משואות העצמאות במערכת המשפט

שוב ושוב הנשיא אהרן ברק סקר את הרשימה וביקש מיצחק זמיר ומדורית בייניש לשבת איתו לבדיקה אחרונה לפני הטכס. בועז אוקון, מנהל בתי המשפט הוזעק בדחיפות עם הפרוטוקול והדיון החל.

"כמדי שנה, כבודך, הנשיא, ידליק את המשואה הראשונה", אמרה בייניש לברק. "בכלל, את הטכס השנה החלטנו לקיים ברוח דוח מבקר המדינה, שהואיל לתאר לציבור מעט מהישגי עצמאות מערכת המשפט". זמיר הנהן בהסכמה! "כן, כן, רציתי בעצמי לכתוב על כך. אנחנו באמת קצת חלשים בשיווק עצמי".

"את המשואה השנייה תדליק טובה שטרסברג-כהן" אמר אוקון. זמיר, מופתע משהו, שאל: "מה יש כאן להראות?". ברק התערב והסביר: "לפי החוק, לתפקיד נציב תלונות הציבור על השופטים, כשיר להתמנות מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט עליון".

זמיר נדהם. "איך זה קרה?" וברק נאנח: "טעות בחקיקה. לא נזהרנו ועד ששמנו לב, החוק עבר. קיווינו שלא ירגישו אבל המהנדס הזה, שבתאי עזריאל, שלח לנו פתאום מכתב המודיע שבגיל 70, שופטים חייבים לפרוש, ולכן אם היא מעל גיל הפרישה, אז היא לא כשירה להתמנות שופטת בכלל ונציבה בפרט."

"נו, ואיך יצאתם מזה?" הקשה זמיר. "מצאנו פתרון מקורי, אם כי קצת דחוק", אמר ברק. "לפיד כתב לו, על דעתי ועל דעת אליקים, שגם מי שעבר את גיל 70 כשיר להתמנות שופט בית משפט עליון." "פששש..." התפעל זמיר, "יצירתי!"

"את המשואה השלישית, ידליקו בצוותא שלוש משפטניות מבריקות, בנותיהן של דן ארבל, דורית בייניש ושמואל הולנדר, שהתקבלו לשירות הציבורי ללא מכרז", אמר אוקון, "וללא התערבות הוריהן", ביקש ברק להוסיף לפרוטוקול.

"את המשואה הרביעית", אמר אוקון, "תדליק טנה שפניץ, מי שכיהנה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה במשך שנים רבות והיתה הרוח החיה במועצה לבתי דין מינהליים, המפקחת על ועדות הערר בישראל." כאן ברק התערב ואמר ברגשנות: "זוהי המלצה אישית שלי. ביוני 99', חתמתי בלית ברירה על פסק דין בבג"צ 7152/97, המורה למדינה לקבוע קריטריונים למינוי חברים לוועדות ערר למס רכוש באופן שיימנעו ניגודי העניינים. ברור היה שכמעט כל החברים יסולקו, כי הכל שם היה נגוע, אך שפניץ לא נכנעה. בהחלטה נועזת מאין כמותה, היא כינסה בלשכתה בכירים ממשרדי האוצר והמשפטים ושם, לא תאמינו, הם קיבלו החלטה שאין מקום לקיים את פסק הדין. איזה אומץ, איזו עצמאות...? סמרטוט היא עשתה ממני, סמרטוט", התלהב בעיניים בורקות.

"גם לי יש מה לתרום", אמר זמיר והוסיף: "השנה ישבתי בראש הוועדה של התנועה לאיכות השלטון והחלטנו להעניק לה את תואר אביר איכות השלטון. אין ראוייה ממנה!!".

"ומשואה חמישית?" - אוקון הציץ ברשימה... "יחזקאל בייניש. כולם הסכימו שהמקרה שלו מהווה מפגן מוחץ של עצמאות מערכת המשפט".

"את המשואה השישית ידליק העיתונאי אמנון אברמוביץ, כנציג עיתונאי המשפט שהודות להם שופרה עצמאות המערכת".

"את המשואה השביעית, ידליק טומי לפיד, על האופן שבו הוא השכיל לנווט את ההתנגדויות לבחירת ארבל ורובינשטיין", אמר אוקון, ובייניש הוסיפה: "סיכמתי איתו שבמקום לסיים את נאומו ב'לתפארת מערכת המשפט' הוא יאמר את המלים הנשגבות 'WE DID IT', שבהן הוא בישר לארבל על בחירתה".

"את המשואה השמינית, "חשבנו לתת לחשין שבאמת עושה כל מה שהוא רוצה, אך לבסוף הרעיון נפסל, כי אף אחד לא הסכים לעמוד לידו כשהוא עם לפיד דולק בידו. במקום זאת הוענק הכבוד לדורנר, במיוחד על פסק הדין המדהים והנועז שלה בבג"צ 1622/00, יואב יצחק נ' ברק, שקבע ששופטים פטורים מכללי אתיקה", אמר אוקון בקריצה, וזמיר הוסיף: "גם היא קיבלה אצלי השנה את אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה".

