הטור של פריצי

למי ששכח, פרקליטי המדינה מצויים עדיין באמצע מאבקם האגרסיבי נגד קיומה של נציבות ביקורת על הפרקליטות. הם עדיין מתנגדים בתוקף לקיומה ודורשים לבטלה. לאור מה שממשיך להתגלות על הפרקליטות, אנשיה ונשיה, הגיע הזמן להסכים איתם: הם לא צריכים יחידת ביקורת. הם צריכים מחלקת חקירות פלילית.

עו"ד רות דוד היא בחזקת חשודה בלבד, ואסור לשכוח זאת. חזקת החפות עומדת גם לזכותה של מי שהייתה שנים רבות פרקליטת מחוז תל אביב ומבכירי שומרי חותם החוק הישראלי, גם אם אליבא דמשטרת ישראל היא שברה את החותם הזה כבר מזמן.

ספק אם עניינה יגיע אי-פעם עם כתב אישום לבית המשפט. עם כל כך הרבה קשרים, חברים ומידע פנימי מימיה העליזים בפרקליטות, ספק אם חבריה בפרקליטות יאפשרו מצב בו היא תהיה לחוצה עם הגב לקיר. בסופו של יום, מה ששולה זקן ידעה לעשות לקראת הסוף, תדע פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר לעשות, והרבה יותר טוב.

אבל אם זה יגיע למשפט, מעניין אם היא תדרוש למסור לה את כל החומר שנאסף נגדה בחקירה, כולל האזנות הסתר, המסמכים והעדויות שאותם נוהגת הפרקליטות להסתיר לא פעם מעיני חשודים ועורכי דינם. כי מי כמוה יודע איך בדיוק הם עושים זאת, איך הם מוסרים לבית המשפט הודעות שווא כאילו שלא היו האזנות, איך מעלימים מסמכי חקירה בכך שמתייקים אותם בתיק עם מספר אחר שנגנז, ועוד תרגילי הסתרה מלוכלכים ולמעשה פליליים. אבל אם במקרה היא לא זוכרת, היא תמיד יכולה לצלצל לחיים רמון. אני בטוח שהוא ישמח להזכיר לה איך היא וחברותיה עשו לו את זה.

מנהג הוא ברומא, עת יושבים הקרדינלים בקונקלבה לצורך בחירת אפיפיור חדש ומנהלים ביניהם מו"מ ותככים כמקובל בקודש, הרי עד שלא נגמרות ההצבעות ועד שאין הכרעה סופית, אין ההמון בכיכר העיר יודע מה מתרחש, אלא עוקב אחר הארובה. זו הארובה שברגיל מעלה עשן שחור (עת שורפים ומשמידים את פתקי ההצבעה הקודמים), ורק לכשנבחר אפיפיור חדש, משליכים גם זרדים רטובים לאש, ואז עולה עשן לבן מהארובה ומבשר את ההודעה והקריאה לעולם: "האבמוס פאפא" - יש לנו אפיפיור.

אם יפה המנהג לוותיקן, הקרוי בפיהם גם בשם ירושלים החדשה, אין ספק שהוא יכול להיות יפה גם לנו, בירושלים הישנה והמקורית שלנו, שגם ככה נוהגת להעלות עשן בכל יום, אם מצמיגי אינתיפאדה בוערים, אם מלהבות אש המלחכות כנסיות ומסגדים שיד נעלמה מציתה אותם בקביעות, ואם מפחמי המנגלים הלוהטים בגן סאקר. וככה במקום לשבת מול פרשני טלוויזיה מלהגים, נפנה עין מול הכנסת ונראה מתי יצא בה העשן שיכריז שיש לנו ממשלה.

ארובה כלשהי ודאי תימצא להם בכנסת, לנבחרינו החביבים התופרים להם שם את תיקי הקואליציה. כל מה שנשאר יהיה רק להצית את התנור ברגע החתימה על הסכם חלוקת השלל והרכבת הממשלה, ואז יעלה העשן ותעל בכיכר העיר העברית העוקבת הקריאה והזעקה הנלהבת "האבמוס רג'ימן". יש לנו ממשלה.

ושם בפנים, בחדרי הקואליציה, יישב ודאי איזה עובד ציבור צעיר שהוא גם עסקן מפלגתי, וימשיך להזין את התנור ולהשליך לאש היוקדת חבילות חבילות שתבערנה ותעלנה את העשן. חבילות עבות של שטרות. 3 מיליארד ראשונים לכבוד עלות ההסכם עם דרעי וש"ס, 4 מיליארד על חשבון ההסכם עם ליצמן ויהדות התורה, עוד 5 מיליארד לטובת ההסכם עם כחלון וכולנו, עוד 7 מיליארד לכבוד ההסכם עם בנט והבית היהודי, עוד 10 מיליארד למען תוספת שרים וסגני שרים ומשרדים חדשים, למען השקט הפנימי בליכוד בין כ"ץ לארדן, לבין שטייניץ והנגבי.

וכל העם רואים את העשן העולה מן השטרות הבוערים וזועקים בשמחה "האבמוס רג'ימן". יש לנו ממשלה. איזה כיף.

הרב דוב קוק, אחד מרבני טבריה, יצא בקריאה לתלמידיו וחסידיו שלא לדור בטבריה ולעזוב את העיר הרשעה הזו, כיוון שמול בית הקברות העתיק של העיר, בו קבורים רבנים וצדיקים חשובים, הוקם חוף רחצה מעורב, והתוצאה היא שמול בית העלמין עוברת כעת תועבה מול העיניים. לדעת הרב הזה, כל מי שבכלל מתגורר בעיר שמאפשרת ומתירה דברים כאלה הוא פושע.

תמיד חיבבתי את טבריה וחכמיה. צאו וראו. בכל מקום אחר בארץ שוכבים בני עלמין על משכבם וממתינים בדומייה עד לבוא המשיח. והנה עיר בה הם אינם מתאפקים, ומפעם לפעם הם מציצים מעל אותיות מצבתם לראות הבאו כבר פעמיו, ואז מבטם נתקל בכל מיני נערים ונערות היורדים יחדיו לרחצה מעורבת בכנרת, כשהנערות לבושות כמו שרק צעירות טברייניות יודעות להתלבש כך, בדרכן לרחצה. וזה, רבותי, מה שבהחלט עלול לעורר אצל כל כל קשיש, גם אם הוא תנא מהמאה השנייה לספירה או אמורא מהמאה הרביעית, את מה שמוכר לנו כתחיית המתים.