style News1 | שיחה ונגיעה קלה בשירת המשורר דוד אדלר
הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
יומני בלוגרים
ראשי  /   ספרות  ספרים  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
איש תקשורת
איתן אבריאל, (נולד 11 בדצמבר 1960), איש תקשורת ישראלי.
[צילום: איציק וולף]
עיתונאי
אבנר הופשטיין (נולד: 1969), עיתונאי ישראלי, מרבית פעילותו המקצועית הוקדשה לעיתונות חוקרת.
[צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
חבר כנסת
עמיר פרץ (נולד: 3 בספטמבר 1952), פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת, כיהן בעבר בתפקידי שר הביטחון והשר להגנת הסביבה. כמו-כן כיהן כיושב-ראש הסתדרות העובדים. מב
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
התמנון האירני
11/05/2018   |   עמי דור-און
 
 
 
השיא של "צעדת השיבה"
11/05/2018   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
לאירופים יש תוכנית חרום
11/05/2018   |   איתמר לוין
 
 
 
נצחון המתכננים על המתקנים
11/05/2018   |   איתמר לוין
 
 
 
עסקת הענק של דוד זביידה
11/05/2018   |   אלעזר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
איתן קלינסקי משורר ומורה לתנ"ך הצטרפות ל- VIP
שיחה ונגיעה קלה בשירת המשורר דוד אדלר
דוד אדלר

אבקש לשוחח עם מספר שירים, שכתב מהנדס וד"ר לרפואה המוכיח, שמלבד שליטה ברזי המדע הוא שולט גם ברזי מלאכת רקמת המלים, שנרקמה במפה לירית צבעונית ויפה בספר - "פַּעַם אוּלַי אֶכְתּוֹב עַל זֶה"

▪  ▪  ▪
איני בא לכתוב ביקורת על ספר שירה. אני רק מבקש לשוחח עם ספרו של דוד אדלר הדוקטור והמהנדס, מי שעיסוקו בתחום עורקים וורידים, המוליכים אל לבנו חיים, המוכיח לקוראים את יכולתו גם בתחום הולכת המילים, בהובלה רגישה ומדויקת של מילים, שקיבלו בספרו חיים פואטיים עשירים.

אבקש לשוחח עם מספר שירים, שכתב מהנדס רפואי וחוקר בתחום הלב המוכיח, שמלבד שליטה ברזי המדע הוא שולט גם ברזי מלאכת רקמת המלים, שנרקמה במפה לירית צבעונית ויפה בספר - "פַּעַם אוּלַי אֶכְתּוֹב עַל זֶה", שיצא לאור בהוצאת "אבן חושן". זה ספרו השני, קדם לו "סְקִיצוֹת לִתְמוּנָה בִּלְתִּי שְׁלֵמָה", שזיכה אותו בפרס ספרותי מאוד מוערך, פרס רמת גן לשירה לשנת תשע"ג.

אסתפק בנגיעות קלות בשירי דוד אדלר בשיחת אוהב. לשירו "עֵצָה שִׁמּוּשִׁית לִמְשׁוֹרֵר בְּקֶשֶׁר לֶאֱלוֹהִים" (עמ' 82) הגעתי לאחר שבבוקרו של אותו יום חניתי שעה קלה בשירו של מאיר ויזלטר הכותב על ירושלים "עַל סַפְסַל הָאֶבֶן שֶל אֱלוֹהִים, אֲבָל אֱלוֹהִים לֹא יוֹשֵׁב שָׁם. עַל סַפְסַל הָאֶבָן הַחִוֶּרֶת יוֹשֵׁב לוֹ סוֹחֵר קִטְנִיּוֹת מֻסְלְמִי". כשקראתי את שירו של ויזלטר ברקע הדהדו דברי ירמיהו מפרק י"ב: "צַדִּיק אַתָּה ה', כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ, אֲבָל מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתְךָ, מַדּוּעַ דֶּרֶך רְשָׁעִים צָלֵחָה". דוד,

צר לי, שלא אקבל הצעתך - "אַל תַּזְכִּיר אֶת אֱלוֹהִים גַּם לֹא אֱלוֹקִים...פָּשׁוּט אַל תַּזְכִּיר אוֹתוֹ בִּכְלָל..." (ע' 82).

הסתייגותי מהצעתך נובעת מעצם קבלתי את הנוכחות האלוהית בשירה ובצורך התמידי הבוער בי לנהל אתו דיאלוג. דיאלוג כן, דיאלוג שואל, גם מתריס אבל גם מתחשב וסולח. זה לא דיאלוג של מאמין בקיום האל כאיוב וכירמיהו, אלא אני האתיאיסט, המכבד מאות מיליוני אנשים על פני כדור-הארץ, שבתודעתם ובחייהם קיימת נוכחות חזקה של אלוהים. גם מתוך כבוד לסבא רבא שלי שהיה רב וסבתא רבתא שלי, שציפו כי אלך בדרכם.

