כידוע לכל, מזה עשור יש בעיות דיור בר-השגה לעשרות אם לא למאות בתי אב. הזנחה בת שנים רבות הביאה למצב זה, שאת ביטויה המוחשי ראינו בהפגנות המחאה לפני מספר שנים. חלק ממנהיגי המחאה ראו בזה קרש קפיצה לחיים הפוליטים, והביאו גם משב רוח מרענן לכנסת.
אולם הבעיה לא נפתרה על-די כך, ו
משה כחלון כשר אוצר וראש התנועה של כולנו ביקש וקיבל את מלוא הסמכויות, החל מתכנון, וכלה בביצוע תוכנית להגדלת ההצע המידי של דיור, בעקר דיור בר-השגה.
השגת דיור בר-השגה יכולה שתתייצב על שתי רגלים מוצקות, האחת בשכירות, והשנייה ברכישה. בשני המקרים מדובר כביכול בבניה, אולם מסתבר שאפשר גם אחרת. בימי העלייה הגדולה של שנות ה-90 יזם השר אריק שרון ז"ל מספר פעולות שהביאו באופן מידי להגדלת ההצע, וזאת על-ידי ניצול מבנים חקלאיים פנויים, הבאת קרוואנים, והתישבות. נכון, מנהיגים מהסוג הזה קשה למצוא היום, אבל אימוץ שיטותיו בהחלט אפשרי.
לאחרונה קראתי בעיתונים קול קורא של המשרד לפריפריה בגליל ובנגב, שמי שרוצה לשפץ מבנים פנויים למגורים יפנה ויכול לקבל לא רק אישור, אלא גם מימון. זה דבר משמעותי ביותר שיכול להביא להצע של אלפי יחידות בזמן קצר, וטוב שזה נעשה.
מוציאים את העיניים
אלא שנשאלת השאלה מדוע לא יעשו זאת גם באזורי הביקוש - בין חדרה לגדרה. באזורים אלו קיימים עשרות אלפי מבנים חקלאיים, שיכולים על-ידי הסבתם, בהוראת שעה, להפוך למבנים למגורים, אם בהשכרה ואם כמבני קבע.
אלא שרמי (רשות מקרקעי ישראל) מתנכלת למתיישבים, ומה שהיא לא עושה מבצעת הקשת הדמוקרטית המזרחית, שהיא פועלת על-פי העקרון הידוע, "אני אוציא לי עין, ובלבד שאוציא לך שתיים", אלא שבמקרה זה למי שמוציאים את העיניים פרט לחקלאים, זה לכל אותם אלה המחפשים דיור זול ובר-השגה.
עתה משאושרה על-ידי הוועדה העליונה לתכנון יחידה שלישית נפרדת בנחלה, ניתן להשתמש בכך כמנוף, בשלב ראשון להסבת מבנים, ולאחר מזאת להקמת מבני הקבע, פה קיים פוטנציאל אדיר של עשרות אלפי יחידות להסבה מידית. כידוע החקלאות שוב אינה מה שהייתה קודם, ומבנים אלו הוקמו כאשר החקלאים היו צעירים ויפים, והציונות חגגה בארץ. כיום אלו זקנים, העיניים הצרות של כל דורשי הרע, מתמקדות במה השכן יקבל, ולא במה זה יעזור. ההתישבות ברחבי יהודה ושומרון, שהיא מבורכת כשלעצמה, הבריחה רבים וטובים לשם, וכך הישובים החקלאיים צריכים להתמודד עם בעיות רבות.
משבר הדיור מביא יחד איתו הזדמנות חד-פעמית לשילוב צעירים בחקלאות, תוך מתן פתרונות דיור מיידיים, גיבוי ביחידות דיור לסטודנטים, לחיילים משוחררים ועוד. זה אינו פתרון אידיאלי, אך הוא נותן שקט יחסי למספר שנים, עד שיבשילו התוכניות אותן מריץ משה כחלון. רק צריך לצאת מתוך קופסת הקנאות וצרות העין ולחשוב אחרת. כיצד אני עוזר לכל אותם צרכני שוק הדיור. לא בטייקונים מדובר (אותם אנחנו אוהבים לשנוא) אלא בעמך ישראל.
