איך לפתור את בעיית הפליטים

המאמר נכתב מזמן אולם היססתי לפרסמו כיוון שהייתה לי ההרגשה שאני היחיד שחושב בכיוון זה - אך לא מזמן שמעתי ברדיו ציטוט מדבריו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט אשר אמר כי במידה ותושבי הכפרים הדרוזיים בסוריה יזדקקו להגנה מפני טבח - צה"ל יארגן מחנות לקליטתם בצד הסורי של הגולן.

סיבה שנייה להחלטתי לשתף אתכם במאמר זה: העיתונאית-החוקרת הרוסייה המפורסמת שאותה אני מעריך, יוליה לטינינה, לפני מספר ימים בפינתה הקבועה בטלוויזיה הרוסית זרקה משפט בלי להרחיב: "פתרון לבעיית הפליטים מאפריקה - קולוניזציה מחדש של היבשת" ("רה-קולוניזציה" - בשפתה). אני מתנגד בתוקף להצעתה. למרות שלכאורה יש דמיון בין השיטה שלה לשלי - אך הן במהותן שונות לחלוטין. דווקא הרעיון של הרמטכ"ל שלנו נראה לי כבעל סיכויים טובים יותר.

והנה המאמר.

סיפוריהם של הפליטים המסכנים במקומות רבים על פני הגלובוס קורעים את ליבי. אניות עם מאות מהגרים על סיפונן ובבטנן טובעות בלב ים, במהלך חציית הגבולות המסתננים נשדדים, נהרגים במספרים גדולים מרעב, ממחלות. הם חיים בתנאים מחרידים במדינות אליהן ברחו, וסובלים מגזענות מצד תושבי המדינה המארחת, עבורה הם מהווים נטל כלכלי וחברתי. גם כאשר הם סוף-סוף מגיעים לחוף המבטחים ומשתכנים במדינה מסודרת - ברוב המקרים נוצר מתח בינם לבין המקומיים, מם הם גוזלים מקומות עבודה, משנים את פני עריהם, מעצבנים במראם הזר ובמנהגיהם המשונים.

אנחנו חייבים לעזור, אנחנו מוכנים לעזור - על זה אין ויכוח. למען עקרונות ההומניות וגם מדאגה לשלומנו.

למראית עין

יש שיגידו: מדינות מסודרות כבר עושות הרבה ואין לבוא אליהן בטענות. כאן אנחנו חלוקים כיוון שאני סבור שאנחנו לא עושים מספיק, ליתר דיוק - רוב הצעדים בתחום הם רק למראית העין, העיקר לצאת ידי חובה. (אני משאיר מחוץ לשיח שלנו את הטענות שיש גורמים מסוימים המעוניינים בשימור המצב עקב אינטרסים כלכליים או פוליטיים).

לי יש רעיון כיצד ניתן לטפל בבעיה החמורה הזאת, כיצד למגר את התופעה. פליטים במאה ה-21 הם תעודת עניות לקהילה הבינלאומית הנאורה, לאו"ם שמטרותיו המוצהרות בין השאר - ביטחון בינלאומי, התפתחות כלכלית, קידום חברתי, זכויות האדם והשגת שלום עולמי. עבור מדינות שמתיימרות להיקרא מובילות העולם זוהי בושה שבמשך יובל הן אינן מצליחות למצוא פתרון לסוגיה הכה כאובה.

בסידור הקיים כולם סובלים על לא עוול בכפם, מלבד אותו שליט אכזר (או אותה החונטה, או אפילו הממשל שכביכול נבחר באופן "דמוקרטי") שגרם לאי-יציבות, לא דאג לאזרחים שלו, או פשוט לא יודע לנהל את משק המדינה ואת היחסים בין העדות והשבטים השונים, ולא יודע כיצד להתמודד עם אסונות טבע וכד'.

עקרון השיטה שלי: ליישב את הפליטים לא במדינה זרה (שכנה או לא שכנה) - אלא על אדמות מדינתם. לא להעמיס את עול הטיפול על מדינה אחרת. במה היא אשמה, למה היא צריכה לקחת מאזרחיה ולתת לתושבי מדינה שכנה? למה לדרוש ממנה לטפל בפליטים ולשכן אותם על אדמתה?