דוד, היה זה ביאליק שכתב לעברם של החפצים לדעת את המעיין ממנו שאבו "אָחֶיךָ הַמּוּמָתִים עוֹז וְתַעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ לִסְבּוֹל חַיֵּי סְחִי וּמָאוֹס" הוא הפנה אותם "אֶל בִּית הַמִּדְרָשׁ הַיָּשָׁן וְהַנּוֹשָׁן". אך בעומדו מול גיא הריגה הוא זועק בזעם לעבר המען האלוקי- "יְמוּגַר נָא כִּסְאוֹ לָעַד", אם הוא מתכונן לאחר לפעול למימוש המחויבות שלו להציל את עמו מגיע ההריגה.

אני משער, שאיימת המלחמה, שקטפה מויזלטר את אביו במלחמת העולם השנייה הביאה אותו לחשבון עם אלוהים. כך ביאליק בעומדו מול גיא ההריגה בקישנב בשנת 1903. כך גם ההקצנה בהתפרצות של יונה וולך, שמלחמה קטפה כאן בישראל את אביה מחייה.

קרבה טוטאלית

דוד, קשה לי לקבל את גישתך, המבקשת "אַל תַּזְכִיר לִי אֶת אֱלוֹהִים", וממאן לקבל את גישתך, לפיה משורר צריך ליטול מרחק משירתו - "כָּךְ אֲנִי מֵבִין: הַמֶּרְחָק הַנָּכוֹן בֵּינִי וּבֵין שִׁירָתִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁבֵּינִי לְבֵין עַצְמִי" (ע' 72), דוד אומנם מצמצם את המרחק בשיר, כשהתוואי שלו "הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת עַד נְקֻדַּת הַכְּאֵב". מול גישה זו ובמיוחד גישת הבר-סמכא לשירה, המצוטט - "שירתך יפה ואמינה, אך חסר בה המרחק", אני סבור, שתמיד יש לאמץ קרבה טוטאלית חזקה בין הכותב ושירתו, קרבה טוטאלית לנשואי כתיבתו. אני כן מתחבר למשפט הפתיחה של הספר "מִמֶּרְחָק הַגַּעְגּוּעַ" (עמ' 7) בכותבו: "אַל תָּמֹד לִיֻֻ אֶת הַמֶּרְחָק הַנָּכוֹן כְּמִדַּת כָּל בָּשָׁר. מֹֹֹד לִִי בְּמִדָּתִי שֶׁלִּי שֶׁהִיא אַחֶרֶת". אני מצפה שהמידה תהיה קרובה, קרובה מאד, ותהיה חלק מהאש הבוערת בכתיבה של המשורר.

בפכפוך מלטף של שתיקות מזכה אותנו דוד אדלר בשיר "הַשֶּׁקֶט הַמֵּעִיק" (עמ' 34) שקט "הַמַּקְפִּיא פּוֹלֵט קוֹלוֹת אֱנוֹשִׁיִּים" זה שקט "הַמְּבַקֵּשׁ פֻּרְקָן". עוצמתו הלירית של השיר מבקשת מאתנו הקוראים להקשיב לדומיה. הדומייה שהגיש לנו דוד אדלר מתכתבת, ואולי זו רק הרגשתי, עם שירו של יעקב אורלנד - "אֲנִי שׁוֹתֵק אֵלַיִךְ... אֲנִי אוֹמֵר לָך הַרְבֵּה מִלִּים כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁמַעְנָה שְׁתִיקוֹתַי...". שיר הפותח גם את ספרה של פרופ' מיכל אפרת "עַל שְׁפָתָם תִּפְרַח דּוּמִיָּה", ספר הכולל עשרים ושלושה שערים. בכל שער היבט אחר של שתיקה.

השפה הנקייה והמדויקת של דוד הד"ר והמשורר כבשה אותי בתיאור התמורות בחייו ב"שיר אמיתי" (ע' 27) מצאתי את עצמי בשיר - "הָיִיתִי פַּעםַ יֶלֶד ...כְּשֶׁיָּדַעְתִּי לְהַבְדִּיל בֵּין טוֹב לְרַע, שָׁמוּ בָּארֶט עַל רֹאשִׁי. גָּבַהְתִּי עַד שֶׁשּׁוּלֵי מִכְנָסַי רָחֲקוּ מִקְצוֹת נַעֲלַי...קוֹמָתִי הִתְיַצְּבָה וְלֹא הָיְתָה עוֹד כִּפָּה עַל רֹאשִׁי אַחַר כָּךְ הָיִיתִי אַבָּא ...אֲנִי מַצְהִיר בַּזֹּאת שֶׁהַמְּאוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה".

