ארגון ה-BDS (ראשי תיבות באנגלית של חרם, משיכת השקעות, סנקציות) עלה בימים אלו לכותרות בקול רעם גדול וכמעט הפך לאיום האסטרטגי המרכזי על מדינת ישראל. כמה הערות והארות בנושא.
אחת, הארגון הזה, המורכב מעשרות ארגוני שמאל קיצוני וימין קיצוני וסתם שונאי יהודים הוקם ב-2005. החזון שלו אינו "סיום הכיבוש", "שתי מדינות לשני עמים", אלא החזרת הפליטים הפלשתינים לישראל וסיום קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. חד וחלק ובלי הרבה חוכמות. עד עכשיו הצלחותיו היו צנועות, בבחינת עקיצות יתושים, ועיקר פעילותו הייתה בתחומי החרם האקדמאי והתרבותי. אלא שהתמדה, סבלנות ומשאבים כספיים- הביאו במרוצת הזמן גם לעקיצות של צרעות הניכרות בעיקר בתחום האקדמי. אולם מעבר לעקיצות המחריפות, הארגון הזה מצליח להתחיל וליצור אווירה, מעין "רוח התקופה" בזירה הבינלאומית, ולפיה ישראל היא הילד הרע של העולם, הוא ולא אחר, הראוי לכן לענישה, וכל מי שרוצה להיות היום IN ב"פוליטיקלי-קורקט" של העולם הנאור, צריך לתמוך בחזון הארגון.
השנייה, מה שמחריף את הבעיה ועושה אותה למורכבת יותר היא המדיניות של
האיחוד האירופי המצדדת בחרם על מוצרים מיהודה, שומרון ורמת הגולן. במילים אחרות המילה חרם אינה זרה לאירופים, והם רואים בה מכשיר מדיני מול ישראל. אני יוצא מנקודת מוצא שהאירופים (ברמה של המדינות ) מתנגדים לחזון של ב BDS ובאמת ובתמים חפצים לסיים את הסכסוך הישראלי- פלשתיני ולהביא להקמת מדינה פלשתינית עצמאית לצד מדינת ישראל, בטוחה ויהודית. אבל, בעצם השימוש בחרם, בעצם האיום בו, הם מסייעים ליצירת האווירה האנטי ישראלי, להטלת שיקוצים בישראל, ולחיזוק השאיפה להביא לסיום הפרק ההיסטוריה הנקרא מדינת ישראל.
השלישית, בליבה של ארגון ה-BDS עומדים הפלשתינים. כן, לא שכחנו אותם. כל פעילות הארגון מיועדת להשיב לפלשתינים את מולדתם השדודה משנת 1948. הרוח החיה של הארגון הוא עומר ברגותי, חי ברמאללה, למד באוניברסיטת ת"א והתחתן עם ערביה ישראלית. הוא זה שעושה לילות כימים להרחיב את החרם האקדמאי על ישראל. כמובן שהרשות הפלשתינית מברכת על פעילות הארגון. הוא כלי עזר חיצוני יעיל לכל המלחמה המדינית- משפטית שהיא מנהלת נגדנו בכל הפורומים הבינלאומיים.
הרביעית, הBDS זוכה לתמיכה, לתוספות דלק, ואיך לא, גם מישראלים מכל קצוות הקשת הפוליטית. מארגוני שמאל רדיקלים, מפרופסורים באקדמיה, מאנשי תקשורת המעודדים את החרמות על ישראל ומייחלים לרגע שבו עם ישראל יתחיל לסבול; מהימין הקיצוני וכל בריוניו. ולא רק מהם, אלא גם מכל אותם פוליטיקאים המטיפים לסיפוח יהודה ושומרון. זה אירוני, אבל הגברת חוטובלי העומדת עכשיו באחד מראשי החץ של מדינת ישראל נגד החרמות, ידועה כאחת מבעלי התוכניות (ההזויות, לדעתי) של הסיפוח והעלאת 2 מיליון יהודים. היא, כמו השמאל הרדיקאלי, כמו שני צדדים לאותה מטבע, שותפים לחזון של מדינה דו-לאומית.
החמישית, וממשלת ישראל גם היא מעניקה תמיכה עקיפה לכל החרמות נגד ישראל. בכך שבאופן מופקר ומתגרה מאפשרת התנחלויות בכל אתר ואתר בשטחי יהודה ושומרון, ובכך שעד היום לא השכילה להקים כוח משימה אחד, עם מימון כמו למטוס אף-35 אחד, על-מנת להילחם בחרמות.
ומילה אחרונה. אצל "שלושת המוסקיטרים" רווחה הסיסמא: "כולם בעד אחד, אחד בעד כולם". במאבק בחרם זאת קריאת הקרב שצריכה להנחות את המערכת הפוליטית שלנו, ימין, ומרכז ושמאל ציוני.
