הכנסת אישרה בחודש שעבר פה אחד חוק משמעותי במיוחד בתחום ההוצאה לפועל, אשר זכה לכינוי "חוק השמיטה", כהוראת שעה. הוא טומן בחובו בשורה לחייבים מוגבלים באמצעים, שיוכלו לקבל צו הפטר עוד בהליכי הוצאה לפועל. כן, ממש כמו הפטר שהיה ניתן לקבל עד לאחרונה רק בפשיטת רגל. מהצד השני, החוק מהווה אסון כלכלי לנושים פרטיים, שהכספים שלכאורה עמדו לזכותם בתיקי ההוצאה לפועל נמחקו ביום אחד, וזאת ללא בדיקה ממשית של יכולתו הכלכלית האמיתית של החייב. אולם, שימו לב, החוק יהיה תקף כרגע לשלוש שנים בלבד. ננסה לעשות סדר בדברים.
מיהם החייבים שייהנו מהחוק החדש? חייבים מוגבלים באמצעים אשר יוכלו ליהנות מתחולתו של החוק החדש, צריכים לענות על התנאים המצטברים הבאים:
1. הם הוגדרו בארבע השנים האחרונות כחייבים מוגבלים באמצעים.
2. חובם הכללי נמוך מ-800,000 שקלים.
3. אין להם חוב אחד של יותר מ-400,000 שקלים לנושה ספציפי.
4. הם עמדו בשלוש השנים האחרונות בהחזרי החוב שנקבעו להם (למעט מקרים חריגים).
5. אין להם נכסים שניתן לעקל (זולת משכורת או קצבה).
6. התשלומים שנקבעו כנגדם בצו התשלומים לא מאפשרים פירעון עשירית מהקרן לפחות במשך שלוש שנים.
רשם ההוצאה לפועל יוכל להעניק הפטר גם לחייב אשר לא עמד באופן קבוע בצו התשלומים, ככל שיוכח שמצבו הכלכלי הורע משמעותית או שהתקיימו נסיבות חריגות בעניינו. ההערכות במשרד המשפטים מדברות על כך שחייבים שייכנסו בגדר תחולת החוק הם בעלי חוב ממוצע של 250,000 שקל. חשוב להדגיש, כי החוק פוטר גם מחובות שאינם מנוהלים בהוצאה לפועל, כגון חובות לרשות המיסים ו
רשות השידור.
הבעיות שבחוק כידוע, ישראל היא גן-עדן לחייבים. כל מי שנמצא בלשכות ההוצאה לפועל שנים רבות מכיר את התופעה של החייב/ת שמגיע לחקירת יכולת כמסכן חסר-כל, אך יוצא משם ברכב מהודר ונוסע בבטחה לביתו המפואר, וכל ניסיונות העיקול עולים בתוהו משום שכל הנכסים רשומים על-שם אחרים. דווקא חלק הארי של החייבים ש"פחדו" מהליכי פשיטת רגל ומצאו מקום-מבטחים במעמד של מוגבל באמצעים, הם אלה שייהנו מהחוק החדש שיפטור אותם מהחובות מבלי שתיערך בדיקה מקיפה, איכותית ואמיתית על הנכסים והיכולת הכספית שלהם, כפי שמתנהל בהליכי פשיטת הרגל.
אז מה השתנה? כבר היום, וללא קשר לחוק החדש, חייבים שלא מסוגלים לשאת בתשלום חובותיהם בהוצאה לפועל, יכולים למצוא מזור בדמות הפטר בהליכי פשיטת רגל. אולם, מאחר שרבים מהם משתייכים לשכבות סוציו-אקונומיות חלשות ומוחלשות, הסבך הביורוקרטי שכרוך בהליכי פשיטת רגל מדיר אותם ממנגנון זה. בפועל, הם לא עוברים לפשיטת רגל ונקבע להם צו תשלומים על-ידי רשם ההוצאה לפועל בהתאם להכנסותיהם. צו התשלומים לרוב נמוך מדי להחזר החוב ולעיתים אף איננו מכסה את הריבית. וכך החייב נמצא במעין מערבולת של תשלומים שסופה לא נראה באופק.
