חוק הספרים משפיע על קהל קוראי הספרים, על הסופרים שמחכים ליהנות מפרי עמלם, על רשתות הספרים שנאלצו להתרגל למציאות חדשה, לכל המחכים למבצעים נוסח 'ארבע במאה'...לאן שוק הספרים הולך?
נפתח במוטו קצר:
"
העולם פועם מחוץ לקירות ומאבד את זכרונו מיום ליום, מבלי שיבחין בכך. וככל שהוא מרבה לשכוח, כך הוא סבור שחוכמתו מרובה יותר" - קרלוס רואיס סאפון, צילה של הרוח.
חוק הספרים אכן גרם לטלטלה, לכולם: לרשתות הספרים, לחנויות הספרים, לקוראים ולקונים, לסופרים ולמשוררים. לאן הכדור מתגלגל?
חוק הספרים עבר לאחר תהליך ארוך כל כך, ונדמה,שעם הזמן שכחנו כולנו, איך הוא התחיל ואיך הוא הסתיים. ככל שנשמעות יותר דעות, נדמה, שאנו מאבדים זיכרוננו מיום ליום.
המעבר מתקופת מבצעים של 'ארבע במאה' למחירי שוק גבוהים נראה כמו קרה לפני זמן רב: אבא כבר לא במאה, ואימא סִפרות עדיין מחפשת פתרונות. חזרנו לשוק מהודק יותר, מצב של ספרים במחיר מלא - והמעבר היה חד. זאת האמת: לא היה בהנחתת החוק כדי לאפשר הכנה למצב החדש. אנו במצב שמחייב היערכות מחודשת. ועדת החינוך בראשות חבר הכנסת יעקב מגלה נכונות לערוך בדיקה של הנושא - וזה כבר איתות לעתיד. חבר הכנסת
יואב קיש כבר נשמע מעלה רעיונות חדשים. לכולנו ברור:
חייבים לאמץ כללים למצב ביניים, שבו ננסה לענות על המצוקה שנוצרה בגלל המעבר החד. נקודה חשובה: סופרים חדשים. קודם כל צריך לעזור לסופרים המתחילים, סופרים ישראלים שלא פרסמו ספרים רבי מכר, ואלה יוכלו להיכלל במבצעים. חשוב לאפשר לקהל להכיר אותם.
באשר לסופרים שהם ידועי שם - כאן צריך לאפשר ערוץ שבו הסופרים, יישאלו אם הם רוצים להיכלל במבצעים. צריך ערוץ הידברות עם הסופרים המוכרים.
וכדי שלא נחזור למצב, שבו ההוצאות והמו"לים הרוויחו - והסופרים נשארו בידיים ריקות, צריך לעגן בצורה מסודרת, שרווחי הרשתות הגדולות לא יישארו רק נחלתן, שהן תפרשנה סכומים לקרן שתיטיב עם סופרים, עם יצירות ביכורים של סופרים. היום מקובל, שחברות גדולות נותנות לקהילה.
מבחינה משפטית, זה דברנו, ואגודת הסופרים הכינה עמדתה בעצה עם הסופר עו"ד עוזיאל חזן, שעמו ישבנו על הכנת הצעת שינוי לחוק -אלה הדברים שניסח בתזכיר שכתב לנו בצורה משפטית:
"עוד בתחילת תקופת הוראת השעה של שלוש שנים, שנקבעה לחוק, דהיינו: עד 6.2.17, כבר התגלעו בקיעים בחוק. מו"לים ורשתות הפצה נקלעו לקשיים וסופרים נעשו מקופחים עוד יותר.
אין ספק, שיש להגביל את המונופול של רשתות השיווק הגדולות ואולם לדעתנו יש להחזיר לשוק את חופש המסחר ואת הגדלת כמות הספרים הנמכרת. אין טעם "לשמור על זכויות הסופר" וספריו יוותרו על המדף.
אין גם היגיון בהברחת הקונים ובצמצום הקוראים כתוצאה מכך, ע"י ייקור מחירי הספרים, תופעה שהינה תוצאה עקיפה של החוק.
יש לתת לסופר חופש בחירה, כמו חופש יצירה, לקבוע בעצמו מה טוב לו, ובנקודה זו יש לשמור על שוויוניות במו"מ עם המולים והרשתות כלפי כל סופר וסופר. בחוק יש פגיעה לא רק בחרותו של הסופר אלא גם בזכותו לאפשר מכירת ספריו בהנחה גדולה יותר כדי להגדיל את תפוצם ובכך גם יגדלו רווחיו.
