החוק המרכזי בו צריכים אנו להתעמק הוא חוק יסוד ה
ממשלה. חוק יסוד הממשלה מפרט את הליך בחירת ראש הממשלה, מינוי השרים, פיטוריהם, ניבצרותם וכיו"ב. דבר אחד ברור מהחוק, שראש הממשלה הוא גם שר.
למשל: "הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים...". כלומר ראש הממשלה הוא שר אבל יש גם אחרים.
למשל: "ראש הממשלה יהיה מבין חברי הכנסת; שר אחר יכול שיהיה שלא מבין חברי הכנסת." ושוב אנו רואים שכוונת המחוקק הייתה לקבוע כי ראש הממשלה הוא שר וחבר ממשלה שאינו ראש הממשלה הוא "שר אחר".
למשל: כדברי החוק "נעדר שר, למעט ראש הממשלה, מן הארץ, רשאית הממשלה לקבוע ....".
ולכן, לדעתי, למעלה מכל ספק, על-פי חוק יסוד הממשלה ועל-פי תכליתו, השרים הם חברי הממשלה כולם ובראשם עומד השר הבכיר מכולם, חבר הממשלה, ראש הממשלה, כמובן שסמכויותיו ומרחב האחריות שלו שונים מאלה של יתרת השרים ולכן החוק קורא לכולם שרים אבל מחריג בסעיפיו השונים בין השר ראש הממשלה ובין שאר חברי הממשלה.
ואם לא די כך הרי שבממשלתנו יש משרד, ראש הממשלה שאיש לא מערער על קיומו ועל היות ראש הממשלה אחראי להמשרד הזה, ואם ראש הממשלה איננו השר הממונה על משרד ראש הממשלה, אזי מי השר שכן אחראי עליו ומכוח איזו הסמכה מפורשת פועל המשרד הזה שמא עלינו לפרקו ולהסירו מן הפרק?. ואין מדובר במשרד של מה בכך, המשרד אחראי להשב"כ, על המוסד, על הוועדה לאנרגיה אטומית, ועוד נושאים כבדי משקל וזה משרד שאין שר בראשו?
ואז אנו מגיעים לסעיף 31 לחוק האומר בסעיף ב' שלו "הממשלה רשאית, באישור הכנסת, להעביר סמכות הנתונה על-פי חוק לשר אחד, או חובה המוטלת עליו על-פי חוק, כולה או מקצתה, לשר אחר."
החוק אומר סמכות החוק אומר כולה או קצתה, ומשמע שהממשלה, ובאישור הכנסת יכולה הממשלה להעביר את סמכויות שר הבריאות לשר אחר כלומר גם לראש הממשלה שהוא שר לכל דבר ועניין וזאת על-פי רוח חוק יסוד הממשלה, על-פי לשונו, ועל המצב בשטח.
וכמובן שר יכול למנות סגן שר, וחלוקת העבודה ביניהם היא עניין להם ודאי לא לעניינה של מפלגת לפיד.
ואם זו התמונה מאוד תמוהים דבריו של השופט מלצר על כי ראש הממשלה איננו שר בהתבססו על סעיף חוק שאמר זאת והוסר מן החוק, כי במקביל לאותו סעיף יש סעיפים רבים אחרים האומרים כי ראש הממשלה הוא שר, ואותם איש לא ביטל.
יאמרו העותרים כי 4 תיקים לראש הממשלה או אף חמישה יש בהם חוסר סבירות קיצוני, לכך היה אמור בית המשפט להתייחס לטעמי עם דחייה על הסף, עם הוצאות גדולות, כי הרבה מאוד ב"זכות" אותם עותרים ממשלות ישראל עומדות לאחרונה על כרעיים של תרנגולת מה שמחייב את ראש הממשלה לוירטואוזיות יוצאת מגדר הרגיל בהחזקתה של קואליציה, וחלק מאותם כלים שהוא נאלץ להשתמש בהם, אלה כלי השמירה של תיקים לשלבי הרחבת הממשלה, התפשרות על ניואנסים של TITLES, וכמובן החזקת משרד התקשורת קרוב לבטן, בשל שליטה כמעט מוחלטת של מתנגדיו על ערוצי השידור.
בקיצור לו היה אצלנו משרד המשקים, נתניהו היה יכול גם להיות שר המשקים, נתניהו הוא שר בממשלה, הממשלה באישור הכנסת רשאית למנות אותו לכל תפקיד שר, כולל שר הבריאות, בייחוד אם במשרד נמצא סגן שר כל כך איכותי, חכם ופרודוקטיבי כמו השר ליצמן.