בתזמון מופלא נחתה עדותו במשטרה של
מני נפתלי, לשעבר אב הבית של מעון רה"מ בירושלים, על שולחן השבת הטלוויזיוני ובתוכה - בין "פטריות חימום", פיצוחים ונרות נשמה שנדדו מירושלים לקיסריה ובחזרה - אמירה אחת קצרה של נפתלי, שהיא לבדה צריכה להספיק לשים קץ למבול הרפש שנוחת עלינו מאז פרסום דוח המבקר. כוונתי ל"שורה התחתונה" כפי שסוכמה בערוץ הראשון: "לא נמצא קשר בין ראש הממשלה לעדותו הארוכה של נפתלי".
נתניהו, הקורא תמיד להפנות את הביקורת נגדו ולא נגד אשתו - טועה. ראש הממשלה הקודם
אהוד ברק והיועץ המשפטי וינשטיין, שבמשקי הבית שלהם הועסקו עובדות זרות ללא רישיון כחוק, לא קיבלו אחריות ולדין עמדו נשותיהם. במקרים ההם הורמו כמה גבות, לעומת זאת אצל נתניהו אין חולק שהוא "לא בעסק". ואשר ל
שרה נתניהו, כבר מצא
מבקר המדינה המלומד שהיא איננה גוף מבוקר וממילא, גם גוף העומד לבחירות - איננה. אדרבה, לפי גרסת התקשורת בדבר "הבושות" שאשתו עושה לו כביכול, יהיו מי שדווקא יצביעו בעד ראש הממשלה - סוג של סולידריות.
התקשורת טוענת, שלנתניהו "כדאי" להסיט את הדיון הציבורי משערוריות המטבח אל התחום המדיני, ולא היא. איפכא מסתברא: לו סילק מטאטא גדול את כל השטויות ממלחמת הדברים של הבחירות, נתניהו היה מתקשה מאוד להתמודד עם כמה קושיות אמיתיות, קשות וחמורות הנוגעות לשיטת שלטונו. למשל, הפרט הקטן שלליכוד אין מצע בגלל השערורייה ללא דוגמה שלראש המפלגה (הוא ראש הממשלה) קו מדיני העומד בניגוד קוטבי למדיניות הרוב המכריע במפלגתו: הוא מצדד במדינה פלשתינית - נאום בר-אילן - והם רואים במדינה כזאת את הריסת הציונות והכנסת המדינה לסכנה קיומית. יתר על כן, המדינה הפלשתינית היא המגדירה את השסע הפוליטי בעם, את ה"ימין" ואת ה"שמאל", ועל כן מתבקשת השאלה: מצביעי ליכוד בוחרים בעד מדינה פלשתינית או נגדה ? ימין או שמאל? על השאלה הזאת יתקשה נתניהו להשיב יותר מאשר בסוגיית החשמלאי או "מס הבצורת" על מי הבריכה.
באין רהיטי-גן, מצביעי בקעת הירדן ומי שבקעת הירדן קרובה לליבו היו שואלים את נתניהו, כמה מטרים מרובעים השאיר לישראל בשביל בסיסי צבא סמוך לנהר הירדן, אחרי שוויתר לקרי על כל ההתיישבות היהודית בבקעה? וכיצד יביאו לשם תגבורות ואספקה שוטפת אחרי שיהרסו את היישובים מאלקנה בואך מעלה אפרים - קריית נטפים, ברקן, רבבה, יקיר, ברוכין, אריאל, נופי נחמיה, רחלים, תפוח, מגדלים - השומרים על הציר המרכזי לבקעה, הוא "חוצה שומרון"? בימים של שקט פגעה שם אבן קטלנית בראשה של אדל ביטון הקטנה, וביקיר נקברה - כיצד ינוע שם צבא כשהציר, כמו ציר פילדלפי, יהיה ריק מיהודים?
ועוד: הרי לא תיתכן הקמת מדינה פלשתינית מבלי לרוקן את השטח מיהודים (100,000 לפי חשבונות השמאל). האם יורשה נתניהו לחצות את מערכת הבחירות מבלי שיצטרך להודות שהוא אכן מתכוון לבצע גירוש כזה, ואם כן - כיצד הוא מעז לבקש את קולות הימין, ולחלופין, אם הוא מתחייב שלא לגרש ולא להרוס (ואדל הי"ד תוכל לשכב על משכבה בשלום) - כיצד בתנאים אלה יקים מדינה פלשתינית? והשאלות הנגזרות - למה גנז את דוח
אדמונד לוי? וכמה זמן תימשך ההקפאה?
אסור לתת למערכת הבחירות לחלוף מבלי שראש הממשלה ישיב על השאלות האלה. לא לכבודנו להתעסק ב"נרות ריחניים" ובסידור השערות של אשתו. לא מתאים לנו לעשות מן הדמוקרטיה שלנו בדיחה זולה.