|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
טיול נדיר בעיר הראשונה שעברה לשליטת הרשות הפלשתינית מגלה אתרים היסטוריים רבי חשיבות, רחובות שלווים ופוטנציאל שאיננו ממומש
|
חיכינו שעה יותר מכפי שהיה מתוכנן, אבל בסוף נכנסנו ליריחו – כ-40 מטיילים בסיור שארגן בית ספר שדה כפר עציון, בהדרכתו של ד"ר ירון עובדיה (5.2.15). ההמתנה בהחלט הייתה שווה. לא כל יום וגם לא כל שבוע יכולים ישראלים להיכנס לעיר, הראשונה שהועברה לרשות הפלשתינית במסגרת הסכם אוסלו. קשה לומר שממש טיילנו ברחובות יריחו. הסיור התמקד באתרים ההיסטוריים והתיירותיים של העיר, ורק חלפנו ברחוב הראשי בדרכנו חזרה לירושלים. ובכל זאת, ניתן היה להתרשם מכמה תופעות. האחת: השקט. צה"ל הסיר מזמן את המחסומים שלו מסביב ליריחו, לה יש מסורת של שמירה כמעט מלאה על השקט גם בימי האינתיפאדה. המסורת הזו, הסביר עובדיה, הולכת אלפי שנים אחורה. כעיר מפתח במערכת הדרכים האיזורית, ליריחו תמיד היה אינטרס בחיים שלווים שיאפשרו לסוחרים ולמבקרים לעבור בה ולהעניק פרנסה לתושביה. השנייה, הקשורה לראשונה: סבר הפנים היפות בו מתקבלים המבקרים מישראל. אמרו לנו להמיר את הכיפות בכובעים ולא להתבלט בלבושנו, אבל כולם ראו ושמעו היטב שאנחנו ישראלים. אני לא יודע אם אוהבים אותנו, אבל בטוח שרוצים להתפרנס מאיתנו – וזה בסדר גמור, וגם יכול וצריך להוות מודל לערים פלשתיניות אחרות. השלישית, שכנראה גם היא קשורה לראשונה: תנופת הבנייה. בשולי העיר מוקמות וילות, חלקן של בני יישובים אחרים בשומרון, המעדיפים לבלות את החורף באקלים הנוח של יריחו. מחנות הפליטים כבר הפכו מזמן לשכונות לכל דבר, למרות שברור שיש גורמים שמבקשים להנציח את עליבות החיים בהם – למשל הרשות הפלשתינית, מבחינתה זהו קלף מיקוח פוליטי והסברתי, ואונרא, שמפרנסת אלפי עובדים בטיפול הבלתי-מסתיים בפליטים מ-1948. הרביעית: יריחו רחוקה מלממש את מלוא הפוטנציאל שלה, ודאי בתחום התיירות. פברואר הוא חודש אידיאלי לביקור בעיר, ובכל זאת – האתרים היו כמעט ריקים. אולי זה חוסר מודעות, אולי זה חוסר בשלות. זה כנראה לא חוסר כסף, כי הפלשתינים קיבלו תרומות יפות מאוד לטיפוח העיר ואתריה, למשל מארה"ב ומיפן, כפי שמעידים השלטים. |
|
|
ביצור או פולחן השמש?
|
|
|
הממצא החשוב ביותר בתל יריחו הוא מגדל אבן מהתקופה הניאוליטית – קרי: לפני 10,000 שנה – ממנו יוצאים שני קירות הנראים כמו חומות. בהנחה שמדובר בביצור, הרי שלפנינו עדות לקיומה של עיר 5,000 שנה לפני כל מקום אחר בעולם – ויריחו אכן מתייגת את עצמה כ"עיר העתיקה ביותר בעולם". אבל בכלל לא בטוח שזה ביצור, כפי שסברה הארכיאולוגית קתלין קניון שחשפה אותו.
יש הסבר אחר, הקשור לשמה של העיר – המלמד על זיקתה לירח. בכלל, אומר עובדיה, לאורך השבר הסורי-אפריקני יש לא מעט מקומות המלמדים על פולחן השמש והירח: בית ירח, מג'דל שמס ועוד. אם מסתכלים מהמגדל מערבה, רואים בקו ישר את הפסגה עליה ניצב מבצר דוק החשמונאי, שהיא הגבוהה ביותר באותו רכס. בדיקה מצאה, כי ב-21 ביוני – היום הארוך ביותר בשנה – מטילה השמש את צילה מאותה פסגה בדיוק על המגדל. זה בהחלט מעלה את האפשרות שמדובר בשריד לפולחן השמש.
לי זה הזכיר מה שראיתי בטלוויזיה בבריטניה בביקורי האחרון בלונדון: פענוח תעלומת סטונהייג', עמודי האבן הענקיים בני אלפי השנים. שם התגלה, כי השמש מטילה את הצל בדיוק במרכז המעגל ביום הקצר ביותר של השנה, 21 בדצמבר. באנגליה הקרה והגשומה, חיכו התושבים בכליון עיניים ליום המבשר שהחורף מתחיל להסתיים. ביריחו הלוהטת, ההמתנה היא ליום שמצביע על תחילת סופו של הקיץ.
|
|
|
|
|
פער של 200 שנה בתיארוך
|
|
|
בתל יריחו מחפשים כמובן את השרידים לחומות העיר שכבש יהושע, אשר כידוע לפי הסיפור המקראי קרסו מאליהן לקול תרועת השופרות. אלא שבתל אין שום שריד לחומות ולהרס משנת 1200 לפני הספירה, התקופה בה נהוג לתארך את יהושע. אבל גם זה לא חד-משמעי, אומר עובדיה. קיים פער קבוע של 200 שנה בין התיארוך המקראי לבין התיארוך המדעי, המתבסס על זה המצרי. כלומר: 1200 לפני הספירה בלוח המדעי, היא 1400 בלוח המקראי – ומתקופה זו דווקא יש ביריחו שרידים מתאימים. מה שמלמד, שגם המדע אינו תמיד מדויק.
