנולוגיה חדשנית מאפשרת למידה התנהגותית על-ידי צפייה בסרט או בתוכנית טלוויזיה. המטופל מחובר למכשיר הדוגם את הפעילות החשמלית של מוחו ומקבל משוב חיובי על פעילות תקינה (תמונת הסרט נקיה וברורה) ומשוב שלילי על פעילות שאינה תקינה (תמונת הסרט מטושטשת). באמצעות משוב זה, לומד המטופל לתקן את דפוס הפעילות המוחית שלו ולקרבה לנורמה. כשהמוח לומד לפעול בצורה נורמטיבית יותר, גם שכיחות ההתקפים ועוצמתם, פוחתת משמעותית.