בעיתונות פורסם כי פרקליטו של עמרי שרון הציע "עסקה" ליועץ המשפטי לממשלה: לא חשוב גובה הקנס ולא חשוב כמה יקבל שרון מאסר על-תנאי. העיקר הוא, ששרון הבן יתפטר מחברותו בכנסת, יפרוש מהחיים הפוליטיים ולא ישוב להציג מועמדותו.
אפתח בהבהרה: עמרי שרון מעניין אותי כשלג דאשתקד ואפילו פחות מזה, ואשמח מאוד אם לא יכהן כחבר הכנסת.
ועוד נקודה טעונה הבהרה: מבחינת פרקליטו המצוין של שרון, עו"ד דן שיינמן, אין פסול בהצעה. תפקידו הוא להגן על שולחו ולחלצו מהתסבוכת במחיר אישי נמוך ככל האפשר. הפסול הוא בעיקר לגבי היועץ המשפטי לממשלה, שאליו הופנתה ההצעה ואשר לא קראנו כי דחה אותה על הסף.
על היועץ המשפטי לדחות את ההצעה, בשל נימוקים אחדים:
א) עצם ההצעה מעידה במציע כי אין לו קלפים טובים, וכי ברור לו ולפרקליטו שמצבו המשפטי חמור. המחיר המוצע – ויתור על חברות בכנסת – הוא מחיר כבד מאוד, ולא היה מוצע אלמלא היתה ה"סחורה" שברשותו דלה ומפוקפקת. פירוש הדבר הוא שבידי התביעה יש ככל הנראה ראיות רציניות מאוד, וזהו הנימוק המכריע לדחיית כל עסקה ולהקפדה על העמדת החשוד לדין.
ב) התביעה מסכימה לעסקת טיעון, על-פי רוב, כאשר בידיה ראיות קלושות או שיקול אחר ורציני מאוד לכך, כגון: הרצון למנוע מהקורבן של מעשה אונס מזעזע את העינוי הכרוך במתן עדותה. עניינה של התביעה הוא בהרשעת עבריינים, ככל האפשר, ולא בעשיית מאמצים למנוע את משפטם ויהי מה. שבעתיים נכון הדבר במקרה כמו זה, שבו מעשי השחיתות הגיעו על-פי החשד עד ראש הממשלה עצמו.
ג. המחיר המוצע פסול בעליל, ואל לו ליועץ המשפטי לקבלו. החברות בכנסת אינה סחורה שניתן לסחור בה ולשלם באמצעותה, ואסור להתיר לחבר הכנסת לשלם בסחורה כזו שאינה בהישג ידו של כל אזרח מן השורה. יתר על כן, גם אם אין יסוד להניח שהיועץ המשפטי מזוז שוקל כיום שיקולים מושחתים שכאלה, יהווה הדבר תקדים רע לימיו של יועץ משפטי אחר, מושחת ותככן, שישחק בגורלם ובהמשך חברותם של חברי-כנסת לצורך שחיתות פוליטית או אחרת. די בכך שהיועץ ילחש על אוזנו של חבר הכנסת, שהמשטרה חקרה אותו כחלק ממזימה פוליטית להדיחו: כדאי לך להסכים לעסקת-טיעון, ולהתפטר מהכנסת כחלק מהעסקה, שאם לא כן נעמידך לדין על פשעים חמורים.
במדינת תכמניה, סוג זה של מסחר יפרוץ חיש-מהר לשיאים חדשים של שחיתות.
ד) לדעתי, הסכמת היועץ המשפטי אפילו לשקול הצעה כזו, מהווה פלישה פסולה של הרשות הביצועית לתחומה של הרשות המחוקקת. ההיבחרות לכנסת וסיום הכהונה בה אינם עניינו ובתחום סמכותו של היועץ המשפטי, שעליו להיות אדיש להם לחלוטין, והם עניינו של הבוחר לבדו.
לדעתי, על היועץ המשפטי להשיב לעמרי שרון: אני מוכן לדון בעסקה מסוג אחר, במגבלות חמורות הנובעות מטיב העבירות המיוחסות לך, אך לא אדון בהתפטרותך מהכנסת, שכן לנושא זה אני אדיש לחלוטין.
