שנה למותו של המשורר והפזמונאי יוסי גמזו

המשורר, הסופר והסטיריקן יוסי גמזו, פרופ' לספרות עברית, ליווה את התרבות בארץ מזה שנים רבות והיה מבכירי הפזמונאים והמשוררים בישראל. הוא חתום על עשרות רבות של שירים, חלקם הפכו מזה כבר לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. בין שיריו הבולטים: "איפה הן הבחורות ההן", "סימן שאתה צעיר", "זוהי יפו", "סתם יום של חול", "הכותל", "לילך רוצה לקטוף את הירח", "ירושלים האחרת", "מה הוא עושה לה", "טנגו תורנות", "שלא לאהוב אותך איך אפשר", "לי-לך", "השריון עשה היסטוריה" והרשימה עוד ארוכה.

אגב, את רוב שיריו הידועים כתב בין השנים 1980-1960. בנוסף לפזמונים כתב יוסי גמזו גם שירים ליריים שפורסמו בכתבי עת ובעיתונים שונים, לעתים תחת שמות עט שונים, וכן תירגם שירים וסונטות. גמזו פרסם למעלה מ-30 ספרים בתחומי השירה, הסיפּורֶת, ספרות הילדים והעיתונות. בין ספריו: "לא רוצים לישון רוצים להשתגע", "בלוריות ברוח" ועוד.

יוסי גמזו - פרקי חייו

הוא נולד ב-14 בפברואר 1938 בפריז בירת צרפת, שם עשו הוריו חיים וגרטי (גרטה) את תואר הדוקטורט שלהם באוניברסיטת סורבון. בהיותו בן שנה עלה לארץ עם אביו. המשפחה התגוררה בבית בן שני חדרים ברחוב בר כוכבא 67 בתל אביב, לא רחוב מכיכר דיזנגוף. הבית היה ספוג תרבות. אביו מבקר התיאטרון והאמנות הנודע ד"ר חיים גמזו, נהג לארח בביתו אמנים ויוצרי תרבות. ובמסגרת תפקידו כמבקר תרבות בעיתונות גם השתתף באירועי תרבות רבים, ויוסי בנו נלווה אליו לא פעם. "כבר בגיל צעיר נחשפתי לעולם עשיר של אמנות, תיאטרון וכתיבה", סיפר לימים יוסי גמזו.

בסוף נובמבר 1943, בהיותו בן 5, נפטרה אמו של יוסי, גרטי (גרטה) בגיל 32 לאחר מחלה ממאירה ממושכת והובאה לקבורה בבית העלמין בנחלת יצחק. אביו חיים גמזו נישא שוב ב-1948, לחווה לבית שוורץ. יוסי נשלח להתחנך בקיבוצים. תקופת מה שהה בגבע, אחר כך עבר לקיבוץ גן שמואל ומשם למעברות שם למד כילד חוץ במוסד החינוכי בקיבוץ ובהמשך סיים לימודיו התיכוניים ב"גימנסיה העברית הרצליה" בתל אביב. כבר בגיל 9 בשנת 1947 פורסמו כמה משיריו בעיתוני ילדים ונוער ובהם "משמר לילדים". בצה"ל שירת ככתב צבאי בביטאון "במחנה גדנ"ע" ולאחר שירותו הצבאי החל גמזו בלימודי ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

"אתם נוער אתם"?

ב-1958 יצא לאור ספרו הראשון של יוסי גמזו "אתם נוער אתם"? שהוא אסופת הומורסקות וסאטירות. שם הספר כנראה בהשראת אמרתו המפורסמת של "זקן השומרים" אברהם שפירא הזכור בין היתר כמי שאמר "אתם נוער אתם? אתם חרא"! (מטעמי לשון נקיה שונה החרא לבררה).

בתחילת שנות ה-70 ערך את "אופק", כתב עת לספרות להגות ולביקורת בו כתבו בכירי הסופרים והמשוררים בארץ, אולם חייו של כתב עת זה היו קצרים מאוד ואחרי כמה גיליונות פסק מלהופיע. במשך שנים פרסם בעיתון 'דבר' טור שבועי בשם 'על ספסל בשדרה'.

נישואיו לבתו של ישראל ישעיהו

באפריל 1968, כשהיה בן 30, נשא יוסי לאשה, את נעמה ישעיהו, בתו של שר הדואר ישראל ישעיהו ולימים יו"ר הכנסת. בחתונה שנערכה במלון "מיראמר" במכמורת השתתפו מאות איש ובהם שרים, חברי כנסת, ראשי מפא"י, ואנשי ציבור. את הזוג השיא הרב הראשי לצה"ל האלוף הרב שלמה גורן. למאות הקרואים חולק קלף ועליו שיר שכתב במיוחד לאירוע חתן השמחה יוסי גמזו. נישואי יוסי ונעמה לא עלו יפה ובשנת 1972 נפרדו. לזוג נולדה בת בשם לילך, כיום לילך עין הבר, אמנית ויוצרת. לפחות בשניים משמות שיריו בווריאציות שונות מופיע השם לילך ("לילך רוצה לקטוף את הירח", ו"לי-לך"). יש הטוענים כי יש קשר בין שמות שיריו אלה לבתו לילך, אבל כמובן את זה רק המשורר יוכל לאשר והוא כבר לא איתנו. שוחחתי עם יוסי גמזו מספר פעמים. בשלב מסוים רציתי לשאול אותו בנושא זה אבל נמנעתי מכך.