נציג זר

בתוכנית שלי אני יוצא מההנחה הפשוטה שלכל איש ואישה בכל מדינה בה הוא נולד יש זכות לחלק מהאדמה ומאוצרות הטבע שלה. אז איך מחשבים את חלק של כל אחד? מבקשים מתלמיד כיתה ג' לחלק את השטח הכללי של המדינה על מספר תושביה (מספרים אפשר למצוא בוויקיפדיה) - ויש לנו נתון בסיסי.

הצעד הבא: מיד מפקיעים שטח זהה מהמדינה הלא שקטה, ממנה בורחים הפליטים, בגבול עם המדינה אליה הם ברחו. להגנת הגבולות של המחוז החדש מפני תוקפנותו של השליט הכושל, מציבים כוח בינלאומי חמוש היטב. בשטח זה - ולא במדינה אחרת - מיישבים את המסכנים ושם פועלים למען שיקומם.

למה למשל האפריקנים המסכנים חייבים לוותר על אדמתם ולהתיישב במדינות אירופה? יש מיליוני דונמים באפריקה שלא מנוצלים, לאפריקנים יש את הזכות המלאה עליהם. בשלב הראשון נציג האו"ם ישלוט במחוז בשם אזרחי המדינה שהם - הריבון על האדמה. שוב - כדי להדגיש את השוני העיקרי בין שיטתי להצעתה של העיתונאית הרוסייה: אין זו "רה-קולוניזציה" - למרות שבראש "הוועדה הקרואה" יעמוד נציג זר. הוא ישלוט מטעם האזרחים, לטובתם וכבר מההתחלה יכריז שיעביר את מושכות השלטון לידי המקומיים ברגע שהם יהיו מוכנים לקחת על עצמם אחריות על המחוז, על שלום האזרחים, וכמובן - יבטיחו החלפת שלטון כל כמה שנים כפי שמקובל במדינות מצליחות.

במחוז שהופקע מהמדינה הבעייתית בונים מגורים זמניים, בתי חולים שדה, בתי ספר. הפליטים יכולים וחייבים לייצר מזון לעצמם, לכן עוזרים להם להתחיל בעיבוד האדמה תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. הייתי ממליץ דווקא באזורים אלה לגדל חיטה, פרות וירקות אורגניים, להפעיל רפתות ללא שימוש באנטיביוטיקה. בהמשך את עודף המזון שהם ייצרו אפשר יהיה לספק לאזורים אחרים ובכסף שיקבלו לבנות תשתיות, בתים קבועים, לטפח תרבות, לשפר את מערכת החינוך, בקיצור - לבנות להם מדינה משלהם במולדתם.

מצמצמים את השטח

אין לי ספק כי בעולמנו הנאור יימצאו מספיק מומחים - בתחום הרפואה, החינוך, החקלאות, הבנייה והתעשיה - אשר ירצו לעבוד במדינה "חדשה-ישנה" לטובת אזרחיה - ולטובתם עצמם - למה לא? המומחים משקיעים את הידע שלהם - מגיע להם גם רווח.

שאר התושבים של המדינה הלא יציבה יראו איך חיים בשלווה אחיהם במחוז החדש וגם יחפצו לעבור אליו - מצוין. לקבל אותם ומיד להחרים שטח נוסף לטובת המחוז השייך לפליטים החדשים.

אני לא צופה כי השליט אשר לא הצליח להבטיח תנאים מינימליים לאזרחיו ואילץ אותם לברוח יעז לצאת למלחמה כנגד הכוחות החמושים היטב של האו"ם - הרי הם לא מאיימים על שלטונו, לא מאיימים על חייו - רק "מצמצמים" את השטח שבשליטתו. אני גם לא חושב שלאו"ם תהיה הרבה עבודה בעניין: השליטים הכושלים, האכזריים והטיפשים יבינו די מהר, כי הקהילה הבינלאומית נחושה לעשות סדר בחלק ממדינתם - ומראש יירתעו מלהתחיל את הבלגן (כיום הם עושים זאת תוך הנחה שהמדינות הנאורות לא ירצו להתלכלך בבוץ של מדינתם).

על האו"ם להפסיק "לטפל" באובססיביות בישראל ולפנות זמן, תשומת לב ומשאבים לבעיות רציניות יותר - ואז, אני מאמין כי גם באזורנו נגיע לשלום.