חיים בפאוז

על-פי ההלכה היהודית, סרבנות גט הוא מצב שאדם נשוי מסרב לסיים את נישואיו באופן רשמי על=פי ההלכה, למרות שהנישואים אינם מתממשים בפועל, ועל-ידי כך הבעל בעצם מונע מאשתו או האישה מבעלה להמשיך הלאה בחייו ולהינשא לאדם אחר. הסיבה העיקרית לסרבנות גט בימינו היא הרצון של הסרבן להשיג תנאים מסוימים בהסכם הגירושין, ומקרים אלו מכונים לפעמים סחטנות גט. סיבות נוספות לסרבנות גט יכולות להיות נקמנות או קנאה כלפי בן הזוג, ולעיתים התנגדות עקרונית לנתינת גט הלכתי.

אם את\ה קצת פעיל ברשתות חברתיות למיניהן בוודאי נתקלת לאחרונה בסרטון קצר על עדינה פורת. עדינה, אם לחמישה, ננטשה על-ידי בעלה לפני שמונה שנים ומאז הוא מסרב למסור לה גט. אחד הארגונים הפועלים למען עגונות פרסם סרטון שיימינג קצר שמטרתו ללחוץ על הבעל לסיים את ההתעללות באשתו ולמסור לה את הגט שמגיע לה כבר זמן רב.

חייה של עדינה פורת נמצאים במעין הקפאה במשך שמונה השנים האחרונות. היא לא מורשית להינשא בשנית ומתוך כך שנחשבת נשואה ומנהלת משפחה נורמטיבית כביכול, היא לא מקבלת שום תקציב או עזרה כספית לניהול חייה וגידול ילדיה. בעלה, דוד פורת (היום משתמש בשם אלי שור) ברח לארצות הברית ומסרב למסור את הגט בטענה שזאת נקמתו, וכך השאיר את אשתו וילדיו מאחור ללא כל דמות גברית בבית, ניתק את הקשר, אימץ זהות חדשה והמשיך הלאה בחייו.

שינויים דרסטיים

כאשר שומעים על מקרים אישיים של אנשים, בצורה טבעית אנו נוטים לקחת צעד אחורה ומאמינים כי יפתרו את בעיותיהם בכוחות עצמם. אך בסרבנות גט לא מדובר במספר מקרים אישיים, זוהי תופעה שהולכת ורווחת, ואנו בתור יהודים צריכים להילחם בה בכל כוחנו. עדינה פורת היא אומנם אישה אחת, אך היא מייצגת נשים רבות שעוברות התעללות דומה. אל לנו כחברה לתת לתופעה הזו לעבור על פנינו. אנו לא נסבול אף לא אישה אחת שתעבור התעללות מעין זו. ההלכה היהודית נועדה להגן על הנשים במוסד הנישואים ולא חלילה להפוך אותן לחסרות כל. הכתובה מבטיחה לאישה כסף במקרה של מוות הבעל או חלילה פירוק החבילה, ומפרטת במדויק איך על הבעל לנהוג במקרה של גירושים. אומנם העולם עבר שינויים דרסטיים בהיסטוריה מאז שניסחו את הגט, וחלו תמורות רבות בתרבות ובחברה, אך תוקפו לא סר והוא עוד משמש אותנו גם בימים אלה. השימוש בהלכה כדרך לכבול את האישה כאשר הנישואים כבר לא מספקים את הבעל אומנם אפשרי, אך מהווה עיוות של עולם הדת ועינוי שלא יתואר ולא יוכל לקבל שום הצדקה.

המקרה של אלי שור מטריד במיוחד כיוון שנראה שההתעללות באשתו מתקיימת ללא סיבה, אך גם במקרים של ויכוחים לגיטימיים המביאים לפירוק הנישואים, קבלת הגט היא זכות שכל אחד רשאי לה ומסירת הגט אמורה להתבצע בלי שום ויכוחים ומשא-ומתן. הגיוני שהליך גירושים יביא עמו צער רב, אך חשוב להבחין בין צער זה למסירת הגט.

ההלכה נתנה לגברים אחריות רבה הן בנישואים והן בגירושים. מצופה מהם לשאת אחריות זו בצורה רצינית מבלי לנצל את הפריבילגיות הנתונות להם. מעבר לכך זוהי אחריותנו, של כל אחד ואחת מאתנו, לוודא שסרבנות גט לא תהפוך להיות לגיטימית בשום צורה. עלינו להפגין ולעמוד לצידן של נשים כדוגמת עדינה פורת. עלינו לחנך את הדור הצעיר שגט אינו כלי למיקוח. עלינו ללחוץ על סרבני הגט, מקורביהם וקהילותיהם ולהוקיע תופעה זו מקירבנו.
(נכתב בהשראה לבלוג של הדסה לוי)