מרצה לספרות בארץ ובחו"ל

בשנת 1973 עזב יוסי גמזו את הארץ ונסע לארצות הברית, שם לימד ספרות עברית באוניברסיטאות שונות ובניהם באוניברסיטת אוהיו. בארה"ב השלים עבודת דוקטורט על יצירתו של המשורר והסופר איציק מאנגר. בהמשך עבר לאוסטרליה שם שימש מרצה לספרות וללשון עברית באוניברסיטת סידני. בשנת 1993, לאחר 20 שנות שהות בחו"ל שב ארצה ועבר להתגורר באילת שם לימד במכללה האקדמית של אילת. בהמשך עבר להתגורר בקצרין שברמת הגולן ושם לימד ספרות עברית במכללת "אוהלו". בשנים האחרונות עד מותו התגורר בדירה קטנה וישנה בשכונת קריית אליעזר בחיפה וחי בדוחק כלכלי.

פרס אקו"ם על מפעל חיים

גמזו עוטר וזכה בכ-14 פרסים ועיטורים על יצירותיו ומפעליו התרבותיים. בשנת 1968 זכה בפרס "יציב" לספרות ילדים על ספרו "לא רוצים לישון - רוצים להשתגע! ב-1971 זכה בפרס "שווימר" לעיתונאות ע"ש וולטר שווימר.

ב-2013 הוענק ליוסי גמזו פרס אקו"ם על מפעל חיים בזמר העברי, ע"ש אהוד מנור. בנימוקים למתן הפרס נאמר בין השאר: "שיריו של גמזו מצטיינים בשפה עשירה ובחריזה מושלמת. הם נטועים בנוף הארץ ובהווי הישראלי ומתארים היטב את האוהב והכואב שבחיינו כאן. גמזו ניחן ביכולת להשתמש על-פי הצורך גם בהומור בריא וגם ברגישות רבה. ברוחו ובכתיבתו הסאטירית גמזו עדיין "צעיר, כמו יום אביב בהיר".

ב-2016 זכה גמזו בפרס ע"ש אריק איינשטיין הניתן מטעם משרד התרבות, לאמנים ותיקים בני 60 ומעלה בתחום הזמר העברי. בנימוקים למתן הפרס, כתבו השופטים: "יוסי גמזו הוא סטיריקן, הומוריסט, מתרגם, משורר ופזמונאי ישראלי במלוא מובן המילה. ביצירתו הוא משלב עין בוחנת ורגישות גבוהה עם הומור וצחוק בריא, מבט מהצד עם מעורבות ואכפתיות. גמזו מייצג את הניגודים הרבים המאפיינים את החברה והתרבות הישראלית: קודש וחול, השתתפות בקרב וכמיהה לשלום, התבגרות וילדוּת, רצינות וקלילות, דמע וצחוק, והכל מתוך אהבה אמתית לשפה העברית, לתרבות ולחברה הישראלית".

פעיל כמעט עד יומו האחרון

יוסי גמזו היה פעיל כמעט עד יומו האחרון. הוא הוזמן והתארח בערבי ומועדוני זמר ותרבות, המשיך ליצור ולכתוב. הופיע במשותף עם יוצרים וזמרים ובהם עם חוקר הזמר עופר גביש ועם הזמר קלוד פרץ, כתב בקביעות בכתב העת האינטרנטי היוקרתי, "חדשות בן עזר" ושיריו שודרו באורח קבוע בפתח תוכניתו של מושיק טימור "שישי אישי" המשודרת מידי ליל שבת. משה טימור אמר עם היודע דבר מותו "כבר תקופה ארוכה שמדי שבוע יוסי גמזו נהג לכתוב לתוכניתי "שישי אישי" טור קבוע בחרוזים בנושאים אקטואליים, עמו פתחתי את תוכניתי. יוסי גמזו, איש מוכשר מאוד, הוא יחסר לי מאוד, ולא רק לי, אלא גם לאלפי המאזינים".

