התקשורת בישראל בישרה השבוע לקוראיה כי המחבל הנבל עיסא ברא "הסגיר עצמו". אני קורא בעיון את הדיווחים ומבין מיד כי הכתבים כמו העורכים מבלי דעת ממשיכים לתרום את חלקם לתבוסתנו המתמשכת בשדה הקרב הלשוני מול האויב הערבי האכזר.
עיסא ברא הטרוריסט הערבי נולד לאחר "הסכם השלום" של אוסלו.
בעיצומן של חגיגות השלום, כשתמונתם של רבין, פרס וערפאת מניפים את פרס נובל לשלום בגין הסכם היסטורי זה, איש אצלנו לא טרח לבדוק, משום שלא רצה לבדוק, מה השתנה במערכת החינוך הערבי והאם אכן מכינים אויבנו את הדור הבא לעידן השלום שבפתח. לו טרחו לעשות כך היו מגלים שעיסא כמו כל ילדי הערבים ביהודה ובשומרון ובעזה ממשיכים ללמוד כי אין במזרח התיכון מדינה הקרויה "ישראל". ספרי הלימוד כמו התקשורת הערבית המשיכו בטיפוח השנאה ל"אויב הציוני" ב"פלשתין הכבושה" וליהודים בכלל ואצלנו איש לא הניד עפעף. איש משוטי החלום לא נתן למציאות ולעובדות לפגוע לו ב"שלום".
בזמן שאצלנו סגדו כולם לאליל השקר "שלום" ידעו אויבנו היטב כי עם "השטן הציוני" אין ולא יהיה שלום לעולם, ומי שיתפשר עם השטן על מילימטר פחות מ"כל פלשתין" הינו בוגד ודינו מוות. בעוד שאצלנו המשכנו לחנך את ילדינו כי אין טוב יותר מהשלום (ורק ליתר ביטחון הצפנו את ארצנו בשלטי ענק הזועקים "רוצים שלום"), המשיכו אויבנו לחנך את עיסא ושאר ילדיהם כי "מפיש אחלה מן אל שהדה", אין טוב יותר מלמות שהיד. ואין שהיד טוב יותר מרוצח יהודים. מיותר לומר כי אצלם אף לא שלט אחד של "רוצים שלום" לא נראה באופק.
וכשהיגיע עיסא לבגרות שטוף שנאה יוקדת שהוטמעה בו מינקות אל היהודים נטל את סכינו ויצא לחפש יהודי למימוש שאיפתו האך טבעית ע"פ חינוכו להיות שהיד. מחנכיו הבהירו לו היטב שטיב השהאדה הנשגבה זהה לחלוטין אם הוא רוצח יהודי זקן או ילד, איש או אישה, דתי או חילוני, ימני או שמאלי. כל יהודי נרצח יעניק לו את השהאדה הנכספת באותה מידה.
באכזריות חייתית התנפל עיסא על היהודי הראשון בו נתקל ונעץ ללא רחם את סכינו בצווארו ובחזהו. הצעיר היהודי נפצע אנושות ועיסא נמלט אל מקום מחבואו. הוא הצליח במשימתו מבלי לממש את תשוקתו להיות שהיד אך ידע כי "כוחות הכיבוש" (צה"ל) ימצאו אותו ועם קצת מזל אולי גם יגשימו את חלומו.
מספר שעות לאחר "מבצעו ההרואי", כפי שקוראים אויבנו לטרור זה, שחרר עיסא בעצת שולחיו סרטון לרשת בו הוא מכריז בגאווה כי הוא המבצע של פעולה הרואית זו כשהוא לא שוכח להזכיר כי הוא חבר בחבורת הטרור "שוהדא אל-אקצה" המשתייכת לארגון הטרור "פתח" שחוסה תחת כנפיו של מנהיגו הדגול איש השלום והרעות אבו-מאזן ( זה ש"אין ראוי ממנו לעשיית שלום" כדברי חתן פרס נובל לשלום
שמעון פרס). עיסא הגיבור גם לא שוכח לקרוא לכל "בני העם הפלשתיני" ללכת בדרכו למרות שאין הוא צריך להזכיר את מה שידוע לכולם שם מינקותם.
והנה התבשרנו בתקשורת כי עיסא החליט "להסגיר עצמו".... ולידי מי? לידי הארגון שהוא עצמו טען שפעל בשמו... ארגון זה אינו חלילה ארגון טרור אלא "כוחות הביטחון" הכפופים למרותו של אותו נבל אבו מאזן מנהיגו של הפתח ששלח את עיסא לרצוח יהודים...
רוצח יהודים שטוף שנאה יוקדת מאז אוסלו ועד היום "מסגיר" עצמו לידי שולחיו? טיפשות? אווילות? נאיביות? סתם טימטום? או שמא אי-ידיעת השפה העברית וכשל חמור נוסף בשדה הקרב הלשוני שלנו מול אויב צמא דם ואכזר.
מדוע כל כך קשה לנו לדבר עברית נכונה? מצא מקלט ולא "הסגיר עצמו"!.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
