סיפורי פנינה שכטר - נקראים מצחוק

סיפוריה של פנינה שכטר מעלים חיוך על הפנים - ומי שקורא את קורות חייה, מבין, כמה כוחות נפש יש בה להתגבר על משוכות ומהמורות וסיפור חיים לא קל: פנינה שכטר עלתה ארצה בגיל 15 מבוקובינה - רומניה בשנת 1948 במסגרת עליית הנוער. כנערה התחנכה בבית-ספר מקווה ישראל.

פנינה נישאה ליוסף שכטר ונולדו להם שלושה ילדים. בנה הצעיר אבי נפל בלבנון בשנת 1984 במלחמת שלום הגליל. במשך שנים שימשה כמזכירה ב"אמונה". פנינה צברה ניסיון ומוניטין, בהמשך למדה ספרנות ועבדה בספריית בית אבא חושי בחיפה. מי שקורא בכתביה רואה, כי בחרה להביט על העולם בחיוך, לעיתים אימצה את הפסוק מן התפילה "עין במר בוכה ולב שמח". ההומור הוא הנשק שלה לשרוד.

בתצלום המצורף מופיעים שלושת ספריה האחרונים, עד-כה תשעה ספרים. בכולם מבט רחב אופקים, עין בוחנת על החיים ועל צירופי מקרים, גם כשהיא כותבת על מצבים קשים או מתסכלים, הכל בחצי חיוך, קצת בקריצה. אתה קורא בספריה ונחשף למצבים מפותלים, לעיתים נושך שפתיים מול מעשי עוול, לנוכח תקלות מוזרות ומרגיזות. ומייד חש רוגע: מבטה כה סלחני, כה מרפא, עד כי גם גיבורי הסיפור מבינים זאת. לפנינה הטובה יש הזדהות עימם, אמפתיה לגורלם: יש תהליך של שינוי, של קתרזיס.

פנינה כבר בגיל הזהב, ואפשר לומר שהיא הפנינה שבכתר, כל כתביה הם פניני הומור. יש גם גמול לעמלה: בעבר זכתה בפרס ספרותי מיוחד מקרן הספרות חיפה.

מתברר, שאפשר לכתוב בחיוך ובתבונה של מוסר השכל על כל דבר, ותמצאו בספר החדש שלה המון סיפורים מרנינים ומפעימים, תחושה של התמודדות עם מצבים שונים. כך למשל הסיפור שקשור באובדן כרטיס אשראי. כמה כולנו חרדים ממצב כזה. כאן בסיפור יש תחושה של הליכה בשבילי הנפש של אותו אנטי גיבור, שאיבד כרטיס אשראי וכל עולמו חרב עליו. וכך היא מתארת מצבים מקפיצים שונים: החשש לארֵח בפתאומיות המון אורחים, סיפורי דייטים מוזרים וסיפורי שידוכים... מכל דבר ומכל עוקץ יודעת פנינה להפיק דבש. פשוט להוציא מתוק מעז, ואם מדובר בסיפורי עבר - מתוק מאז.

הינה דוגמה נוספת: בסיפור על אבשלום נאור היא חודרת לנפשו של אדם שהגיע לגיל 87 - שקם יום אחד מחלום, וכולו שופע תקווה. בחלום בישרו לו, שבוטל נושא המוות, אין יותר מוות בעולם. אבשלום מחליט מייד: "כאיש חפץ דעת בלתי נלאה ואוהב ספר, תכנן אבשלום להקדיש את כל זמנו לקריאה מהנה, ספר ועוד ספר. לא עוד חיים שמסתובבים סביב לשעון ולא מספיקים לעשות כלום".

הרי לכם ציר עלילה מסקרן ומפתיע. חלום מוזר, ומכאן השתלשלות עניינים מצחיקה, עמוסה בפואנטות בעלילה, וכל זה מוביל לדיון מחכים ומשובב במהות החיים, ביכולתנו למצות מהם את המיטב, להבין מה משמעות דרכנו, חיינו.

בסיפור אחר נדרשת רזיאלה להחליף את חברתה ולתת הרצאה בסמינר להשתלמות מורות. מצבים מפתיעים - זה הקלף המנצח של פנינה. היא נענית לאתגר את גיבוריה במשימות פתאומיות, במצבים מדהימים שלא חשבו עליהם. קוראיה של פנינה שכטר נסחפים אחר כתיבתה הקלילה, המחכימה, ההומוריסטית. פנינה יודעת לנווט את סיפוריה בתוך מבוכים מוזרים, ומיטיבה להדהים אותנו תמיד בדיאלוגים שנונים, בסוף שיש בו תובנה מיוחדת, רגע של הארה.

למזלנו, טוב שיש עדיין בקרבנו סופרים שאינם חוששים להתמודד עם החיים בלשון מחויכת, קצת סאטירית, קצת אירונית - ודווקא בדרך זו אנו מגלים שהסיפור מוביל אותנו לחוכמת חיים, למחשבה חדשה. וכמובן לחיוך.

יישר כוח לפנינה שכטר, קוראייך מחכים לספרייך הבאים.