|
|
אדם וחוה. נענשו כי העזו לתת ביטוי לכמיהה טבעית [צילום: אבי ולדמן]
|
|
|
|
|
כאב ואהבה שלובים בספרות המקראית והאחד אינו מרפה מהשני. כשלמרבה הצער, נראה שהכאב עוטף את האהבה בייסורים קשים, לעתים קשים מנשוא . ולנו הקוראים נותר רק לקבל אהבה כואבת ומתייסרת בספר התנ"ך, ספר שכה אהוב עלינו.
ההצהרה הראשונה של התנ"ך בנושא האהבה מופיעה בספר בראשית ב' 24, בו נדרש כל בן "לעזוב את אביו ואמו ודבק באשתו", וכל זאת כדי ש"יהיו לבשר אחד". להצהרה זו ממתינה הצהרה סותרת וכואבת בפרק הבא. ההצהרה הראשונה ניתנה טרם גילו בני הזוג את להט האהבה. רק לאחר הגירוש ידע אדם את חווה והם חוו חוויה רגשית של מגע בין המינים. או ליתר דיוק הם נענשו כי העזו לתת ביטוי לכמיהה טבעית וגם לחוות אהבה.
שיר השירים פורם את כל הכבלים ומתאר את החדווה שבכמיהה האינטימית, על הכאב ועל ההתייסרות הטמונים בה - "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה..."(שיר השירים ח, 7).
כל סיפור מקראי הפורס בפני הקורא תמונה של אהבה - מייד האהבה מתכסה בקדרות של כאב. מיכל מתוך אהבה לדוד יוצאת בגלוי נגד אביה, מסכנת את חייה ומצילה אותו. "הפיצוי" לו היא זוכה במרוצת השנים הוא בהתאכזרות של דוד כלפיה כולל רצח ילדיה.
געש התפרצות האהבה בין דוד לבת שבע הוא במחיר של כאב ושל רצח מי שהיה בעלה, מפקד בכיר בצבאו של דוד. אהבה של דוד ובת שבע מקבלת ממדים כואבים, כשבת שבע נאלצת לשאת בדממה את כאבה ולהשלים עם קיומה של נערה צעירה ויפה בשם אבישג, שבאה לפתור בעיות של צינה, שאחזו בדוד המזדקן ובכך תופסת את מקומה של בת שבע .
במקום להציג לנו תמונת חיים של זקנה יפה, זקנה אוהבת ומכבדת את הזולת, אנחנו מקבלים תמונה כואבת. תמונה כואבת המשפילה את אבישג הצעירה, שצריכה להפקיר את עלומיה בזרועות גבר מזדקן, הנושא את השם דור, ונושא את התואר מלך ישראל, ומנגד מנות גדושות של כאב, השפלה ונבגדות של בת שבע, אם שלמה.
אומנם הגמרא במסכת סנהדרין דף כ"ב ע"א "מרגיעה" אותנו, שהיו שלש עשרה ביאות של דוד לבת שבע ואף לא ביאה אחת לנערה אבישג, שנועדה רק לתכלית אחת ויחידה לחמם את גופו. אבל אי-אפשר ללכת שבי אחרי "הסיפור המרגיע", אחרי סיפור שנכתב מתוך מגמות אפולוגטיות. לפנינו סיפור אהבה שעלה על שרטון של שפיכות דמים בבית דוד מלך ישראל. בתחילתו כאשר דוד גורם לרצח אוריה ובסופו ההוראה של שלמה לרצוח את אדניה.
הכאב לובש גם מחיר דמים קשה מנשוא לאחר מותו של דוד, כאשר אדניה הצעיר מבקש לשאת את אבישג. הדבר עולה לו בחייו. שלמה בן דוד בהשראת האם בת שבע נותן פקודה לרצוח את אדניה אחיו.
אם נפנה מבט אל סיפורי האבות נספוג, למרבה הצער, גם שם אהבות דומעות ולא שמחות. יצחק מגלה אהבה רבה לרבקה, אך רבקה עומדת מאחורי המרמה שמסיתה את בנה לשקר לאבא עיוור. אותו בן, יעקוב, ששיקר לאביו,יצחק, בערוב ימיו "זכה" לכך שבחייו בניו של יעקוב ישקרו לו יותר מדי פעמים.
אם נתייחס לסיפור של שכם נראה שהוא אוהב את דינה בת יעקוב. אבל אהבה זו הייתה מלווה בכאב וגרמה בסופו של דבר למותו. לכן היא גם הניעה את יעקוב לקלל את שני בניו, שהיו מעורבים ברצח באומרו לכתובתם - "שמעון ולוי כלי חמס מכורותיהם. בסודם אל-תבוא נפשי בקהלם אל-תחד כבודי, כי באפם הרגו איש...".
מעמד עצוב לראות את שמשון, האוהב את דלילה, משלם מחיר כה כואב עבור אהבה פורצת גבולות. שמשון, שניתב את חייו בנתיב של אהבה חסרת מעצורים לאישה, בת פלשת, מעלה את חייו על נתיב של כאב השפלה ומוות .
הייתה זו נגיעונת קלה בסיפורי אהבה, רבים הם הסיפורים שקופחו כאן. למרבה הצער, גם לשלל הסיפורים שלא הובאו כאן מתלוות עין דומעת של קורא ולב כואב.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