אות הוקרה מ"בר-אילן"

ביוני 2019 במסגרת כנס המוזיקה השנתי "מי אני? שיר ישראלי!", העניקה אוניברסיטת בר-אילן אות הוקרה ליוסי גמזו על תרומתו לתרבות הישראלית ולזמר העברי ונערך לכבודו מופע הוקרה והצדעה מרשים שנקרא "סימן שאתה צעיר" כשם אחד משיריו. בין האמנים שהופיעו באירוע: להקת חיל החינוך והנוער, אבי טולדנו, אוהד שרגאי, אורי בנאי, אבי טולדנו, יהודה אליאס, גבי ברלין, יעל נחליאל, מיטל טראבלסי וקלוד פרץ. מנחת האירוע חוקרת הזמר הישראלי ד"ר טלילה אלירם סיפרה בערב על מאחורי שיריו וכיצד ובאילו נסיבות נכתבו. אני מביא חלק מדבריה, כפי שסיפרה בערב ההוקרה לגמזו.

סיפורים שמאחורי כמה משירי גמזו

"השעות הקטנות של הלילה" היה השיר הראשון שכתב גמזו שהולחן. את השיר הלחין יוחנן זראי. היה זה גם השיר הראשון בקריירה הבימתית של אריק איינשטיין אחרי להקת הנח"ל והסמבטיון. השיר נפתח במילים: "השעות הקטנות של הלילה הן אולי הגדולות באמת. בשעות הקטנות של הלילה העולם את ההגה שומט".

"קוראים לנו ללכת" - השיר נכתב על-ידי יוסי גמזו ואפי נצר לצעדת 4 הימים המיתולוגית שנערכה בזמנו על-ידי הצבא והגדנ"ע. מספרת חוקרת הזמר טלילה אלירם: "גמזו ונצר התבקשו לכתוב את השיר לצעדה כשבוע לפני הצעדה וכל יום השמיעו את השיר בגלי צה"ל כדי שאלפי החילים החיילים והצועדים יספיקו ללמוד אותו כדי לשיר אותו בצעדה. השיר "תפס" הושמע רבות והפך לפופולרי בזמנו.

"לילה ראשון בלי אמא" - ב-1965 העלתה להקת גייסות השריון מחזמר המספר על ההווי בבסיס צבאי שנקרא "למה יו-יו". את השירים במחזה כתב יוסי גמזו ומי שהלחין אותם היה המלחין רפי בן-משה. שיר אחד מהמחזמר הפך לידוע ואהוב במיוחד וזהו "לילה ראשון בלי אימא". השיר שאהוב ואקטואלי עד היום נפתח במילים: "לילה ראשון בלי אימא כל הבסיס מחריש מה שעובר בי פנימה לא מעניין שום איש..."

"הלילה לטיילת" - ב-1964 הוקמה להקת זמר בשם "רביעיית הטיילת" שכללה את חדוה עמרני, דוד טל (חדוה ודוד) אושיק לוי וגבי ברלין. יוסי גמזו כתב עבורם שיר רומנטי "הלילה לטיילת". השיר מתחיל במילים "רוצה אותך הלילה לטיילת רוצה אותך הלילה אל החוף".

שיר ערש - 1969 - מספרת על נסיבות כתיבת השיר "שיר ערש - 1969" חוקרת הזמר ד"ר טלילה אלירם: "עד 1969 נהגו היוצרים לשלוח את שיריהם לפסטיבל הזמר והפזמון והוועדה הבוחרת בחרה מבין השירים את השירים שהשתתפו בפסטיבל. ב-1969 לאחר שנה שלא נערך הפסטיבל פנו מנהלי הפסטיבל אל יוצרים ידועים והזמינו אצלם שירים. אריה לבנון ויוסי גמזו נענו לפניה וכתבו יחד שיר שנקרא "שיר ערש 1969", שתיאר את אותם הימים של מלחמת ההתשה, ההפגזות, והשהות במקלטים. בשיר דו-שיח בין אב לבתו השואלת איך אפשר לאהוב עולם שכולו מלחמה? את השיר ביצעה בפסטיבל הזמרת אלכסנדרה.

"ילדי איננו ילד עוד" - ב-1969 כתב יוסי גמזו את השיר "ילדי אינו ילד עוד". את השיר כתב גמזו ביחד עם המלחין חיים ברקני מקיבוץ שער הגולן בעקבות התרשמות המלחין מבנו גדעון ברקני שהיה אז חייל צעיר בצבא. השיר מושפע מאווירת אותם ימים של מלחמת ההתשה.

"אילו כל האוהבים" - השיר "אילו כל האוהבים", נמנה עם השירים שכתב יוסי גמזו בשנות ה-60 והולחן על-ידי נחום הימן ובוצע על-ידי הגבעטרון שנחצ'ה היימן ניהל. שיר זה נכתב בכמיהה לשלום ומילותיו אקטואליות עד היום.

