הסיפור של שושן-פורים

כמו כל עיר-פרזות חוגגת ירושלים, המוקפת חומה, את שושן-פורים, יום לאחר חג הפורים החל בשאר הישובים במדינה..

תחילה התנו חז"ל את קיומו של שושן-פורים בקיומה של חומה מתקופת אחשוורוש, כאשר זה היה זמן התרחשות הנס שאירע בה ליהודים. אלא שבסופו של דבר הם גמרו אומר לקבוע את החג עבור ערים שהו מוקפות חומה בתקופתו של יהושע בן נון. וכך נחשבה באותה עת ירושלים לעיר היחידה שהייתה מוקפת חומה, ושינוי ההחלטה בא כדי לתת עדיפות לעיר פרטית כלשהי על פני הערים של ארץ ישראל. כיוצאת-דופן בקטגוריה זו נחשבה שושן עצמה והיא זכתה לפריבילגיה באשר בה התרחש, בעצם, הנס היהודי.

שושן קשורה בטבורה להיסטוריה היהודית. בתקופת גלות-בבל התגוררו בה הנביאים דניאל ונחמיה, ואילו אסתר הפכה שם למלכה. סמוך לשושן מצוי אתר הנחשב לבקרו של הנביא דניאל. בספר היובלים", הנחשב לאחד הספרים החיצוניים, מוזכרת שושן כאחד ממקומות-ישיבתו של שם בן נח ושל בנו הבכור עילם.

ואלה תולדות

הבמגילת אסתר מופיעה שושן הבירה עשר פעמים והיא מוזכרת גם בספר "דניאל" ובספר "נחמיה". היא הייתה חלק משושן-רבתי ומקור המילה "בירה" נעוץ ב"בירתא" בארמית, שפירושה מצודה, שבה שכן ארמון המלך. כאחד מהישובים העתיקים בעולם החלה בה ההתיישבות באלף השביעי לפני הספרה וברבות הזמן היא הפכה לעיר הבירה של האימפריה. העילמית. בשנים 2330 עד 2240 לפני הספירה הפכה שושן לעיר-מחוז אכדית, תחת שלטונו של המלך סרגון. בשנת 2004 לפני הספרה נפלה האימפריה השומרית בידי העילמים וחזרה להיות בירת-עילם.

ב-1175 לפני הספירה הביאו העילמים מבבל לשושן, כשלל, את הלוחות המקוריים, שעליהם נכתבו חוקי חמורבי. אלא שכ-50 שנה מאוחר יותר הצליחו הבבלים לכבוש את שושן. בשנת 1901 לספירה נמצאו בה הלוחות המקוריים.

במהלך ההיסטוריה שלה נהרסה שושן לפחות שלוש פעמים: בפעם הראשונה על-ידי האשורים ב-647 לפני הספירה; בפעם השנייה על-ידי הצבאות המוסלמיים, שכבשו את פרס, לראשונה, ב-638 לספירה; ובפעם השלישית על-ידי הכובשים המונגולים ב-1218 לספירה. לאחר מכן נעזבה העיר העתיקה באורח הדרגתי. כיום שוכנת במקום עיר המחוז האירנית שוש, המונה 62 אלף תושבים.