מכתב מאמא

בני היקר מכל יקר, מכתבך גרם לי שמחה מרובה כל כך. זה זמן רב לא קבלתי כל אות חיים ממך. וכעת כתבת אליי. והריבית לכתוב. מיטיבה אני להבין לרוחך ורוצה מאוד לעודדך.

כותב הנך שנוכחת לדעת, כי חסר אונים הנך ומגיע בשל כך לידי ייאוש. שומע הנך כל העת ברחוב וחוזר על דברי המסיחים, כי עמך נידון לכלייה, שהרי טוענים שונאי ישראל "מפי דברי ימי האנושיות אנו למדים, כי הוא לא נתן לו לעולם כל נכסים חומריים ולא יצר כל ערכים רוחניים".

טועה הנך בני. מפי ההיסטוריה אנו למדים אחרת. עמים רבים ממלאים תפקידים ארעיים שונים לתועלת האנושיות. יוצרים ערכים נחוצים לשם מטרות ידועות. בזה תפקידם מסתיים והם גזים ונעלמים מעל פני האדמה. עמך שלך נשאר, משום מה?

יצירות רבות, מאילו שיצרו העמים, נמחקו מזיכרונו של העולם. קיים רק דבר מה, ששום כוח בעולם אינו יכול למוחקו. הדבר הזה הרי הוא מצפונו של עולם. היצורים שניטל מהם מצפונם אינם אלא גלמים. אדם בלי מצפון אינו אלא רגב עפר וטיט.

המצפון הזה, נשמת העולם הזו, הבין את עמך וקבלהו לתוך משפחת העמים, ועמך הבין, כי רק הודות לנשמתו יוכל לזכות באושר ובאלמוות. עמך הוא מצפון העולם בקרב העמים האחרים. זו היא תעודתו, ייעודו. זו היא סיבת קיומו בעולם.

פקודה ממרומים

היהדות, בני, היא המלחמה להבאת האלוהים לארץ, המלחמה לניקיונו וקדושתו של לב האדם. מלחמה זו נלחם עמך בכוח ובחיל, ובעיקר ברוח, בצדק, בתפילות הלב ובשאיפתו הנצחית לממשלת היושר והצדק.

כעת, בני, הלא תבין משום מה אנו מתבדלים מן האחרים והיכן היא סיבת נצחיותנו עלי אדמות?

לכשיכבד לבך עליך, אל תגיד, כי לא תעצור כוח לשאת את גורלך. מוכרח הנך לשאתו, בני. כך נגזר עליך. פקודה היא שניתנה לך ממרומי מרומים. זו היא שליחותך, זו היא עבודתך עלי אדמות.

בעבודה גשמית, ימלא אחר את מקומך, אבל איש לא יקבל עליו את התפקיד להביא את האלוהים לאדמה. הלוך תלך להיות לעם ומדינה בין עמים אחרים... והורה תורה להם את תורת אחוות האנושיות.... את תורת ההתמזגות עם האלוהים.

כיצד עליך לדבר אליהם בני?

הגד תגיד להם:
לא תרצח -
לא תנאף -
לא תגנוב -
ואהבת לרעך כמוך,

נשוא תישא בני, והגאל תיגאל....

כמכתב הזה כתבה אם יהודייה מופלאה, לבנה, לכולנו. מצאתיו ברומן הביוגראפי על יאנוש קורצ'אק 'הדוקטור נשאר', מאת פאולינה אפנשלאק. נשיא העדה דאז, אף הוא, איש המעשה, בעל המרץ, התקיף בדעתו, נתלהב מדבריה של האם היהודייה הנצחית. הדוקטור ישב כשהוא כפוף על המכתב, שהשליחות, התעודה, המשיחיות, המשיח, מפעמת בו והיא נצח ישראל. חזון "המלך מתיא' ומדינתו, נתמזג ברוחה של האם היהודייה, אמה של מלכות, ומתגשם במדינה היהודית.