"את המשואה התשיעית, ידליק שפר", אמרה בייניש. "שזהו סיפור מדהים בעצמאותו. אני רואה בעיני רוחי כיצד הוא ניצב קוממיות ומכריז בגאון: 'אני, יהודה שפר, פרקליט לשעבר במחלקת בג"צים, יו"ר הרשות למלחמה בהלבנת הון שעברו הולבן... מי שהתלונה נגדו על הטרדה מינית כסא"ל במילואים הסתיימה בהליך משמעתי צבאי וללא חקירת עורך דין ובזיכוי מחמת הספק... ומי שההליך המשמעתי נגדו בגין שיבוש הליכי משפט בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (בד"מ 23/02), הופסק לפי הוראת אליקים רובינשטיין ביום האחרון לכהונתו כיועץ משפטי לממשלה'... אתם תופסים?" שאלה בייניש. "זה ממש להוציא פעמיים את הטרף מפי הארי, ומכיוון שהוא לא הורשע מעולם, תיקו נקי ויום אחד עוד יתמזל מזלי למנות אותו לשופט".

"את המשואה העשירית ידליקו במשותף עדנה ואליקים", אמרה בייניש והוסיפה: "כאן החלטנו על מענה ראוי למתנגדיהם. אתם מכירים את צפצפת הליצנים? יש עליה מעין צינורית נייר מסולסלת וכשאתה נופח בה, זה פתאום מתארך קדימה כזה". "נו?" שאלו זמיר וברק. ובייניש השיבה: "זהו, שבמקום נאומים, הוחלט שהם יעמדו לפני המיקרופון, יצפצפו 20 שניות תוך הפניית ראש לצדדים, ויירדו".

"את המשואה האחת-עשרה, תדליק ימימה מזוז, שהיא היועצת המשפטית של משרד האוצר וכפופה מקצועית לאחיה מני". זמיר הופתע!! "וזה מזכה אותה במשואה?". אוקון, רגוע, השיב: "התברר שהיא הסכימה לכהן כנציגת משרד האוצר במועצת מינהל מקרקעי ישראל, בעת שאחיה הוא מבקר-העל של המועצה ואחות נוספת שלהם, שולה בן-צבי, היא ראש האגף החקלאי בממ"י. בינתיים, היא לא התמנתה אך התעוזה... התעוזה...". זמיר, חסר מלים, הניד ראשו בהתפעלות והרים בוהן.

"את המשואה השתים-עשרה", אמרה בייניש, "ידליק מני מזוז, בעיקר על החלטתו בעניין בעלי, בזמן שהוא מופיע לפני כשופטת, שלא לדבר על פרשת ימימה, ואנו עוד צופים לו עתיד גדול".

"את המשואה השלוש-עשרה, ידליק לינדנשטראוס", אמרה בייניש, "גם בגלל התנגדותו למשוב השופטים וגם כי אולי בקרוב, בסייעתא דשמייא, הוא יתמנה למבקר המדינה ושם אנו מקבלים סיוע קבוע. ואת המשואה הארבע-עשרה, אדליק אנוכי ואין צורך להרחיב מדוע".

"לא מדליקים 12 משואות?" התעניין זמיר. ובייניש השיבה: "האם אני צריכה לשאול מישהו ולרופף בכך את עצמאות המערכת השיפוטית?".

"יש עוד כמובן רבים מאד הראויים להצית את להבת העצמאות", סיכם ברק, "אך נשאיר משהו גם לטכסים הבאים". והכל הנהנו בהסכמה.

אט אט הערב ירד, והמוזמנים החלו להתכנס ברחבת בית המשפט העליון. ראש הממשלה התיישב, אחריו יו"ר הכנסת, מבקר המדינה, יו"ר ועדת החוקה, ראש לשכת עורכי הדין... ונשיא המדינה? "איפה נשיא המדינה?" החלו הטלפונים לרטוט.

התברר שטייס המסוק, שלא הכיר את הדרך, הסתמך על ההדרכה שקיבל מפרקליט ממחלקת הבג"צים והגיע לקפריסין. גם הטייס וגם קצב דווקא שאלו איך זה יתכן שמבית הנשיא עד ביה"מ העליון, מרחק של כמה מאות מטרים, הם טסים מעל מים, אך הפרקליט התעקש: "אם הבג"צ מסתמך על המצגות שלי, אז מי אתם שתפקפקו?". מילא, אז בלי נשיא המדינה.

הרחבה לבשה חגיגיות. משמר בתי המשפט צעד בסך והתמקם מאחורי מתקני בידוק. מקהלת השופטים, בשחור, נדרכה. האות ניתן, ותזמורת הפרקליטות בניצוחו של שופט עליון בדימוס החלה בנגינת הסימפוניה מתוך האופרה "פינוקיו". הקהל עצר את נשימתו. הטכס החל.

הרישום למועמדים לטכס הבא כבר החל. הציבור מוזמן להציע.

__________________________

שלוש הערות מאת המחבר

א. למעט הדיון הדמיוני, כל העובדות המתוארות, הן נכונות ומדוייקות, כולל שטרסברג-כהן, הבנות, שפניץ, דורנר, התארים לשפניץ ודורנר, דברי טומי לפיד, יהודה שפר, ימימה ומני מזוז, יחזקאל ודורית בייניש, טיב המצגות לבג"צ.

ב. "כאשר ארגון בעל כח פועל ללא שקיפות ובקרה, הנורמות מתדרדרות ואנשיו מתחילים להאמין שהארגון נוצר עבורם." (שבתאי עזריאל), ובמילים אחרות: "כח, משחית! כח מוחלט, משחית באופן מוחלט!"

ג. הסאטירה מוקדשת ליצחק זמיר. ביום 26.12.04, זמיר נאם בכנס בנושא: "שחיתות ציבורית ומינויים פוליטיים". בשלב השאלות פניתי אליו בשאלה "האם הנפוטיזם בפוליטיקה חמור מהנפוטיזם במערכת המשפט?". זמיר סירב לענות ונטש את האולם. דוח מבקר המדינה 55ב', מוכיח שזמיר לא רצה לשקר.