בעוד עשרה ימים תיפתח שנת הלימודים תשע"ו. למרות כל הבטחות של שר החינוך הקודם לחסל את תופעת מורי הקבלן, שנת הלימודים הבאה תיפתח עם מספר שיא של למעלה מ-20 אלף עַבְדֵי הוֹרָאָה, שיפקדו את מערכת הלימודים גם בשנת הלימודים הקרובה.
שר החינוך נפתלי בנט הספיק לשלוף הצהרות בכל תחום, אך מסתבר שהמספר של 20 אלף מורי קבלן אינו מדאיג אותו. תופעת מורים המועסקים באמצעות חברות כוח אדם או עמותות, המעסיקות מורים בתנאים של חברות כוח אדם, התאפשרה עקב יוזמות של שרי חינוך לחסוך בעלויות תקציביות. לכשל המחפיר יש להוסיף עצימת עיניים של אירגוני המורים ובשלב מסוים אפילו שיתפו פעולה עם משרד החינוך, כשלא היו מוכנים לייצג את המורים חסרי זכויות בסיסיות.
התברכנו בשמות מפוצצים של חברות, כמו: "יובלי חינוך" בתל אביב, "מצוינות" ברחבי הארץ, חברה מסחרית לכל דבר "מרמנת", המרכזת את פעולותיה בעיקר בירושלים ועוד שורה ארוכה של חברות המעסיקות מורים המשולבים במערכת השעות הבית ספרית במהלך יום הלימודים, רק בהבדל פעוט - אין להם משכורות בחופשת הקיץ, כמעט ואינם מקבלים משכורת בחודשי החגים - ספטמבר ואפריל. השכר הוא שכר שעתי, ללא ביטחון תעסוקתי ועם חרב פיטורים מהיום להיום.
אנו עדים לתופעה, שמנהל בית הספר משלב במערכת השעות מורה קבלן, שנשלח ללמד בכיתה של ארבעים תלמיד. חברות הקבלן מגדירות את המורה הזה רק כמדריך, למרות שמדובר במספרים גדולים של מועסקים בעלי תואר ראשון ושני ותעודות הוראה .
ההגדרה של מדריך באופן טבעי יוצרת אקלים של סטאטוס נמוך יותר של המועסק, הנתפס כבעל כישורים נמוכים יותר מזה של מורה המועסק ישירות על-ידי משרד החינוך. כך באמצעות הגדרה גורפת וחסרת בסיס של כל המועסקים בסטאטוס של מדריך.
על-ידי הגדרת המועסק רק כמדריך שואבות חברות הקבלן את החוצפה לתת פירורי שכר מעליב . אם נכונה הטענה של חברות קבלן שהן מעסיקות מדריכים ולא מורים, הרי לפנינו מפגע חינוכי בדמות חברת ספסרי כוח אדם, השולחת לילדי ישראל אלפי עובדים חסרי הכשרה.
מסתבר, שהשימוש בתואר מדריך, תואר פחות ערך לעומת מורה, הוא רק כתכסיס להונאת שכר. במציאות נכון שישנם מדריכים חסרי הכשרה, אבל ישנו ציבור גדול של בעלי תואר אקדמי ראשון ואף שני וישנם בעלי תעודת הוראה. אך כולם מוגדרים כמדריכים, שנאלצים לקבל את תכתיבי שכר לפי שעת הוראה בפועל, וכארבעה חודשים ללא שכר .... והתנאים הסוציאליים של מורים בפועל הם רק בחזקת חלום.
ההתקשרות בין משרד החינוך וחברת וחברות קבלן ברחבי הארץ יצרו שני מישורים של מפגעים: מפגע חינוכי לימודי ומפגע חברתי בלתי נסבל.
המפגע הראשון הוא חינוכי לימודי. לא ייתכן שאדם ללא תואר אקדמי יעמוד בפני ציבור תלמידים בכתות. בכיתה הוא מופיע כמורה, אך המעסיק רואה בו מדריך.
המפגע השני הוא חברתי ב"שוק תעשיית הכסף מחינוך" במתן שכר רעב לציבור גדול של מועסקים בעלי הכשרה אקדמית צורת העסקה פוגענית זו מתאפשרת, כי קיימת עצימת עיניים של משרד החינוך
והסכמה בשתיקה של הסתדרות המורים, שאף אינה מעוניינת לאגד את ציבור אלפי חוטבי העצים ושואבי המים במסגרתה. אני פונה לציבור המורים, ששנת תשע"ה תעמוד בסימן מאבק של שימת קץ לתופעה של חברות כוח אדם במערכת החינוך, חברות עֲבָדִים, הגורפות סכומי עתק מהקופה הציבורית. תופעה שחייבות להעלם מהנוף הבית ספרי.