כדי לשמור גם על חנויות הספרים הפרטיות יש להשאיר את ההגנה, שנקבעה בחוק. אבל, מאידך-גיסא צריך להגדיל את שיעור ההנחה שהמולים והרשתות רשאים להעניק, זאת כדי לעודד קנייה רחבה יותר ע"י ציבור גדול יותר, שיכלול גם מעוטי יכולת". מעבר לכל זאת: הצענו בשם אגודת הסופרים העברים לבטל המע"מ על ספרות מקור ומכירת הספרים ישירות ע"י המו"ל ו/או הסופר למוסדות ציבור. יש לשקול מימוש הצעה זו.
יש לצמצם את "תקופת-ההגנה" לחצי שנה במקום שנה וחצי, כי חיי המדף של מרבית הספרים 'קצר' ממילא. עלול להיווצר מצב, שספרים יורדו מהמדף לאחר חודש או חודשיים ויוחזרו למול"ים ובכך יוצא שכר הסופרים והמול"ים בהפסדם.
בשבוע הספר יש להגדיל ההנחה ל-40%.
כל חגורת הפיקוח והענישה הקיימים בחוק רק מחמירים ועוד יחמירו את מצבם של המול"ים, של הרשתות ושל הסופרים - ויחייבו מינהל וטפסים, דבר שיקח את הספר למחוזות אחרים ויגדיל את ההוצאות.
ועוד בקשה: יש לצרף נציגים של אגודת הסופרים ושל המול"ים לוועדה המייעצת ליישום החוק.
כותב ג' ד' סלינג'ר בספרו: התפסן בשדה השיפון:
"חשבתי על הבריכה שבסנטראל פארק, לא רחוק מסנטראל פארק דרום. שאלתי את עצמי, אם היא תהיה קפואה כשאני אגיע הביתה. ואם היא קפואה, לאן מסתלקים הברווזים כשהבריכה קופאת ונעשית כולה קרח". השאלה הזו מטרידה גם היום. מה עושים הברווזים כשהאגם קפוא? מה עושים הסופרים כשיש קיפאון בשוק הספרים?
רעיונות נוספים לסיוע לסופרים: בהמשך להצעה לבטל המע"מ על ספרות מקור - בכספים שייחסכו ניתן להקים קרן לסיוע לסופרים באמצעות אגודת הסופרים העברים. לאחר שבית הנשיא בימי
שמעון פרס ביטל את קרן עמו"ס כמעט לחלוטין, והפך אותה לקרן להפקת מופעי אמנות - הנה תיפתח לנו ישועה שתוכל לתת כנפיים לביכורי יציאה וליוצרים רבים אחרים.
הצעות אחרות: יש לפנות למוסדות ציבור לרכישת ספרים ישירות מידי הסופרים. כאגודת הסופרים אנו מפרסמים תעריפונים באתר שלנו לעורכים, למתרגמים וכו' - ונקווה שבקרית ספר ילמדו לכבד את הסופרים והעורכים. המשורר מנחם פאלק, סגן יושב-ראש האגודה עמל על הכנת התעריפונים.
תרבות וספרים - זו המהות של חיינו, זו הקופסה השחורה!, וחשוב מאד: שבכל מצב, לא נשכח, שזו המטרה המרכזית.
לסיום, אני מצרף כנספח את הנוסח הכמעט מלא של הצעת עורך דין עוזיאל חזן, חבר אגודת הסופרים, חבר שעמד בשעתו בראש ועדת הביקורת של האגודה וכיהן כמה פעמים כיושב-ראש ועדת הבחירות. זו ההצעה בלשונו:
1. עוד בתחילת תקופת הוראת השעה של שלוש שנים, שנקבעה בחוק, דהיינו: עד 6.2.17, כבר התגלעו בקיעים בחוק זה. מו"לים ורשתות הפצה נקלעו לקשיים וסופרים נעשו מקופחים עוד יותר. כידוע מעטים הם הסופרים המתפרנסים מכתיבה. ביניהם אלה המקשרים את כתיבתם להוראה וכאלה שהגיעו לדרגת הכרה שספריהם נמכרים מיד ובהיקפים סבירים. לצד סופרי איכות אלה יש גם סופרים בינוניים המקושרים היטב ובפרסום אגרסיבי דוחפים את ספריהם הבינוניים לרשימת רבי המכר. הגורמים העיקריים לפיחות, שחל במעמדו של הספר ובצמצום היקף מכירתו נובעים גם מהיקף הכותרים היוצאים כל שנה, נידמה לי, שמדובר בכ-8,000 ספר, וכן המעבר לקריאה הדיגיטלית.