לצד השינוי המהותי בעצם הפרידה מהכיפה, למעשה מאומה לא השתנה "הִנֵּה דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה". נותר הילד שבו, כפי שנפגוש בשיר "אִצְטְרֻבְּלֵי הַבְּרוֹשׁ" (ע' 11) "מקץ שִׁשָּׁה עֲשׁוֹרִים ... תּוֹלֵשׁ אִצְטֻרְבְּלֵי הַבְּרוֹשׁ מְלוֹא חָפְנַיִם. מִסְתַּכֵּן בְּהֶרֶס שְׁמִי הַטּוֹב בִּמְחִי זְרִיקָתָם עַל כָּל עַמּוּדֵי הַחַשְׁמַל שֶׁבָּרְחוֹב." בגילוי לב ובכנות אמיצה הוא חוזר ומצהיר "דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה ...הִנֵּה אֲנִי אוֹתוֹ הַיֶּלֵד", שגם בבגרותו נהנה מהמנות הגדושות של שובבות במשחקי הילדים, שכבר אינם מוכרים.

הילד השובב, שהיה לד"ר ולמשורר, מצייד את הקורא במידה רבה של אופטימיות בשירו המופלא - "אֵין אָדָם שֶׁאֵין לו שָׁעָה" (ע' 9). הכותרת של השיר מסגירה חשש, כי קפצה לכאן ברייתא המחייבת שקלא או טריא. אבל הקורא זוכה לפרץ אופטימיות מסדר יום של משורר, המשכים לבוקר רענן ויפה "שׁוֹפֵעַ כְּמוֹ יָם". בעקבות בוקר יפה האופק מתרחק, ומאיר יום המעניק לו אושר במלאכת הכתיבה. אל הלילה יגיע עייף. זו עייפות בריאה, עייפות רעננה שזכתה לחבק בוקר יפה ומשביע "שופע כמו ים כְּאִלּוֹּ אָכַלְתִּי לִוְיָתָן".

אסיים את השיחה במילות תודה על השיר הנושא את השם "ישעיהו ליבוביץ" (ע' 35, שסמכותו המדעית-ההגותית-הדתית-המוסרית חסרה לנו. מלות הסיום של השיר "אָמַרְתִּי לָכֶם" משכו אותי לספרו של הנביא הושע ב' 25: "וְאָמַרְתִּי לְלֹא-עַמִּי עַמִּי-אַתָּה" בתקווה שלא ירחק היום ו"הוּא יֹאמַר: אֱלוֹהַי", הוא יאמר כי הוא נכון לפעול כדי לרדת מהשרטון עליו עלה.

ישעיהו ליבוביץ אמר למדינה שהסתאבה בחטא היוהרה המדינית ושליטה על עם זר - "אָמַרְתִּי לָכֶם". למרבה הכאב, מעטים אוזנם הייתה כרויה לקולו המוסרי. הושע הנביא אומר את דבריו לדעת קהל עוינת הממאנת לשמוע, אך הוא נושא תקווה - הם עוד יאמרו אלוהי.

תאריך:  09/05/2018   |   עודכן:  10/05/2018
איתן קלינסקי

מועדון הבלוגרים עוקבים: 56לקבלת רשימות איתן קלינסקי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
"מקור", ספרו האחרון (עד כה) של בראון דן, באחת האמירות כבדות המשקל הן ביהדות והן בקרב דתות אחרות "דע מאין אתה בא ולאן אתה הולך".
08/05/2018  |  עפר דרורי  |  יומני בלוגרים
מבקש אני לפרסם פוסט ששלחה אלי אשת החינוך והסופרת אילנה מוסקל. אני מפרסם את הפוסט בהסכמתה ומביא אותו כלשונו. אילנה שהיא אישה רצינית אומרת כי הסיפור הוא אמיתי. וזו לשון הפוסט שכתבה אילנה מוסקל. שווה לקרא את דבריה. וכך כותבת אילנה:
08/05/2018  |  אלי אלון  |  יומני בלוגרים
מוחם הקודח של מומחי התחנה לחקר החקלאות ברחובות ושל משרד החקלאות כולל "מפעל הנגב" היו הראשונים ליצור סטרט-אפ" חקלאי מדברי בארץ
המשורר ג'מאל צדקי אל זאוי נולד ב-17 ליוני 1863 ונפטר ב-1936; משורר עירקי, אביו ממוצא קורדי ואמו ממוצא טורקי, חי בבגדד ועבר לאיסטנבול ולירושלים להשלמת לימודיו.
התלבטות עירונית: האם עדיפה הנצחה מקומית או שימוש בשמות מההיסטוריה היהודית העובדה שרחובות רבים נקראו על שם אבות תנועת הציונות והעבודה כלל לא הטרידה אותנו באשר רחובות בשם זה הכרנו מאז ומתמיד בתל אביב, ראשון לציון, חיפה ועוד

פורומים
ספרות
ספרים
תרבות
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
פוליש לרצפה רק מחברת פוליש מקצועית
כתיבת המומחים
כיצד גוגל קובעת את מדד הסמכות של דפי האינטרנט השונים
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט