|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
להחליש את הגל העכור [צילום: פלאש 90]
|
|
|
איך להתמודד עם הטרור?
|
|
גם אם לא ניתן למגר ולחסל אותו טוטלית - אפשר בהחלט למצוא לו מענה הולם שיביא להחלשתו
|
|
הטרור המסלים בשטחי המדינה מחייב, מטבע הדברים, נקיטת אמצעי-הגנה מתאימים. גם אם לא ניתן לחסל ולמגר אותו טוטלית - אפשר בהחלט למצוא מענה הולם להחלשתו. כתר על שכונות ערביות במזרח-ירושלים וצפונה ממנה, בצד סגר כללי על שטחי יהודה ושומרון - הם רק שני אמצעים יעילים שכאלה לבלימה מהירה של הגל העכור.
בד בבד עם אלה חשוב, כמובן, לגלות עירנות ודריכות. עין רואה ואוזן שומעת יעילות כמובן כדרכי הרתעה. גם הגנה עצמית בהחלט לא תזיק: ג'ודו, שיאצו וגם קאראטה - עשויים להרתיע את מי שיתקוף.
הרי הם הוכיחו עצמם לא אחת בעבר.
לרישיון לשאת נשק יש יתרון די ברור. אין כמותו להעניק ביטחון כנגד תוקף. למי שאין - יסתפק בתרסיס, של מים או גז, שנועד להלום, לשתק ולבלום התקפה אפשרית מצד מחבל.
והיה אם
אם המצב יקצין עוד יותר - יש אפשרות לגיוס-מילואים. בצד השוטרים זהו כוח מרתיע ורב-עלילות, שהוכיח עצמו לא אחת בעבר. הוא ידאג להשיב את החיים לסדרם ולהחזיר, כמובן, על-כנו את השקט.
באמתחתנו נותר, לבסוף, עוד נשק-חרום: החזרת הממשל הצבאי לקדמותו בישובים הערביים במדינה. הוא אמור להיות מוטל, אם חלילה יזדקקו לו, כ"נשק יום הדין". הפעלתו עלולה להיות חיונית כל אימת שההתפרעויות, נוסח אלה שהיו ביפו, נצרת ואום אל פאחם, יישנו ויתפשטו גם לעבר ישובים ערביים נוספים בארץ. הדברים אמורים במסגרת פעולות האיבה הננקטות על-ידי מי שנחשבים לגיס חמישי, המזדהה ומשתף פעולה עם הטרור הפלשתיני.
הממשל הצבאי, למי ששכח, פעל במדינה בשנים 1948-1968, במסגרת תקנות ההגנה לשעת-חרום, והוסר רק לאחר שהוברר\ למעלה מכל ספק, שהישובים הערביים אינם מהווים עוד סיכון ביטחוני. למותר לציין שהשבתו על-כנו של ממשל שכזה אינה רצויה, אלא בכורח מציאות אכזרית שתיכפה יום אחד על כולנו.
|
| תאריך:
|
14/10/2015
|
|
|
עודכן:
|
14/10/2015
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אהרון שחר
|
14/10/15 09:46
|
|
לפני כחצי שנה קיבלנו הודעה משמחת מקרובי משפחה שגרים בקליפורניה. מיכאל להמן, אשתו מילי ואחותו קארין קירשנר יבקרו כאן "אחרי החגים". הם לא ביקרו בישראל מזה ארבעה עשורים. בפעם האחרונה שבה נפגשנו הם היו ילדים והתלוו להוריהם. את הביקור הנוכחי בישראל, שהחל אתמול (ג', 13.10.15), הם תכננו בקפידה רבה תוך שיתוף פעולה נמרץ של כל הקרובים בארץ. אט-אט הם פרסו בפנינו את תוכניתם. ככל שחלף הזמן התרבו הדוא"לים והתגבשו תוכניות מדויקות מבחינת התזמון והמשתתפים במפגש. הרצון המשותף לערוך מפגש צאצאים של משפחת להמן לדורותיה סחף את מרבית בני המשפחה ואיש לא תיאר לעצמו שבבא רגע האמת יהיה עליו להיות סוכן בזעיר אנפין של משרד ההסברה. איש לא חשב על המלכודות הכרוכות בכך. והנה נקלענו לתוך קלחת של גל טרור.
|
|
|
|
|
קריאות העלייהום שנשמעים משמאל המפה הפוליטית נגד העולים להר-הבית, הם קולות צבועים ובמיוחד כשהם נשמעים מקרב השמאל הציוני, אך אפילו גם זה שאינו ציוני. את זריעת המתלהמים עם הכיפות הסרוגות ואת עלייתם להר-הבית, זרעה הציונות הסוציאליסטית השמאלית לפני יותר ממאה שנה, עת הניפה את דגלי השמאל והלאומנות גם יחד. באותם ימים - של ראשית הציונות, כל מאבקם בתוך היהדות היה נגד המחנה התורתי והרבני, ולכן כדי לנסות ולערער את גדולי ישראל בקרב שומרי המצוות, הרי שהסוציאליסטים משמאל הקימו וטיפחו את ה"דתיים הלאומיים" ונתנו להם את כל הגיבוי לבנות מחנה "דתי אורתודוכסי" שלא ישמע לגדולי ישראל אלא ימציא יהדות חדשה".
|
|
|
|
|
1. צרות אחרונות משכחות צרות ראשונות. רבים נוטים להניח בטעות, שמתקפת הטרור הנוכחית החלה ברציחתו של אלכסנדר לבלוביץ' הי"ד, בליל ראש השנה, כשרכבו הותקף באבנים אשר הובילו למותו סמוך לשכונת ארנונה בירושלים. בחודש שחלף מאז הרצח ב-14 בספטמבר, התרחשו כ-2,800 מתקפות טרור, בהן נהרגו עוד שבעה ישראלים, ונפצעו כ-150 ישראלים חפים מפשע. הפלשתינים דיווחו על כשלושים הרוגים וכ-700 פצועים. האירועים עצמם הפכו את כל הארץ לחזית, מול הסכינאות האיסלאמיסטית הרצחנית.
|
|
|
|
|
בדבר העתיד להתגלות - קבעו לנו חז"ל כלל משפטי-מסחרי הגיוני - אדם לא משקר. למשל: אם תשאלו אותי האם אני דובר צרפתית, לא אענה בחיוב משום שתוכלו לגלות בתוך עשר שניות שאני לא אומר את האמת. אבל אם חז"ל היו מכירים את עוה"ד אורית סון ואחוה ברמן, ייתכן שהם היו חושבים שוב על הכלל הזה.
|
|
|
|
|
כל הפרשנים המנסים להצביע על המניע העיקרי לפרוץ גל הטרור הנוכחי, שותפים להערכה כי בניגוד לשתי האינתיפאדות הקודמות, הפעם מדובר ברקע דתי מובהק. ההערכה הזו נסמכת לא רק על מה שאומרים המחבלים הנתפסים, אלא גם על זעקות ההסתה המגיעות במקביל מרמאללה, מן הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית ומחברי הכנסת של הרשימה הערבית המשותפת. כולם שותפים לשקר הגדול אודות הסכנה ל"אל-אקצה".
|
|
|
|
|
