מומחה הגורם נזק ללקוחו

ראשית דבר יש לברר מי הוא הלקוח של המומחה מטעם בית המשפט. אפשרות ראשונה היא, שהלקוח הוא בית המשפט הממנה את המומחה להיות לו לעזר. האפשרות השנייה היא כי הלקוח של בית המשפט הוא צד לדיון המשלם את שכרו (אמנם בסופו של יום בדרך כלל מתקבל פסק דין המטיל את שכר טירחת המומחה על צד אחד לדיון, אך הדבר לא משפיע על המצב ההתחלי בו בדרך כלל הצדדים לדיון מממנים את שכ"ט המומחה בחלוקה שווה ביניהם).

אלא שאין הבדל משמעותי בין אפשרות א' לבין אפשרות ב', כי ברור שהצדדים לדיון הם לקוחות של בית המשפט, אשר תמורת האגרה מספק להם פסק דין, כך שהצדדים הם לקוחותיו של המומחה בין לקוחות ישירים ובין לקוחות עקיפים - "לקוחות של הלקוח שלו".

מכל מקום, אין חולקין על כך כי הצדדים לדיון מממנים את שכרו של המומחה וככאלה הם לקוחותיו לכל דבר ועניין. לפיכך מצפים ממומחה מטעם בית המשפט כי יהיה אוביקטיבי וחסר פניות בחוות דעתו וכי גם ייראה אוביקטיבי ולא ייטה לטובת צד לדיון בקביעותיו המקצועיות.

למומחה אין חסינות

צד הנפגע ממומחה בית המשפט, יכול להגיש נגדו תביעה, ולמומחה אין חסינות. אומנם מקובל לומר כי המומחה הוא "יד ימינו" או "זרועו הארוכה" של בית המשפט, אולם מדובר בביטויים חסרי שחר וחסרי בסיס שאינם נכונים ואינם משקפים את עבודתו ותפקידו של מומחה בית המשפט. הרי בית המשפט מוסמך לבטל את חוות דעתו של המומחה שמינה ואף לפסול את מומחיותו, והיו דברים מעולם.

ראה פרשת המהנדס רפאל גיל שמונה בת"א 1049/03 כמומחה מטעם בית המשפט בנושא קונסטרוקטיבי, ובית המשפט אף החליט החלטה להשאירו בתיק על-אף בקשה מנומקת לביטול חוות דעתו בשל הטענה שאינו קונסטרוקטור. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי - רע"א 1151/06 בה הוחלט לאחר בירור, בהסכמת הצדדים, למשוך את חוות דעתו של רפאל גיל מהתיק כי למרות עדותו על עצמו שהוא קונסטרוקטור- טענה ששכנעה את בית משפט קמא, הוא לא מתאים לתת חוות דעת בנושא קונסטרוקטיבי שנדון בתיק... לאמור, בית המשפט לא מתייחס בפועל אל המומחה אותו הוא ממנה כאילו היה חלק ממנו.

כאמור, למומחה מטעם בית המשפט אין חסינות והוא חשוף לתביעה ככל שנגרם נזק מחוות דעתו. להלן שתי דוגמאות של אישוש עמדה זו:

דוגמה א' - המומחה גיל רפאל:

יש ללמוד מפסק דין בש"א 2106/01 (ת"א 1079/01) המהנדס רפאל גיל נגד מי ערד בע"מ, בית משפט השלום בקריית גת, שופטת: ר' ברקאי, פדאור 03(17) 886. בית המשפט דחה את הטענות בדבר חסינותו של מומחה בית המשפט במקרה דנן (המהנדס רפאל גיל) אשר הוא נתבע בגין פיקוח, מטעם בית המשפט - על ביצוע עבודות שונות בהנדסה אזרחית - שנטען כי לא צלחו.

להלן ציטוט מנומק בעניין זה, הכולל כמה היבטים ומסקנות ברורות:

"19. לאור כל האמור לעיל ניתן לומר כי, מומחה מטעם בית משפט אינו יכול ליהנות מחסינות מפני תביעה בנזיקין מאחר שאין לראות בתפקידו כתפקיד "מעין שיפוטי". המומחה איננו נדרש להכריע בסכסוך, אלא תפקידו העיקרי הינו להציג בפני בית המשפט את העובדות לאשורן ואת המסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה. הוא אינו עומד בתפקיד של בורר, פוסק או בתפקיד מעין שיפוטי, ככזה האמור להכריע בסכסוך בית המשפט הוא זה אשר קובע ומחליט סופית בסוגיה המתעוררת, על כן, מששימש המבקש, כמומחה מטעם בית המשפט, והכין חוות דעת מקצועית הנוגעת לליקויים בדירה, על-מנת שתסייע בידי בית משפט בבואו להכריע בסכסוך עצמו, אין מקום לקבוע, כי הוא מילא תפקיד מעין שיפוטי, כזה המעניק לו את החסינות השיפוטית מפני תביעה בנזיקין."

דוגמה ב' - המומחה רון צבי:

ראה גם בש"א 203793/09 (ת"א 58032/08) אינג' צבי רון נ' שלמה קליין בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב, שופטת: ח' ינון, פדאור 09 (12) 255.

בפסק דין זה ניצב המהנדס צבי רון באותו מצב כקודמו רפאל גיל, וגם לגביו נפסק כי אין מניעה מלהגיש נגדו תביעה בשל רשלנות בחוות דעתו. פסק דין זה נשען על פסק הדין הקודם ומחזק גישה זו.

להלן ציטוט:

"54. אין בידי לקבל את טענות המבקש בנוגע לחסינות שיפוטית מכוח סעיף 8 לפקודת הנזיקין ובעניין זה יפים הדברים שנאמרו ע"י כבוד השופטת רחל ברקאי בבש"א 21061/01 בתיק גיל דנן, כדלקמן:

"לאור כל האמור לעיל ניתן לומר כי, מומחה מטעם בית משפט אינו יכול ליהנות מחסינות מפני תביעה בנזיקין מאחר שאין לראות בתפקידו כתפקיד "מעין שיפוטי". המומחה איננו נדרש להכריע בסכסוך, אלא תפקידו העיקרי הינו להציג בפני בית המשפט את העובדות לאשורן ואת המסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה. הוא אינו עומד בתפקיד של בורר, פוסק או בתפקיד מעין שיפוטי, ככזה האמור להכריע בסכסוך. בית המשפט הוא זה אשר קובע ומחליט סופית בסוגיה המתעוררת, על כן, מששימש המבקש, כמומחה מטעם בית המשפט, והכין חוות דעת מקצועית הנוגעת לליקויים בדירה, על-מנת שתסייע בידי בית המשפט בבואו להכריע בסכסוך עצמו, אין מקום לקבוע, כי הוא מילא תפקיד מעין שיפוטי, כזה המעניק לו את החסינות השיפוטית מפני תביעה בנזיקין".

אין במאמר זה התייחסות לגופן של טענות נגד המומחים אלא רק הבהרה כי המומחה מטעם בית המשפט חשוף לתביעה ככל שהוא גורם נזק בחוות דעתו.