|
|
|
|
|
סכסוך בין המנזר למפעילי הרכבל
|
|
|
מנזר קרנטל שוכן על צוק ההר המשקיף על יריחו ממערב. זהו מנזר פעיל, בו מתגוררים שבעה נזירים יוונים-אורתודוכסיים שמנסים לתמרן בין הסיבות שהביאו אותם למקום – הרצון להתבודד ולעסוק בפעילות דתית ורוחנית – לבין העניין התיירותי והצלייני הרב במקום. הפשרה: אפשר להיכנס כמה שעות ביום, ולא בקבוצות גדולות מדי – ולו רק משום שהמקום קטן וצר. ומי שגם שבעה אנשים זה יותר מדי בשבילו, יכול תמיד לפרוש אל תאי ההתבודדות שבמעלה המצוק.
אל המנזר אפשר להגיע ברכבל, אבל אנחנו עלינו במוניות. למה? כי יש סכסוך בין הנזירים לבין בעלי הרכבל. בעוד הראשונים רואים חשיבות דתית בעלייה לרגל, פשוטו כמשמעו, האינטרס של הרכבל הוא כמובן הפוך והמפעילים גם רוצים שהמבקרים יעברו בחנויות שלהם שליד המנזר. התוצאה: מי שמגיע ברכבל לא מורשה להיכנס למנזר. בינתיים נראה, שמפעילי הרכבל הם המפסידים העיקריים. הנה דוגמה קטנה לנקודה שהזכרתי קודם, בדבר אי-מיצוי הפוטנציאל התיירותי של העיר.
|
|
|
|
|
אחד המפוארים ביותר בארץ
|
|
|
את היום התחלנו בארמונו של הורדוס שבמערב יריחו. עובדיה אמר מראש שלא נתאכזב, כי האתר לא שמור כיאות ומדי שנה נעלמים ממנו עוד ועוד אבנים. סברתי שלפלשתינים אין, מן הסתם, אינטרס לשמר שרידים לנוכחות יהודית – אבל במקרה הזה חשדתי בכשרים. הארמון מצוי בשטח סי, דהיינו: בריבונות ישראלית מלאה, וישראל היא שמזניחה אותו. למה? ככה.
סיימנו את היום בחרבת אל-מפג'ר שבצפון יריחו, המכונה ארמון הישאם – אחד המפוארים ביותר שהתגלו בארץ, ואשר נבנה במאה השמינית בידי שליטי בית אומייה. זהו אתר מסודר ומתוחזק, גם אם לא ברמה הגבוהה ביותר, והוא מצוי כולו בשליטת הפלשתינים. בעוד ישראל נראית כמי שלא ממש רוצה שיישארו שרידים למורשת היהודית של יריחו, הפלשתינים דואגים לטפח את אלו המלמדים על נוכחות מוסלמית בעיר 900 שנה מאוחר יותר.
|
|
|
ישראל מפקירה את ארמון הורדוס
|
|
|
|
|
הפלשתינים מטפחים את ארמון הישאם
|
|
|
|
| תאריך:
|
13/02/2015
|
|
|
עודכן:
|
15/02/2015
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מגיב ותיק
|
13/02/15 22:41
|
|
|
|
2
|
|
יחיאל111
|
9/03/15 13:20
|
|
|
|
3
|
|
גינגי רחובות
|
14/04/15 22:57
|
|
בשנים האחרונות התעצמה המגמה של היחלשות השחקנים המדינתיים במזרח התיכון. כתוצאה מכך חלה שחיקה ביכולותיהם של צבאות סדירים להתמודד עם המגמה המקבילה, שהיא גם תוצאה של היחלשות המרכזים השלטוניים - עליית כוחם והשפעתם של שחקנים לא-מדינתיים. ניתן להבחין בין שני סוגים של שחקנים לא-מדינתיים: האחד, הוא הסמי-מדינתי, הכולל את חמאס וחיזבאללה, המציבים איום מידי ומוחשי בפני ישראל, ואף את 'המדינה האיסלאמית'. הסוג השני כולל ארגונים לא-מדינתיים, שאינם בעלי זיקה גאוגרפית מובהקת ואחריותם כלפי האזרחים בשטחים הנתונים לשליטתם היא נמוכה, ומגיע עד כדי אחריות שאינה קיימת.
|
|
|
|
|
מדוע בחרו שני נערים בני 17 להסתנן לישראל כאשר בידיהם תחמושת, במטרה להיכלא בישראל? זה מלמד הרבה על החיים תחת שלטון חמאס
|
|
|
|
|
חוב גדול חב עם ישראל לפרעה מלך מצרים,
|
|
|
|
|
בצהריים חורפיים וגשומים למדי, מצאתי את עצמי בשיאו של הסמסטר, על אוטובוס מלא בסטודנטים נלהבים, בדרך לשבירת שגרה מבורכת בדמות הצגה בתיאטרון הלאומי 'הבימה'.
|
|
|
|
|
קולם של פצועי המלחמה מושתק. למרות קשר השתיקה, קולם נשמע היטב מתוך הספר 'לחזור אל החיים'.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
ברית ארוכה בין גרמניה לברית המועצות; המטרה של גרמניה וברה"מ הייתה פולין; יהודי פולין לא הבינו מה מאיים על שרידותם; פיתוח ה"בליץ קריג" הגרמני; הגנרל היהודי גאורגי שטרן מפתח את מלחמת...
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
