|
|
תחושה לא שוויונית [צילום: יונתן סינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
כיום במדינת ישראל המודרנית, ישנה אפליה לא שוויונית כלפי אוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים אשר מעוגנת בחוק. אחת מזכויות האדם המושתתות על בסיס עקרונותיה של מדינה דמוקרטית היא הזכות לתעסוקה ולתנאי עבודה, אך החוק פוסח על העובדים בעלי המוגבלויות המועסקים במפעלים מוגנים והם אינם זוכים ליהנות מזכויות אלה ומופלים לרעה בגלל מגבלותיהם.
מפעל מוגן הוא מסגרת תעסוקתית תומכת למשתקמים המעוניינים להשתלב בשוק העבודה או שאינם יכולים להשתלב בו. מטרת המפעל היא למצוא עבודה בתוך המסגרת בהתאם לרמת התפקוד של האדם אשר תואמת את צרכיו ויכולתו. על צוות המפעל במסגרת לעזור למועסק בהקניית מיומנות והרגלי עבודה ולסייע להם במטרה להכינם למעבר לעבודה בשוק הפתוח, לעיתים גם באמצעות תוכניות שיקום.
דרישות העבודה במפעל הן בד"כ ברמה בינונית וכוללות עבודות כמו מיון, אריזה, עבודות דפוס וכריכה, הכנת חפצי אומנות וכו'. יום העבודה נמשך בממוצע 5 שעות, חמישה ימים בשבוע.
תסכול רב
מפעל מוגן אינו נחשב כמקום עבודה על-פי חוק ולכן למועסקים בו לא מוקנות זכויות עובדים כגון שכר מינימום. רמת השכר החודשית של אותם מועסקים עומדת על מאות שקלים בלבד. כלומר, השכר נקבע בהתאם למגבלותיו של המועסק, מתוך קשר ישיר לתפוקת עבודתו הן בממד הכמותי והן במדד האיכותי, מה שמשאיר אותו "מוגבל" גם מבחינת תגמול.
למפעל מוגן אומנם יתרונות רבים כמו רכישת מיומנויות עבודה, תעסוקה במהלך שעות היום, יצירת קשרים חברתיים ושילוב בפועל בעבודה, אך עם זאת נשאלת השאלה, האם השכר המגוחך והלא הולם אותו מקבלים המועסקים מאפשר להם שילוב אמיתי ושוויוני בחברתנו?
נראה שהתשובה לכך הינה שלילית, מעבר לתסכול הרב שחש אדם המקבל את תלוש משכורתו ורואה את גובה השכר הנמוך, השכר אינו יכול לשרתו בצורה מספיק נאותה לשימוש חודשי וליהנות ממותרות. בנוסף לכך נגרמת תחושה לא שוויונית בחברה ובפרט אצל אותם מועסקים הגורמת לחוסר רצון ומוטיבציה להמשיך לעבוד. המועסקים עושים ככול שביכולתם על-מנת להשתלב בחברה ולקחת חלק פעיל בשוק העבודה, למרות שאינם חייבים בכך, וזוכים שוב ושוב באפליה שאינה מתקנת גם מפאת מצבם מלכתחילה וגם מפאת חוסר השוויוניות התעסוקתית.
אם החברה והמדינה אינם מעניקים שווין זכויות בסיסי לכל אדם באשר הוא אדם, ומפלים את אותם אנשים בעלי המוגבלויות שמגיעים עם נכונות ורצון להשתלב בחברה ובעבודה, כמו שוויון בשכר עבודה, לא נוכל להגיע למקום בו החברה מתייחסת ומשלבת אנשים עם צרכים מיוחדים בצורה שוויונית ואמיתית ולראותם כאדם שווה לכל דבר ועניין.
