הדרך לחינוך אמיתי

לעניין החינוך התוודעתי בשלבים מאז שמשתי כמורה מחליף בבית ספר של החינוך המיוחד בבת ים. עמדתי התגבשה לאחר מכן, כשלמדתי לתעודת הוראה באזרחות במכללת סמינר הקיבוצים. ראיתי בעצמי ודרך מורים אחרים מערכת שמתנהלת בוואקום כי הסביבה כמו חלק מהמערכת הממונה וכי משרד החינוך סובל "מתסמונת הכשל המיומן". במקום לשאוף ולהתרכז בהקניית ערכים ופיתוח אישיות חיובית, עסוקה המערכת בהנצחת תרבות ציונים בלבד הישגיות ריקה מתוכן ערכי ממשי.

המעגל הסגור הזה הפך למטרת מערכת החינוך. היחס למורים כפי שמתבטא בשכרם הנמוך משתקף ביחס החברה לדמות המורה ... המורה כאדם אינו מסמל יותר מאומה מלבד היותו מעביר מסרים מתוכנתים שהמערכת דבררה - לא כדי להטמיע יסודות אמינים ותכנים של איכות אנושית, אלא כדי להצליח במבחנים שהמערכת כולה עורכת פולחן סביבם. מעבר לזה שלא נשאר מפולחן הציונים דבר כמעט בדרך להשגת המטרה של אנשים טובים משכילים ומוסריים.. המערכת גם מתעלמת ממה שצופן העתיד הלא רחוק שבו המורים לא יוכלו עוד לאגור כמות מידע שתאתגר את הרשת החברתית שבה התלמידים שקועים וממנה הם לומדים ממילא חלק ניכר הן המקצועות.

במצב שכזה מעמדם ולא רק מעמדם אלא תפקידם של המורים יצטמצם לשני מחוזות אפשריים: מחנכים ושומרי סדר בכתות הלימוד. נבחן את שמירת הסדר תחילה. סדר על מה ולמה? במצב שבו המורים אינם מלמדים עוד תוכן עיוני דידקטי מדוע להושיב, למשל, תלמידים בצמדים בטור עורפי? זה לא טבעי ומבטא ראיית עולם של שליטה בתלמידים מתוך נקודת מוצא שהם מועדים להפריע למורה . אבל מה יעשה המורה בכתה "מסורתית" כזאת אם ממילא אין לו ללמד או לחדש לתלמידיו? בטרם נענה על כך, נעבור לאפשרות השנייה, של המורה כמחנך.

מורה כמחנך צריך להתרכז בקידום התלמיד לעבר מטרה משולבת: לסייע לו להיות ככל הניתן אדם משכיל, נאור ואנושי. המורה צריך להשתמש בהשכלה אותה רוכשים התלמידים באופן חופשי, להוסיף עליה נדבכים ערכיים, ולהביא ערך מוסף אנושי לאהבת האדם והעולם, מהסוג שחסר מאוד ברשת החברתית בפרט ובשיח המודרני בכלל. רב שיח כזה הוא בעצם דו שיח עם כל תלמיד בנפרד עם המורה בשלב ההטמעה הבסיסית, ולאחר מכן השתלבות ברב שיח עם כל התלמידים הנוכחים - כחלק מבניית סוציאליזציה מתאימה להשלמת התוצאה המבוקשת.

ישיבה מסורתית בטור עורפי אינה פתוחה ומסמלת ניכור של המערכת בראיית התלמידים. מרחבי למידה אלטרנטיביים אינם המצאה חדשה ובטח לא שלי,אבל הם מאפשרים לכל תלמיד למצוא את מקומו ולהרגיש שלם עם עצמו ובזה חשיבותם. תלמיד המרגיש טבעי ומשוחרר יהיה קשוב יותר למסרים חיוביים המגיעים אליו - והכוונה להציף רק במסרים חיוביים. (גם ילדים בחינוך המיוחד מתנהגים ברוח דומה אם כי להם צריך לאפשר "להתפרק" כחלק מתוכנית הלימודים על-ידי פיתוח הנושא המועדף עליהם, והתנייתו בהטמעת מסרים לימודיים הקשורים ישירות לנושא .. כדי לא ליצור נתק בין הילד לתחביב חשוב.

חשוב להדגיש שבחינוך המיוחד המורה ימשיך לשמש גם כמלמד כי התלמידים יתקשו ללמודו בכוחותיהם ממקורות חיצוניים. הדרך לחינוך אמיתי עוברת דרך חשיבה חיובית ובונה שמעצימה ומעודדת התנהגות ערכית כבסיס לבניית אנשים טובים.