נאור צודקת אבל טועה בכתובת

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור כועסת על השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, המאיים על שופטים המקלים בפסיקתם עם מיידי אבנים ומשגרת לעברו נזיפה: "אם גזר דין זה או אחר נראה לרשות המבצעת קל מדי, הדרך הראויה היא לערער עליו". ומוסיפה השופטת המכובדת עוד הערה עוקצנית: "רעיונו של השר נוגד את עקרון העצמאות האישית של השופט, ואת העיקרון הקבוע בחוק-יסוד: השפיטה, לפיו אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה זולת מרותו של הדין".

בעיקרון הנשיאה נאור צודקת. אבל היא טועה בכתובת שאליה היא משגרת את מתקפתה. כי עם כל הכבוד הראוי, חשוב להזכיר לנשיאה את הפתגם: "קשוט עצמך תחילה", שמשמעותו קלה להבנה אבל אולי קשה לביצוע, והיא: לפני שאתה מטיף לאחרים, חשוב מאוד שקודם לכל תבחן היטב מה מתרחש בחצר ביתך.

הנשיאה נאור מכירה היטב את מערכת המשפט שבתוכה היא חיה שנים רבות. והיא יודעת טוב מכולם שגם שופטים הם רק בני אדם בשר ודם וגם הם טועים השכם והערב. היא גם יודעת שחלק משמעותי מאובדן האמון במערכת המשפט הוא פרי התנהגותם האישית של השופטים והחלטותיהם השיפוטיות המתקבלות בציבור בחוסר הבנה ובכעס. ודוגמאות לא חסרות.

הבעיה העיקרית שבגללה הציבור כועס על השופטים היא מה שקרוי בשפה המקצועית - השיהוי. במילים פשוטות, המדובר במשך הזמן הרב מדי - לעתים שנים - החולף ממועד סיום השמיעה בתיק עד מתן פסק הדין.

נכון שהשופטת נאור מכהנת כנשיאה פרק זמן קצר ולא עליה הייתה מוטלת החובה למצוא מזור לכל המחלות הפוגמות בתפקוד המערכת שעליה היא מופקדת. אבל אם יש לה זמן לנזוף בשר ארדן, אולי היא יכולה לגלות לציבור שאותו היא אמורה לשרת, מה היא מתכוונת לעשות כדי לתקן את הפגמים. אולי היא אישית כבר יודעת, אבל הציבור אינו יודע והגיע הזמן שיידע. האם היא נוזפת בשופטים, האם היא מענישה, האם היא מציעה לשופטים סוררים הצעה שלא יוכלו לסרב לה למצוא לעצמם עיסוק אחר, או שבמקרים חריגים היא משאירה את הטיפול לרשות התיאורטית הקרויה "מרות הדין".

במערכת מורכבת שעוסקת פעמים רבות בדיני נפשות לא ייתכן שמי שחטא לא יבוא על עונשו. ואם על-פי החוק הקיים אין אפשרות להעניש, תתכבד הנשיאה נאור ותיזום שינויי חקיקה. לדוגמא: שיהוי לא מוצדק של פסק דין לפרק זמן העולה על חצי שנה יגרור אחריו הרחקה אוטומטית מכס השיפוט. או אולי בעיניה של השופטת נאור כלל אין צורך במקצה שיפורים ומערכת המשפט המורמת מעם, ניצבת מעל החוק, במעמד של גילדה מקצועית שתפקידה המרכזי הוא להגן על חבריה.