בשנת 1932 כתב אלברט איינשטיין מכתב לזיגמונד פרויד וביקש ממנו לפתור עבורו את חידת המלחמה. השאלה שהציג איינשטיין לפרויד הייתה עניינית: "האם יש דרך לשחרר את בני האדם מפורענות המלחמה?" ובנוסח מוכר יותר כשאלתו של אבנר בן נר: הלנצח תאכל חרב? לא אלאה את הקוראים בפרטי תשובתו של פרויד אך אביא ציטוט קצר מתשובתו לאיינשטיין:
"אין זה בגדר האוטופיה לקוות כי לא ירחק היום והשפעתם של שני גורמים אלה - העמידה התרבותית והחרדה מפני המלחמה - תשים קץ למלחמות". ואכן לא רחק היום ורק שבע שנים לאחר מכן פרצה מלחמת העולם השנייה שדיללה את אוכלוסית העולם בשמונים מיליון בני אדם. ענק רוח כפרויד כשל בענק בהסתמכות על "עמידה תרבותית" ותקוותו לקץ המלחמות נותרה כאוטופיה נאיבית ומנותקת. אבי הפסיכואנליזה, בשאלת המלחמה, לקה באי הבנה מוחלטת של נפש האדם. באופן די אירוני דווקא איינשטיין היה זה שדחף את ארצות הברית לייצר את פצצות האטום הראשונות שכל "פורענות מלחמה" שהטרידו את מנוחתו החווירו לידן . באופן יותר אירוני דווקא נשק נורא זה הוא שהביא לסיום המלחמה והפחית משמעותית את פורענות המלחמה.
בינתיים, יש לומר.
זוהי רק שאלה של זמן עד שאחד המטורפים שהישיגו ו/ או ישיגו נשק נורא זה גם ישתמש בו בטרופו. סבו של הדיקטטור הנוכחי ב
קוריאה הצפונית הבין כי לא לנצח ישלים המערב המתיימר להיות "נאור ומוסרי" עם בית הכלא הגדול ביותר שידעה האנושות בו כלא את כל עמו ברודנות נפשעת. הדבר היחיד שעלה על דעתו (ובצדק מבחינתו) כדי למנוע את פריצת שערי הכלא ושיחרור עמו ע"י המערב היה פצצות אטום. לצורך השגת ההרתעה האולטימטיבית היה מוכן "להתחייב" לדברים שהמערב לא חלם עליהם כלל ובכלל זה התחייבות חד-משמעית לא להחזיק בפצצת אטום ולא לפעול להשגתה. כעבור שנה מהתחייבותו ערכה קוריאה הצפונית ניסוי גרעיני מוצלח שהפך את הדיקטטורה האפילה הזו למעצמה גרעינית. כל שנותר לחכמי המערב לומר הוא "הלא התחייבת"?!! ואיך בדיוק מטפלים בדיקטטור אטום ומאוטם למשעי שהחליט כי כל העם שייך לו וליורשיו? עיניכם הרואות - נאדה!, מפקירים את עשרות מיליוני האסירים הנמקים בכלא "קוריאה הצפונית" לחסדי שליטם המרומם לדרגת אל וממשיכים ללמד את הדור הבא את תורות המוסר של גדולי הפילוסופים המערביים...
אין אני נמנה עם אלה הטוענים כי ארצות הברית והמערב בכלל לא ירשו לעצמם הונאה נוספת שכזו. לדעתי ההפך הוא הנכון משום שניסיון קוריאה הצפונית לימד אותם כי מדינה שתדבק במטרתה להשיג נשק קטלני זה תשיגו בסופו של דבר, על אפם ועל חמתם ובעיקר על תמימותם של רודפי השלום. לדעתי (אף שמודע אני לכך כי הדבר נשמע הזוי) המערב השלים עם כך שלא רק לאירן תהייה פצצת אטום אלא לכל מדינה שבאמת תרצה בכך . השלמה זו של המערב העייף ממלחמות היא תחילת קץ האנושות. לא פחות.
אובמה - פרוידיאני גמור כאשר נשיא ארצות הברית אומר כי ההסכם המתגבש עם אירן הוא "הדרך הטובה ביותר" למנוע מאירן נשק אטומי מה שאזניי שומעות הוא כי ההסכם הינו הדרך הטובה ביותר למנוע מאירן
מלהשתמש באטום ולא מלהחזיק באטום. בעניין זה אובמה פרוידיאני גמור ומאמין באמת כי "החרדה מהמלחמה" תשכנע את האירנים ואחרים שיבואו אחריהם כי יש לשים קץ למלחמות. כשפרויד אומר זאת בווינה השלווה לפני עליית היטלר אפשר לסלוח לו אך כשנשיא המעצמה הגדולה בעולם אומר זאת היום??
באופן לא מפתיע להשקפתו זו הצטרפו נאורים ממחנה החלום הקוראים למנהיגנו "להפסיק מההפחדות". פובליציסט אטום מח אף כתב "תנו להם אטום" כשהוא "מנמק" ברצינות מצמררת מדוע אטום בידי מוסלמים הנשבעים למחוק אותו ואת משפחתו מהמפה אינו דבר נורא כפי ש"הימין" בישראל מציג זאת.... ובכלל מדוע ( כך שואל ברצינות גמורה הכסיל) שלישראל תהייה פצצה ולהם לא? גם
יוסי ביילין שהביא עלינו את אסון אוסלו קורא להמשיך בניסויים בבני אדם ומברך על ההסכם עם אירן - בדיוק כפי שברך על הבאתם של רוצחים נתעבים בניסויו הקודם מתוניסיה הרחוקה לגבולותינו.
פרויד באופטימיות ילדותית האמין ב-1932 כי "החרדה מהמלחמה" ו"העמידה התרבותית" ישימו קץ למלחמות. העולם המערבי נאחז באופטימיות פרוידיאנית זו ומרגיע את עצמו כי "מאזן האימה" ימנע מבני האדם שימוש בנשק קטלני זה. הוא רק שכח כי מתאבד בז ל"חרדה מהמלחמה" כשם שהוא בז לעמידה "תרבותית" מכל מין וסוג.
ואני הקטנטן שרק מתבונן מהצד יכול רק להתפלל כי טועה אני וצדק פרויד וכי קץ המלחמות נראה באופק. שימחה עצומה תציף אותי אם יתברר כי השטן בכבודו ובעצמו שתל בתודעתי מחשבות שגויות שכאלה.
ועד אז אשאר עצוב. כי יודע אני שפרויד היה צריך לחסוך מאלברט את המלל האינטלקטואלי הרב ולענות לשאלתו במילה אחת קצרה - "כן".
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
