מלחמת מצווה

מה שנראה לי כברור מאליו, פתולוגיה שאין לה כנראה מרפא, המוגדרת כדחף בלתי נשלט להשמיד את העולם מתוך אמונה שכדי להבטיח את קיומו יש להשמידו, הוא מה שמניע אנשים בארצות העולם כולו להצטרף לחיילות דע"ש. גייסי האנשים הנגועים בפתולוגיה הזאת בונים להם כליפות, טריטוריה, מדינה, כדי לכנס אותם לתוכה, ולהציגה בעצם כתחליף לעולם שהם מושבעים להחריבו. האזרחות של המגויסים במדינה החלופית, היא זמנית, כי גם מדינתם היא זמנית. האזרחות הממשית, הרלוונטית, היא בכלל לא כאן, על הפלנטה. היא אי-שם למעלה, הם מאמינים שלמעלה, במחוזות בהם קיים פורקן מכל החוקים וכל המשפטים וכל המסורות וכל התרבויות, והאדם הוא חופשי מאלוהים ומאדם לשייט שם לנצח רק כדי להתענג למראה הפלנטה הכבויה שלמטה שהוא העלה באש, ואת אפרה הוא פיזר, ואת אלוהיה הוא איין.

הם לא טיפשים ולא בורים ולא עמי הארצות הנגועים בפתולוגיה הזאת. הם אינטליגנטים. הם יודעים שאין שם למעלה, אם זה למעלה, לא בתולות ולא שום פיתוי ארצי אחר, ולא מקדשים פורחים לשום דת ולשום אמונה ואפילו לא לשום הזיה, אלא לא כלום טוטאלי הפתוח לרווחה לנשמתם עד שהיא מתרחבת והולכת עד אין סוף ומממשת את יעודה לבדה, בת חורין מכל. אבל הם וגייסי דע"ש מסכימים כי בינתיים, עד שכל העולם הזה כולו, יהיה כמטוס שהופל מעל חולות סיני וכבטקלן שהיה להיכל הריגה בעיר חמדת האורות פריז, ותחנות הרכבת במדריד ובלונדון, ומגדלי התאומים, וההיפר הכשר והמוזאון היהודי בבריסל, אבל בינתיים, בהשאלה מן האיסלאם המאמין באמת ובתמים, אללה הוא אכבר על כל הנלוות. בינתיים. גם זה לא יהיה אחרי שהכל כאן לא יהיה.

לא, אינני פסיכולוג. הטירוף הזה שמצאתי לי קולמוס משלי לתארו אינו מתואר בשום ספר מספרי ההגדרה של הרפואה. אין לי סמכות לקבוע שהטירוף הזה הוא קליני. אבל יש לי רשות לומר מתוך התבוננותי בטירוף הזה שעל כגון זה מדובר. יש לי רשות, מפני שאני, גם אני חלק מן העולם שהפתולוגיה הזאת רואה כעולם שאחת דתו להישמד. הצעירים מול אורות הבמה הבוהקים בקונצרט הרוק הדקדנטי, לא יותר מכל העולם שכולו דקדנטי אבל במודגש יותר, ואוהדי המאנשאפט והטריקולור ביציעי הסטאד דה פרנס, והנוסעים האקראיים בטיוב בלונדון, והנופשים במלון במומבאי והבאים למצוא ייידשקייט בבית חבד בהודו, ומתפללי מסגדים בבגדד, כולם, אנשים ונשים ואמונות ודתות וצבעי עור ועוד כל מה שעושה את האדם למין מגוון מלבב ויחיד במינו מלגו, כולנו מועמדים במוחם הלוהט של הנגועים בפתולוגיה של השמדת העולם לשם קיומו לאותו גורל, ויש לי על כן רשות לקרא בלא מורא לטירוף טירוף ולומר עליו מה שעיניי רואות.