חמישה כוכבים? - לא בהיגיינה!

הקפדה על היגיינה היא, מטבעם של דברים, תנאי בסיסי הנדרש ממטבחו של מלון ישראלי, המבקש לארח בין כתליו בימי הקיץ הלוהטים האלה נופשים. אלא שלמרבה הצער הפכו מפגעים תברואתיים של מזון מקולקל לתופעה החוזרת על עצמה בבתי-מלון לא מעטים בארץ. התוצאה הבלתי נמנעת מכך היא תופעת הקאות, שלשולים וכאבי-בטן, ההורסים בסופו של דבר את הנופש.

זה היה, למשל, גורלה של משפחה ישראלית שנפשה בימים אלה - שיאה של עונת התיירות הישראלית - במלון חמישה כוכבים באילת, לאחר שסעדה במסעדתו החלבית, הדברים חמורים במיוחד מחמת העובדה שעד לא מכבר היה מטבחו של המלון הזה שם דבר לא רק לאוכל טרי, אלא גם להיגיינה לשמה. עד לכך הוא כותב שורות אלה, שנהג בעבר לנפוש בין כתליו. הצרה היא שבאחרונה חלה תפנית לרעה ברמתו של האוכל במלון, לפחות על-פי גירסתם של אורחים, ששהו בין כתליו ושהעידו על כך באוזני.

גורלה המר של אותה משפחה הזכיר לי, שנים לאחור, ואריאציה דומה של קלקול-קיבה טורדני במלון אחר באילת, אף הוא בן חמישה כוכבים. היה זה כאשר קבוצה של רופאים, שהשתכנה במלון לקונגרס רפואי, מצאה את עצמה מאושפזת בבית החולים שבעיר הדרומית, לאחר שסעדה בו את ארוחת הערב שלה.

מהרצפה לצלחת

אלא שתופעת ההיגיינה הירודה אינה מצטמצמת לשני המלונות שהזכרנו לעיל. היא קיימת ביותר מדי מלונות בישראל ואופיינית במיוחד לימי הקייץ הלוהטים, שבהם מזון שאינו מאוחסן בתנאי-קירור מתבקשים, מוצא את דרכו היישר לצלחת, במקום שיגיע לפח האשפה.

הסיפור המצמרר, שהיה נחלתנו, חזר על עצמו בשני מלונות. פעם אחת במלון חמישה כוכבים בהרצליה, ופעם אחת במלון מקביל בדרגתו בחיפה. היה זה שבצלחת האוכל שלנו נחת לו בנחת פעמיים...תיקן. בהרצליה הוצעה לנו מנה חלופית כפיצוי, ואילו בחיפה הוצע סוף-שבוע. בשני המקרים הגועל נשאר.

מלבד האחסון הבלתי-סביר לא מהססים בתי המלון למחזר את האוכל שהם מגישים. שאריות של מזון שלא נאכלו = מוחזרות אחר לא-כבוד למטבח ויוגשו לאורחים בסעודה הבאה. תופעה לא-היגיינית נוספת היא איסופו של מזון שנפל לרצפה והחזרתו אל הסיר התורן במטבח המלון. למותר לציין שהסועד המצוי לא מודע לתעלול הזה ולא חש במה שאכן בא אל קירבו.

אם נוסיף לגודש הזה גם את עובדת העסקתם במטבח של עובדים זרים, בעיקר יוצאי ארצות אפריקניות, שאינם מודעים להיגיינה בסיסית, והיה הסיפור העגום שלנו מושלם.