"הכותל" - על הנסיבות והרקע לכתיבת השיר "הכותל", סיפר יוסי גמזו: "כאשר הגענו לכותל המערבי שגבל בסמטה צרה שרצפתה מרופדת כולה בתרמילי תמ"ק עוזי, ראינו את חטיבת הצנחנים ששחררה שעות ספורות קודם לכן את הר-הבית הכולל את מתחם הכותל. הם היו אומנם המנצחים אך מעולם לא היה צבא מנצח כל כך שקט וכל כך קודר.

לא היה קשה לנחש את הסיבה לכך. רבים מחבריהם לנשק של החילים הדוממים האלה שילמו על השחרור ההרואי הזה ביקר מכל. עובדה מצמררת זו וכל כך לא מתרברבת ולא צוהלת של צבא מנצח החונק את דמעותיו על מות חבריו ללחימה הרשימה אותי עד עמקי נשמתי.

אותו לילה לא יכולתי לעצום עיניים ומיד בהגיעי לדירונת העלובה שלי ברחוב שלמה המלך כבר התרוצצו במוחי מול הכותל כל דמויות השיר: הנערה, הצנחן, הרב הישיש והאם בשחורים, כל דמות והתייחסותה הספציפית אל אבני הכותל.

מספר יוסי גמזו: מאוחר יותר נשאלתי פעמים רבות איך ייתכן שישנם אבנים עם לב של אבן. עניתי, ואני משיב גם כיום, שמותר למשורר לכתוב על הכותל המערבי שמיליוני יהודים תוחבים פתקים בין סדקי אבניו שאבנים אלה מבחינה היסטורית ומטפורית יש להם בפולקלור לב אדם.

"בשערייך ירושלים" - מיד לאחר שחרור ירושלים החלו להיכתב שירים רבים על האירוע ההיסטורי. אחד השירים הללו "בשערייך ירושלים" נכתב על-ידי יוסי גמזו והשיר מקשר את קרבות תש"ח, ואת נפילתה של העיר העתיקה בידי האויב עם קרבות השחרור של העיר העתיקה במלחמת ששת הימים וגם את המחיר הכבד שגבה שחרור הרואי זה. כאשר נכבש הכותל קיבל המלחין יחזקאל בראון לימים חתן פרס ישראל טלפון מיהורם גאון "יושב אצלי יוסי גמזו, אולי אתה מוכן לכתוב שיר על כיבוש ירושלים" ביקש יהורם גאון. במשך כל אותו הלילה ניהלו גמזו ובראון שיחות טלפון בעניין השיר. יוסי הכתיב את השיר בטלפון בית אחר בית ויחזקאל בראון כתב את הלחן. למחרת יצא יהורם גאון עם חצוצרן מהתזמורת והקליט אותו. שיר זה מתקשר עם העבר הרחוק והכמיה לירושלים ומשולב בו ציטוט משירו של המשורר יהודה הלוי "ציון הלא תישאלי לשלום אסירייך". השיר נפתח במילים: "עומדות רגלינו בירושלים ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור".

"זו היא יפו" - אחד מהשירים הידועים והאהובים שכתב (מילים) יוסי גמזו הוא השיר "זו היא יפו". השיר "זוהי יפו" נכתב לסרט תעודה בן 20 דקות שגולל את סיפורה של יפו. מספרים שמפיקי הסרט רצו שאת השיר הזה יבצע זמר שהיה מפורסם. על-פי דברי אבי טולידנו רצו להציע אותו ליהורם גאון שהיה באותו זמן בארצות הברית.

משה וילנסקי מלחין השיר התעקש שאת השיר יבצע זמר צעיר שהוא שמע אותו לראשונה בתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות" שהייתה הכוכב הנולד של פעם. הצעיר היה אבי טולדנו, אז צעיר בן 17 שעלה זה לא מכבר ממרוקו. מאחר שאבי טולדנו היה אז עולה חדש שלא ידע עברית הם נפגשו בביתו של המלחין וילנסקי בתל אביב ויוסי רשם עבורו את המילים באותיות לטיניות וכך שר מבלי להבין את המילים והשאר היסטוריה. השיר הפך להצלחה גדולה.

סתם יום של חול' - שיר ידוע ואהוב נוסף שכתב גמזו היה "סתם יום של חול" סיפר לימים גמזו על כתיבת השיר: "פנה אלי שמעון ישראלי עם הלחן של השיר וביקש שאכתוב לו מילים. השיר, עוסק במודע ביום רגיל וחסר ייחוד. יוסי גמזו, סיפר כי נעמי שמר כתבה מילים למנגינה לפניו, אולם שמעון ישראלי לא היה שבע רצון מהם ופנה אליו מבלי לספר לו מי המחברת המקורית.

יוסי גמזו נפטר ב-10 בפברואר 2020 והובא לקבורה בבית העלמין בנחלת יצחק בימים אלה מלאה שנה למותו ראוי להנציחו יהי זכרו ברוך.