במקביל לכל הצרות הללו, הגדרתו כמוגבל באמצעים מונעת ממנו לפתוח עסק, להיות בעל חשבון בנק, לעשות שימוש בכרטיסי אשראי או לצאת מהארץ. החוק החדש מהווה אפוא בשורה לכ-22,000 חייבים אשר חיים תחת צל כבד של חובות מרובים. הוא מסייע להם לקבל הפטר מחובותיהם ולשוב לנשום לרווחה. זאת, על-ידי הכנסת מוסד ההפטר (בשינויים הדרושים) גם להליכי הוצאה לפועל.
מה עם סייגים להפטר? גם בחוק השמיטה קיימים סייגים לקבלת הפטר. למשל: התנהלות כלכלית שאיננה אחראית, ניצול הליכים לרעה, מרמה, העדפת נושים ועוד. בניגוד להליכי פשיטת רגל, שיכולים להתגבר על הסייגים הללו משום שהם נערכים בפני בית משפט, החוק החדש מעניק סמכות רחבה להוצאה לפועל, ודרכם של חייבים בעייתיים צרה יותר. לא בכדי, דברי ההסבר לחוק מציינים שהוא מהווה "הליך מינהלי" ויחול על "מקרים פשוטים בלבד".
האם החוק שומר על האינטרסים של הנושים? אחת הביקורות המרכזיות על החוק היא הפגיעה האופציונאלית בנושים. נטען, כי למרות שחייבים חדלי פירעון ש"תקועים" בהוצאה לפועל לא מסוגלים לשלם את חובותיהם, זכויות הנושים צריכות לקבל ביטוי הולם. במסגרת הדיונים התקבלו גם מספר החלטות לגבי הנושים והזוכים:
- אם עלולה להיגרם לנושה פגיעה כלכלית משמעותית, ההפטר לא יינתן. כיצד הדבר ייבחן? על-פי התחקות אחר מצבו הכלכלי של הנושה אם יינתן הפטר לעומת מצבו אם צו התשלומים ייוותר על-כנו (ולא בהנחה שהחוב ישולם בבת אחת).
- נושים יהיו רשאים להגיש התנגדות למתן הפטר עד שלושה חודשים מיום קבלת ההודעה. טענתם צריכה להתמקד בתנאים המקדימים לכניסת החייב להליך ו/או התקיימות סייגים שונים. לדוגמה: לחייב יש נכסים או שהוא התנהל בחוסר תום לב. דיון בהתנגדות יתקיים מול רשם ההוצאה לפועל ותוסבר לצדדים האופציה של הליכה לפשיטת רגל.
- אם הרשם החליט על הפטר לחייב, ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום.
- הנושים יוכלו להגיש לבית המשפט בקשת נושה לפשיטת רגל של החייב במהלך שלושת החודשים שלאחר קבלת ההודעה. אם יעשו זאת, המקרה ייבחן על-ידי ערכאה שיפוטית שיש לה מומחיות בנושא. אפשרות זו רלוונטית בעיקר לנושים שסבורים שהחייב הוא באמת חדל פירעון.
האם החוק קבוע? החוק התקבל כהוראת שעה. תחולתו היא לתקופה מוגבלת של שלוש שנים בלבד, מספטמבר 2015 ועד ספטמבר 2018. להערכתי, הנושים לא יאפשרו למחוק חובות בסיטונאות ויגישו בקשות נושים לפשיטת רגל וכן ערעורים על החלטת הרשמים. עם זאת, חייבים שבאמת אין להם אפשרות לשלם ומצבם הכלכלי גרוע, החוק ייתן להם פתח לחיים חדשים.
אגב, במסגרת החוק נקבעה תוספת תקציב משמעותית להוצאה לפועל לטובת גיוס כוח-אדם מתוך מטרה לקצר את נבכי הביורוקרטיה, שאמורים להיות נסבלים. ימים יגידו האם החוק היה צודק או שמא פתח מילוט לעברייני חוב.
