ארגז כלים או מינהל לא תקין

הבחירות האחרונות הביאו עלינו מפלגת אוירה חדשה בשם "כולנו", המפלגה חרתה על דיגלה את הוזלת יוקר המחיה הורדת מחירי הדיור ועוד דברים טובים ומבטיחים. בניגוד למפלגת האווירה אין עתיד היא הצביעה על יעדים ברורים בעוד קודמתה בחרה בסיסמה להיטיב עם מעמד הביניים. איך, למה כמה לא אמרה.

גם כולנו לא הציבה תוכניות ברורות כגון מה היא תעשה על-מנת לשבור את מונופול הבנקים האם תפתח בנקים חדשים האם תלאים אותם או משהו הזוי אחר. במקום זה אנו שומעים על כך שכל גופי הרגולציה בתחום הבנקאות יאוחדו תחת קורת גג אחת והיא תהיה בפקוח בנק ישראל כאשר אם זה לא יצלח זה יעבור לאוצר.

האוצר הינו גוף כבד גם מבחינה ביורוקרטית וגם מבחינת הסמכויות שהואצלו לו לרוב במהלך העשור האחרון וגם כך אינו שולט על מה שנעשה די אם ניקח את הדוגמה של ראשית שילטונו של יאיר לפיד במשרד האוצר כאשר פקידי האוצר וחכמיה אמרו לו כי אנחנו צועדים לגרעון אדיר כי גביית המיסים והכנסות המדינה יקטנו ומיד הציעו את הצעד האולטימטיבי העלאת מיסים ואכן כך היה אולם אותה שנה הסתיימה בעודף גדול שהוכיח כי לא היה צורך בהעלאת המיסים דנן.

על-מנת לבצע את מדיניותו בקש משה כחלון וקיבל את משרד האוצר, אולם לא הסתפק בכך ודרש וקבל את רשות התכנון ממשרד הפנים את רשות מקרקעי ישראל ממשרד השיכון ואת המשרד להגנת הסביבה כל זה כי הוא חושב שאלה יכולים להיות אבני נגף בדרך להורדת מחירי הדיור.

מינהל מודרני ותקין דורש הפרדת רשויות וסמכוית. נוכחנו כבר לדעת כיצד ריכוז סמכויות התכנון והבצוע בעיריות הביאו לשחיתות ממארת שהובילה למשפטים וישיבה בכלא של כמה וכמה ראשי ערים.

במקום ללמוד מכך ולהפיק את הלקחים הדרושים הולך השר משה כחלון בידיעה ברורה שזה יאפשר לו גמישות רבה להכניס זאת תחת כנפיו במפלגה כאשר כל הגורמים שהזכרתי לעיל יהיו תחת שליטת שריו הבאים ממפלגתו וסרים למרותו כי כמו בכל מפלגת אוירה הוא והוא בלבד ממנה את השרים ואת חברי הכנסת מטעם מפלגתו.

לא צריך הרבה דמיון בשביל לראות מה יקרה בהמשך. הנעשה כרגע בחדרי החקירות בהקשר לפרשה אחרת בה מעורבת פאינה קירשנבאום תחויר לעומת הפרצה שנפתחת למול עינינו במסגרת ההסכם הקואליציוני והלוואי שאתבדה.