שניים שהם אחד

הם הטילו מורא כאשר הגיעו למצרים, לסוריה, ללבנון ובגלל החשש שיגיעו גם לארץ ישראל, הייתה השפעתם מזעזעת על הקהילות היהודיות. הם היו שונים בהופעתם וגם בדרך לחימתם האכזרית. וכך נכתב על אותה תקופה: "והיה ביום ההוא ישרוק ה' לזבוב אשר בקצה יאורי מצרים, ולדבורה אשר בארץ אשור (ישעיה ז יח)... והם עושים מלחמה עם בני ישמעאל (המצרים) והורגים את גיבוריהם ויורשים את ממונם, והם אנשים כעורים ביותר ולובשים שחורים והם מרים ונמהרים ואכזרים.

ועוד נכתב "והם עם זר מתאכזר... ולובשים קובעות שחורים ויצעקו כמו פילים להרעיד ולהפחיד".

המדרש מיוחס ל-ר' שמעון בר יוחאי', שבמהלך שבתו במערה התגלו לו נסתרות כתבי הקודש וכעבור כ-900 שנים, כאשר הגיעו הסלג'וקים לארץ ישראל, נזכרו הכל באותה נבואה. שבטי הסלג'וקים שהונהגו בידי מפקדם אתסיז, החלו חודרים ב-1071. הם היו כה שונים בהופעתם מהאוכלוסייה המוסלמית, בשחורים שעטו על עצמם וכיסו בו את פניהם, בזורעם הרג ומעשי אכזריות.

שלמה בן-יוסף הכוהן, מתאר את המצור הסלג'וקי הכושל של קאהיר: בזזו וגם שפוך דמים אכזריים, וגם גלו עריות, וכאשר פרצה נגדם מרידה בירושלים ב-1078, טבחו קשות באוכלוסייה האזרחית וכך מספר מחבר הקינה: "וחותכים האוזניים, וגם האף משלימים, וישללו המלבושים להציגם עירומים, ולא ידמו לבני אדם ולחיות הם דומים".

תיאור הסלג'וקים מזכיר במידה מסוימת את לוחמי דאעש. במלבושיהם השחורים, באכזריותם, בהשתלטותם על האזור. ישראל ומצרים פוקחות עיניים אחרי התעצמות ארגון דאעש בחצי האי סיני. בעקבות מתקפת הטרור לפני ימים ספורים, התעורר חשש בישראל שהתקפות דומות עשויות להתרחש גם אצלנו, למרות העמידה על המשמר.

פעילי טרור שבו מאימונים באירן ונכנסו לרצועת עזה, נשק וטילים הוברחו מלוב ומסודן לחצי האי, והמתקפה בה השתתפו 300 טרוריסטים במטרה להשתלט על עיירה מצרית ולהחזיק בה, מעידה כי מדובר במליציה צבאית, הנוהגת בחצי האי כבתוך שלה, מקימה בו בסיסים ומחנות אימונים ושולטת בו בלא הפרעה.

לפני שנה עוד היו מצויים לוחמיו במזרח סוריה, מרחק של כמעט 1,000 ק"מ מהגבול הישראלי-סורי והיום הם הולכים וקרבים לגבול, והחשש הולך וגובר. הם הספיקו לבנות בסוריה ובחצי האי סיני בסיסים קרקעיים, ובהם הם הולכים ומתעצמים, באין מפריע.

ומי יכול למגר אותם? מאחר שהם מחופרים מתחת לאדמה, הרי התקפות מהאוויר, אינן יעילות, זה אפילו לא ידגדג אותם, אם כך נותר לצאת במהלך קרקעי, הסורים, אינם מחפשים להם עוד לחימה, והמצרים אינם מתלהבים, עובדה שלא הייתה תגובה מצידם, לאחר ההרג של עשרות חיילים, מהצבא המצרי. חוסר תגובה ירחיב את פעולות הארגון אל מדינות ריבוניות נוספות באזור. אם כך נותרה ישראל לבד במערכה, והיא חייבת לעמוד על נפשה. אפשר לחסום את דרכי העברת התחמושת, ולעשות כל מהלך כדי להרחיקם מהגבול, כמו-כן לתת תמיכה למצרים במאבקה, וגם אמצעי לחימה לסיני, תוך עקיפת המגבלות שמציב הסכם השלום בין המדינות.

המדיניות האמריקנית במזרח התיכון כשלה באופן מחפיר בלוב, דרך מצרים, סוריה ועירק, וגם כעת היא מוסיפה חטא על פשע כשאיננה מתערבת, ואינה עושה דבר כנגד התפשטות הארגון. חוסר ההתערבות של ושינגטון, עשוי להביא את מרוקו, ירדן ועוד מדינות במפרץ, למצב הרסני ביותר ואפילו לקריסה טוטלית.

לאחר מתקפת הטרור על הצבא המצרי, נאמר מפי "יודעי דבר" כי היה שיתוף פעולה בין דאעש לחמאס. אם נכון הדבר, אז כל ההנחה שלא למוטט את שלטון החמאס בעזה, עומדת על הנחה שגויה. הרי אמרו שמוטב חמאס מדאעש, כי הם פחות מסוכנים, והינה אם בסופו של דבר מקבלים שניים שהם אחד, גם חמאס וגם דאעש, אז בהחלט כדאי לפעול גם בעזה. ומהר ככל האפשר.