בשבוע שעבר נפגשתי עם העורך הראשי של הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית הפועלים, שהיא הוצאת הבית שלי, כדי למסור כתב-יד חדש. הם הודיעו לי כי בניגוד לנהוג בעבר, הם יאלצו, לאור המצב הכלכלי הקשה, לבקש השתתפותם של סופרים בהוצאת כתב-יד לאור. מסיבה זו, כפי שנתכב בעיתונים, הם גם מוציאים את העורכים שלהם לחופשה זמנית ללא תשלום. את ספרי האחרון "ילדי הנמל" שיצא בהוצאתם הם שיווקו בהנחות גדולות ובמבצעים מיוחדים גם דרך "סטימצקי" ותוך חודש וחצי יצאה הדפסה שניה. עד כהן פרסמתי כ-12 ספרים ויצירות שבאף אחד מהם לא מימנתי דבר מכיסי. עכשיו המצב הולך כנראה להשתנות.
לעומת זאת, את ספרי "סיפור וקמע" ספר אלבומי יקר, שיצא לאחרונה בהוצאת מגיד-קורן מופץ על ידם אך ורק באמצעים אלקטרונים ודרך רשתות מחשב, משום שלטענתם רשתות השיווק נוטלים 70% משווי ממכירת הספר.
2. א. אין ספק שיש להגביל את המונופול של רשתות השיווק הגדולות ואולם לדעתנו יש להחזיר לשוק את חופש המסחר ואת הגדלת כמות הספרים הנמכרת. אין טעם "לשמור על זכויות הסופר" וספריו יוותרו על המדף.
ב. אין גם היגיון בהברחת הקונים ובצמצום הקוראים כתוצאה מכך, ע"י ייקור מחירי הספרים, תופעה שהינה תוצאה עקיפה של החוק.
3. יש לתת לסופר חופש בחירה, כמו חופש יצירה, לקבוע בעצמו מה טוב לו, ובנקודה זו יש לשמור על שוויוניות במו"מ עם המולים והרשתות כלפי כל סופר וסופר. בחוק יש פגיעה לא רק בחרותו של הסופר אלא גם בזכותו לאפשר מכירת ספריו בהנחה גדולה יותר כדי להגדיל את תפוצם ובכך גם יגדלו רווחיו.
4. כדי לשמור גם על חנויות הספרים הפרטיות יש להשאיר את ההגנה שנקבעה בחוק אבל מאידך להגדיל את שיעור ההנחה שהמולים והרשתות רשאים להעניק, זאת כדי לעודד קניה רחבה יותר ע"י ציבור גדול יותר, שיכלול גם מעוטי יכולת.
5. צריך לשקול את הצעות יו"ר האגודה בעניין ביטול המע"מ על ספרות מקור ומכירת ספרים ישירות ע"י המו"ל ו/או הסופר למוסדות ציבור.
6. מופנית גם הצעה לאגודה לשקול הקמת הוצאה לאור של האגודה כקואופצרטיב שחברי האגודה יהיו בעלי מניות בו.
7. התלות ברשתות הספרים קיימת ממילא גם אחרי כניסת החוק לתוקפו, אך ניתן לצמצם יכולת זו ע"י קביעת בלתי מרוסנת של מחירי הספרים ומניעת אפליה בין המול"ים.
8. יש לצמצם את "תקופת-ההגנה" לחצי שנה במקום שנה וחצי כי חיי המדף של מרבית הספרים קצרים ממילא, וייוצר מצב שספרים יורדו מהמדף לאחר חודש או חודשיים ויוחזרו למול"ים ובכך יצא שכר הסופרים והמול"ים בהפסדם.
9. בשבוע הספר יש להגדיל ההנחה ל-40%.
10. כל חגורת הפיקוח והענישה הקיימים בחוק רק יחמירו את מצבם של המול"ים, הרשתות והסופרים ויחייבו מנהל וטפסים, דבר שיקח את הספר ויגדיל את ההוצאות.
11. שמעתי ממנהלי מספר ספריות ציבוריות כי הם צמצמו את רכישת הספרים מהעדר מבצעים ולאור ייקור הספרים.
12. יש לצרף נציגים של אגודת הסופרים ושל המול"ים לוועדה המייעצת ליישום החוק (ס' 38 א' לחוק).
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
